ערב טוב לכולם!
בחודשים האחרונים, אי שם במעמקי הטכניון, עובדים השותף שלי ואני על פרויקט הגמר שיביא אותנו אל התואר המיוחל. לאחר התחלה קצת צולעת בקיץ והתקדמות משמעותית בתחילת נובמבר, היה נראה שאנחנו בדרך לסיום הסאגה הזאת עד סוף השנה. עם זאת, בשבועות האחרונים נראה שהעניין תקוע ובלתי אפשרי להתקדם, בכל פעם עם תירוץ אחר.
לפני שלושה שבועות הגענו למיקרוסקופ, ערכנו את הבדיקות הדרושות והתחלנו לכייל אותו. תוך כדי אחד הכיולים המחשב נתקע לגמרי, ולפני נסיוננו עד אותו רגע פשוט ביצענו אתחול. מאותו רגע התחיל כאב ראש של שעה וחצי שבו המיקרוסקופ סירב לעבוד. ניתקנו וחיברנו כל כבל אפשרי שהיה מותר לנו לגעת בו, אבל עדיין לא היתה תשובה. המאסטרנט בילה באותו זמן באושוויץ ולא יכולנו להיעזר בו, ולבסוף הגיע המנחה שכיבה והדליק את בקרת המיקרוסקופ. לשמחתנו הרבה הוא חזר לחיים, אבל אילוצי לו”ז הכריחו אותי לעזוב יחסית מוקדם באותו יום כך שלא הספקנו שום דבר.
בשבוע לאחר מכן חיפה עלתה באש ובשבוע שעבר, כשכבר חשבנו שהגענו למנוחה ולנחלה, התישבנו מול המיקרוסקופ, ביצענו את הכיולים ללא תקלות והתחלנו לבצע סריקות כדי לקבל תמונות, אבל קיבלנו תמונות נוראיות. הכל היה מלא פסים, מעוות לחלוטין ובלתי שמיש בתור תמונה לפרויקט. גם במקרה זה בילינו שעה בניסיונות תיקון לפני שפנינו לאחרים לעזרה, ועד שפנינו אליהם כבר היה מאוחר מדי. שני אנשים אמרו שהבעיה היא פגיעה באחד מחלקי המיקרוסקופ שאנחנו לא יכולים לתקן בעצמנו, אבל כל האנשים שכן יכולים לתקן כבר לא בטכניון. המאסטרנט, כמיטב המסורת, לא ענה לטלפון. בסופו של דבר התייאשנו, סגרנו הכל והלכנו. כמובן שאז המאסטרנט טרח להתקשר ולברר מה קורה, וכשסיפרתי לו ששני האנשים שדיברתי איתם חושבים שאולי העבודה שלו עשתה נזק הוא התחיל להתגונן כאילו מאשימים אותו ברצח.
אתמול התברר לי דרך שותפי לפרויקט שהמאסטרנט ניסה לרוץ לראשות אגודת הסטודנטים (וכנראה נכשל, כי אף אחד לא ממש מכיר אותו). אני מקווה שהפרויקט הזה יגמר כמה שיותר מהר, כי אני סובל מספיק מפוליטיקאים בטלוויזיה, לא צריך עוד כאלה גם בטכניון.
הבחירות לראשות האגודה יצרו אפילו סערה קטנה בקבוצת הפייסבוק של הטכניון. כמה אנשים התרעמו על כך שהבחירות אינן ישירות והסטודנטים פשוט לא יודעים מהן, ומישהי אפילו צילמה את הנוכחות באולם שהיה אמור לשמש לדיבייט (או למשהו אחר שקשור לבחירות האלה, באמת שאין לי מושג). אחרי שהסערה שככה הגיבו לה כמה אנשים (וגם אני) שההשפעה של אגודת הסטודנטים על חיינו קטנה יותר מההשפעה של מספר השכבות בנייר הטואלט שאנחנו קונים. האגודה חשובה בעיקר לפוליטיקאים לעתיד שצריכים להשתפשף קצת לפני שהם קופצים למים העכורים ברשויות המקומיות ובירושלים, ועם כמה שהאגודה בטכניון מנסה להישאר נייטרלית מבחינת פוליטיקה ארצית, היא עדיין מלאה באנשים מלאי כוונות טובות שחושבים שאם רק נשנה את החוקים ונצא למאבק/מהפכה כל העולם יתיישר לפי מה שאנחנו רוצים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
שלא תדע עוד טכניון
ידיד שלי נכנס לטכניון לפני חודשיים ומאז נעלמו עקבותיו..
יש סיכוי לא רע שהחל מאוקטובר אדע הרבה יותר טכניון, אבל קודם כל נסיים את החלק הנוכחי.
nadavs
זה ממש לא נכון. (הפסקה האחרונה שלך)
ההשפעה של אגודת הסטודנטים על חייהם הישירים של הסטודנטים היא עצומה. אגודה חזקה וטובה שנותנת גב טוב לסטודנטים עושה הבדל של שמיים וארץ. תסתכל על זה גם בהיבט חיי הפנאי, גם בהיבט תמיכה אקדמית ומשפטית, וגם בהיבט ייצוג צרכים מול נשיאות הטכניון.
גם נייר טואלט זה חשוב, אבל אל תזלזל כל כך באגודה 🙂
התמיכה העיקרית ניתנת על ידי הדרגים הנמוכים יותר באגודה, כלומר נציגי הסמסטר למינהם. ככל שעולים למעלה זה מתחיל להריח יותר כמו קרש קפיצה לחיים הפוליטיים (ולראיה, מספר יושבי ראש התאחדות הסטודנטים הארצית וראשי אגודות למינהם שנמצאים כרגע בכנסת). חוסר האינטראקציה של הסטודנט הממוצע עם ראשות האגודה הוא ככל הנראה הגורם לאדישות בבחירות.
לתמיכה האקדמית והמשפטית של האגודה לא נזקקתי (ואני גם לא יודע מה הביקוש לשירותים האלה), ובתור אחד שלא היה באף מסיבה מ-2010 עד 2016 (מלבד יום הסטודנט, פעם אחת), היבט חיי הפנאי של האגודה פחות מעניין אותי.
ומעבר לכך, את מכירה בעיקר את האגודה של הטכניון שעוד אפשר לתת לה קרדיט על פעילות למען כלל הסטודנטים. על אגודות אחרות שמעתי הרבה סיפורי קידום אישיים (ואם חסרים לך, חפשי אותם בכנסת).
nadavs