בוקר טוב לכולם!
לפני כשבוע נכנס לתוקפו חוק שאמור להביא את ישראל למאה ה-21 ולגרום לנו להרגיש כמו באירופה. מדובר בחוק המופלא של גביית כסף על שקיות פלסטיק למען שמירה על איכות הסביבה. כדי להדגיש את חשיבות החוק, גויס עידו רוזנבלום שיסביר לכולם כמה שקיות פלסטיק צורכים פה בארץ ולמה חשוב מאוד שניקח כל שקית כזאת ברצינות. בנוסף, הודיע המשרד לאיכות הסביבה שמי שיקנה בסכומים כאלה ואחרים יוכל לקבל סל בד רב פעמי (אחד או יותר) לסחיבת הקניות שלו.
ביום חמישי, כמדי שבוע, נסעתי לשדה הקרב החביב עלי (סליחה, סופרמרקט. קשה להבחין בין השניים). אחרי כמות מספיקה של בזבוז זמן בחניה וקללות הצלחתי להגיע לפתח הסופר רק כדי לגלות שאין עגלות פנויות. שתי דקות לאחר מכן הגיע עובד חמוש בעגלות ועם אחת מהן נכנסתי לאיזור הקרבות. אחרי לא מעט זמן של שיטוטים וחיפוש המדף המדויק שבו יש קוסקוס הגיע תורי לשלם. כשרק הגעתי לקופה שמתי לב שאין שקיות במתקן הרגיל וכולם משתמשים בשקיות של הירקות או שקים שהביאו מאיקאה. לאחר מכן ראיתי שהשקיות האהובות נמצאות אצל הקופאיות, ובתור צעד ראשון ביקשתי ממנה עשר (יותר משחשובה לי איכות הסביבה, חשובה לי השפיות שלי). כמובן שכל המוצרים נכנסו בארבע בלבד, אז את שש הנותרות שמתי בשקית אחרת למען איכות הסביבה.
בנוסף, בגלל סכום הקניה, הייתי זכאי לקבל שקית בד, אבל מסתבר שהשקיות האלה אזלו כבר מזמן. מי היה מאמין שהישראלים שמשאירים כל שבוע אלף שקלים בסופר (וזכאים לחמש שקיות בעקבות כך) יגמרו את המלאי כל כך מהר. את הספח שמאפשר לי לקבל שקית בד שמרתי בצד ואקח כנראה אחת בשבוע הבא אם לא יגמר המלאי שוב עד אז.
גם בסופר הבא, זה שנסעתי אליו לביצוע השלמות, לא היו שקיות בד (או קופאיות שיודעות להעביר יותר משלושה מוצרים לדקה). חוק ההשלכות הבלתי צפויות עובד תמיד, למרות שבמקרה הזה ההשלכות היו צפויות מאוד. בשבוע הבא אביא את שקיות הבד שלי ואקח כמה חדשות, כי מסתבר שהגיעו למסקנה שכביסה פחות מזהמת מייצור והטמנה של פלסטיק.
בנושא אחר, לקראת שנת המס החדשה החלטתי שמחשבי היקר שאמור לחגוג השנה יום הולדת תשע צריך לצאת לגמלאות. לצורך כך גייסתי את מיטב היועצים: אחד שיעזור לי למצוא חנות טובה, אחד שיעזור לי להרכיב את המחשב ואחת שתסביר לי איך אפשר לקבל עליו זיכוי מס. יחד הצלחנו להגיע למחשב טוב במחיר טוב שאמור למנוע ממני לתלוש שערות בכל פעם שאני מריץ וורד וגם להריץ מטלאב שככל הנראה יהיה שימושי בעתיד הקרוב, כשאתחיל ללמוד לתואר הבא.
בטכניון בינתיים אין יותר מדי חדש. נשארו עוד שלושה שבועות לסוף הסמסטר, וכהכנה למאורע המרגש קנינו אתמול מדפסת. יש לי שני קורסים עם חומר פתוח בהפרש של יומיים, כך שבקרוב מאוד המדפסת תתחיל לעבוד במלוא המרץ. גם בפרויקט רואים כבר סימני סיום, בתקווה שעד ה-26 בינואר נוכל לגמור את איסוף הנתונים ולהתחיל לעבד אותם.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
אני חושבת שענין השקיות קצת יצא מפרופורציה.
היתי בסופרפארם לפני כמה ימים ומלפני היתה אשה עם עגלת קניות. אז הקופאית שאלה אותה כמה שקיות היא רוצה והאשה התחילה לצרוח עליה כאילו אין מחר… ולא נתנה לקופאית להשחיל מלה ולהגיד שהשקיות לא עולות כסף היא רק שאלה בגלל שהמוצרים בעגלה…
למה זה מחרפן ככה אנשים?…
מנסים לעשות מעשה מועיל (אמנם בצורה מעט עקומה) וכולם יורדים מהפסים.
אנשים רואים יותר את הטרחה מאשר את התועלת (גם אני מתקשה קצת לראות אותה), וזה ממש מציק. בסוף אנשים יתרגלו.
nadavs
חוק מצוין. 10 אג’ לשקית זה מחיר מצחיק – קנייה של 700 שקל זה איזה 6 שקיות – 60 אגורות. צרכנים הם עם לא רציונאלי וזה הוכח פעמים רבות. על חוק פקדון הבקבוקים למשל לא היה כזה רעש ועלותו לצרכן פי 20 בערך.
מה שזה בעיקר מונע הוא את האנשים שבנוסף לקנייה לוקחים עשרים שקיות "לבית".
זה לא ממש מונע. יש אנשים שמעריכים לא נכון את מספר השקיות ולוקחים יותר מדי, ובנוסף אלה שאומרים שהמחיר הרבה יותר טוב משקיות זבל ולוקחים כמה ריקות.
מצחיק אותי תמיד התירוץ "בני אדם לא רציונליים" שמתווסף לכל פעולה שמעיקה על אנשים. בסופו של דבר, מי שמטיל את כל המיסים האלה הם… בני אדם. לא רציונליים.
nadavs
זה מונע מאנשים לקחת בוחטות רק כי זה חינם. זה בכלל מעשה נורא מכוער שאנשים היו עושים בלי להתבלבל. (אם לוקחים יותר מידיי אפשר להחזיר. לא חייבים לשלם)
כשקיות זבל אין בעיה שיקנו אותן. זה לא מזהם יותר, אולי אפילו פחות.
ולגבי חוסר הרציונאליות, לא הבנת אותי. התכוונתי שהכעס של אנשים על חוק השקיות אינו רציונאלי, כי החוק הזה הרבה פחות מכביד מאשר, למשל, חוק פקדון הבקבוקים, ועליו הם לא משתוללים.