בוקר טוב לכולם!
חופשת המבחנים הולכת ונגמרת ומתקרבת אל סופה הבלתי נמנע שיכלול שגרה מעייפת והשכמות מוקדמות. לפני שמגיעים לשלב המעייף הזה, עבר עוד מבחן והתקבלו עוד שלוש תוצאות. נשאר רק מבחן אחד נוסף לבצע, ואחריו גם לקבל שלוש תוצאות.
המבחן שעבר היה המבחן בקורס מבוא לכלכלה. אחרי ארבעה ימי למידה בהם פתרתי מאות שאלות בנושאי מיקרו ומאקרו כלכלה (עם ההבנה הברורה שממשלת ישראל טועה כמעט בכל מה שהיא עושה), הגיע הזמן להיבחן ביום שישי. באופן מפתיע, הצלחתי למצוא חניה סבירה בטכניון, אבל כפיצוי התברר שהבניין בו נערך המבחן נעול ויש להיכנס אליו מהבניין הצמוד. ככה זה בטכניון. יכולים לסייע בקלות בפיתוח מאיצי חלקיקים, אבל לא לפתוח בניין באופן חריג מעבר לשעות הפתיחה שלו.
במבחן גיליתי סוף סוף איך נראית המרצה או המתרגלת השניה (לא יודע את מי מהן ראיתי שם) וגיליתי גם שאוהבים מאוד לתת שאלות תיאוריה. בקיץ, בזמן ההרשמה, היו לא מעט אנשים שטענו שהקורס כבר לא קל כמו פעם ואחרים טענו שמעולם לא היה קל. השאלות במבחן בהחלט לא היו טריוויאליות ודרשו הבנה מסוימת בחומר או לפחות יכולת ניתוח סבירה כדי לענות עליהן.
לשמחתי הרבה, חצי שעה לאחר שהמבחן התחיל הוא הסתיים בשבילי. בשלב הזה התחלתי לבדוק את כל השאלות וטוב שכך, כי באחת מהן יצאו לי קצת שטויות. אחרי לא מעט ניתוחים מתמטיים וציורים הגעתי למסקנה לגבי התשובה שצריך לסמן (אחרי שעברתי פחות או יותר את כל התשובות, כולל זו שסומנה על הלוח כלא רלוונטית) והלכתי איתה. את השעה וחצי הבאות ביליתי בבדיקה חוזרת של המבחן עד שנשברתי סופית והגשתי.
ביום ראשון נסעתי עם שותפי לפרויקט בתכנון מערכות אופטיות לספרית הפקולטה להנדסת מכונות על מנת לתכנן את המערכת האופטית שלנו. אחרי תכנון התחלתי פשוט הגענו לשלב העדשות האמיתיות וגילינו שאנחנו בברוך רציני. פשוט בלתי אפשרי לתכנן את הדבר הזה. בכל דרך שבה ניסינו נתקלנו במערכת עוינת שמנסה להתעלל בנו ומפזרת את קרני האור לכל מקום. התייאשנו וחזרנו הביתה. בבית ראיתי שהתקבל ציון 87 במבחן בגלאים ו-90 סופי וציון 100 בכלכלה (אפילו בלי הפקטור). אחרי שהצצתי בפתרון המבחן בגלאים הבנתי לאן נעלמו כל הנקודות וגיליתי שהיה שם סעיף שלא היה שום סיכוי שאצליח לענות עליו.
ביום שני חזרנו לחוות המחשבים נחושים יותר ועם פתרון טוב יותר לבעיה. כמובן שגם הוא נכשל כישלון חרוץ במבחן התוצאה המעשית, אבל הפעם כבר נמאס לנו לגמרי. תכננו את המערכת כמה שיותר טוב, שמרנו את הקבצים הרצויים ואז ישבנו וכתבנו תירוצים לכישלון המפואר הזה. כרגע השותף חבר בקבוצה של משתתפי הקורס. אם יתגלה פתאום שהם מצליחים להפיק תוצאות מדהימות, נברר איתם מה קרה ונשנה את העבודה שלנו. מעבר לכך, מבחינתי סיימנו את העבודה.
לסיום, ביום שלישי, בעודי כותב במרץ את התירוצים לעיוורון המיקרוסקופ שתכננו, הגיע מייל שהודיע על הציונים בפלדנקרייז. מסתבר שקיבלתי 97 בהטלת הקוביות. לאחר בירור נוסף התברר שגם חברי ללימודים ולקורס קיבל 97, מה שהעלה את החשד שכל הבנים קיבלו 97. אין לי מושג כיצד הוא חילק ציונים בקורס, אבל כבר ממש לא איכפת לי. רק עוד מבחן אחד ושני פרויקטים וזה נגמר.
ולמי ששכח – ביום שלישי יכתב כאן פוסט לכבוד הפרויקט הארוך ביותר שלי אי פעם שחוגג בת מצווה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs