פליטים

בוקר טוב לכולם!


יום חמישי האחרון התחיל כמו כל יום רגיל בזמן האחרון. השכמה ליובש בלתי נסבל, רוח נוראית וטמפרטורה שלא ברור אם היא דורשת בגדים ארוכים או קצרים. השיעורים עברו לאיטם, ולמרות שבשיעור האחרון כבר דיברו על מעבדות סגורות ושריפות לא ייחסתי לדבר יותר מדי חשיבות. המרצה אמנם דיבר על הפירומן מטבעון שדואג שתהיה אש בכל פעם שהוא שומע על שריפה בתקשורת, אבל זו היתה פחות או יותר ההתייחסות היחידה ששמעתי לשריפה עד לאותו זמן. בסופו של דבר המרצה החליט שהגיע הזמן להפסיק לדבר על סטטיסטיקה ומשפט הגבול המרכזי ושחרר אותנו לדרכנו.


דרכי באותו רגע היתה לכיוון המעבדות של הנדסת חומרים, שם הוזמן לנו מקום על המיקרוסקופ שאמור להביא אותנו אל הגאולה, כלומר אל סוף פרויקט הגמר. קצת לפני שהגעתי אליו נתקלתי במאסטרנט שמנחה אותנו שאמר שכרגע אין מעבדות ברחבי הטכניון בגלל הרצון לאפשר פינוי מהיר ככל האפשר, אבל אם נחכה בערך שעה נוכל לראות לאן העניין מתקדם ולקבל החלטה מושכלת יותר. מחוסר ברירה, עליתי לקומה הרביעית לחדר בזבוז הזמן בפקולטה (כלומר חוות המחשבים), שם נתקלתי בשותף שלי לפרויקט. התיישבנו שנינו בחדר הסמוך עם עוד אנשים ושמענו דיווחים על פינויים בכל העיר.


בסופו של דבר, אחרי חצי שעה שבה שמענו איך כולנו הולכים להפוך לאפר החלטנו להודיע למאסטרנט שאין טעם לחכות ואנחנו יוצאים. מכיוון שלשותפי לפרויקט היו כמה דרכים להגיע הביתה וכולן עברו דרך שריפות, הצעתי לו להצטרף אלי למקום בטוח ומשם אוכל לקחת אותו הביתה דרך כבישים שעדיין לא עלו באש. הבעיה היחידה עם התוכנית הזאת היתה היציאה מהטכניון. פקק תנועה ענק פשוט עמד על כבישי הטכניון ומנע כל אפשרות לצאת משם. למזלי חניתי בשער הכניסה (זו כנראה הפעם הראשונה שמישהו נהנה מכך שהוא חונה בשער ולא בפנים) ורציתי לפנות לכיוון ההפוך מכל התנועה, כך שהעיכוב לא היה נורא במיוחד והצלחתי להימלט משם מהר.


כשהגענו הביתה הדלקנו טלוויזיה ושם צפינו במיטב שאותו יכלו לתת ערוצי הטלוויזיה – קצת דיווחים יבשים והמון שטויות. כתב אחד החליט שהאוניברסיטה בחיפה היא האוניברסיטה העברית, כתב אחר החליט שצריך לראיין כבאי שיפספס מסיבת אירוסין ולהטריד אותו עד שיקבל את התשובה המוחצת “כן, אני אפספס, אבל זה יותר חשוב”. שאר הכתבים בלבלו את המוח שוב ושוב וראיינו פוליטיקאים שיודעים לעשות כותרות, כמו איימן עודה, בשביל המשחק האהוב בישראל – משחק הגינויים. אחרי הכל, אם חברי הכנסת הערבים מגנים את זה, אפשר להניח שכלל הציבור הערבי בישראל ובשטחים מיד יגיד אמן ויפסיק עם השטויות.


בסופו של דבר החבר נסע הביתה והשאיר אותי כאן לבד, אבל לא לזמן רב. כשעה לאחר מכן חברתה של החברה שלי, שגרה בשכונה שלא נפגעה אבל כן נחסמה, ביקשה ממנה מקלט זמני. כשנודע לי על זה אמרתי שהיא מוזמנת להגיע. לאחר כחצי שעה היא צלצלה בדלת כשבידה מגש פיצה, שוחד מצויין ומומלץ לכל מי שרוצה לבקש ממני עזרה (לרוב אני עוזר גם בלי השוחד, אבל הוא בהחלט מעלה את הבקשה ברשימת סדר העדיפויות). אחרי כשעתיים באו לאסוף גם אותה וכך הסתיימה סאגת השריפה אצלי בבית.


עכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה אחרת לחלוטין – קור. אמנם הבידוד בדירה הנוכחית טוב בהרבה מזה שהיה בנשר (שם קפאתי למוות מנובמבר עד מרץ), אבל עדיין די קר, בעיקר בלילה, וצריך למצוא לכך פתרון לפני שנהפוך לארטיקים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לפליטים
  • איגנציוס
    04/12/2016 ב23:15

    נשמע שהיית בסוויט ספוט של עין השריפה.

    הגב
    • nadavs
      06/12/2016 ב22:40

      בערך. הדירה נמצאת די רחוק מאיפה שהיתה השריפה, אבל הטכניון היא יחסית קרוב.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.