צלצולי פעמונים

ערב טוב לכולם!

לפני שישה ימים נכנסתי, אחרי מאמץ פיזי ניכר (מסתבר שספרים הם כבדים), לדירתי החדשה בחיפה. ביום המעבר עצמו הגיע ראשון הטכנאי של יס שדאג לנו לשידורים בלתי פוסקים של “כולם אוהבים את ריימונד” וכמויות אבק שאפשר למצוא בדרך כלל רק במחצבות. תוך כדי פעולות החציבה, הגיע טכנאי של בזק שהיה אמור לחבר את קו הטלפון לקופסה. הטכנאי עבד חמש דקות, ערך כמה בדיקות והגיע למסקנה שאי אפשר לבצע את החיבור וגזר עלי יממה ללא אינטרנט.

בסופו של דבר תמו העבודות, האבק החל לשקוע ואז גיליתי מה קורה בדירה כשלא מפעילים את הטלוויזיה – שומעים את הרכבת. כל הזמן. הדירה נמצאת קרוב מאוד לתחנת הרכבת ולמחסום הרכבת שלידה, ומכיוון שכל רכבת לכיוון צפון שעומדת בתחנה מפעילה את המחסום, הוא סגור אחוז ניכר מהזמן. על מנת שלא נפספס חלילה את המחסום והאורות המהבהבים, הוסיפו פעמון חזק למחסום, כזה שאפשר לשמוע גם בחדר השינה או אפילו במקלחת. ביום הראשון למגורים שם, בעוד אני שוכב על הגב בפלדנקרייז ומנסה לא להירדם, שמעתי את הצלצולים האלה בתוך הראש. באופן מפתיע, נראה שהשפעתם דעכה ועכשיו אני מצליח לישון די טוב למרות שמחוץ לחלון שלי יש נציגות נכבדת לרוב כלי התחבורה הלא אוויריים.

הרחק מחיפה, אי שם בעיר הקדושה ביותר לטמטום הישראלי, ירושלים. לפני כשבוע אושרה בועדת השרים הצעת חוק הצנזורה של שולי מועלם שקובעת שספקיות האינטרנט יחויבו לספק את שירות סינון התכנים כברירת מחדל. התקשורת כמובן קפצה על ההזדמנות לספר לכולם שמדובר על חסימת פורנו בלבד ופספסה לחלוטין את העובדה שכתוב שם שחור על גבי לבן ששר התקשורת יוכל לקבוע מהו תוכן פוגעני שיסונן. כצפוי, ההצעה זכתה לתמיכה מדתיים מגלגלי עיניים (“אני לא רוצה את התועבה הזאת במחשב, מה הבעיה שלך להתקשר ולבקש?”) ומהורים חסרי אחריות (“אתה רוצה שילדים יצפו בפורנו?”). אנשים בשתי הקבוצות האלה שכחו שהשירות הנ”ל מוצע בחינם (או קרוב לחינם) אצל כל ספקיות האינטרנט. כשהתחיל שירות האינטרנט אצלי, קיבלתי מייל מהספקית שמודיע לי שאם ברצוני לקבל סינון תכנים כל מה שאני צריך לעשות הוא להרים טלפון או לשלוח מייל. מזל שהודיעו לי, אחרת הייתי עלול לגלוש באינטרנט לא מסונן ולהיכנס בטעות לאתר של הבית היהודי.

מי שהציגה יכולות זגזוג מרשימות ביותר בהצבעה על החוק היא איילת שקד. לפני כמה שבועות היא פרסמה מאמר די מדהים על סמכויות השלטון ועל כך שכל חוק מגביל את החירות שלנו (היה גם חלק שעסק בבלבולי מוח על “מדינה יהודית”, אבל הוא פחות רלוונטי). עוד לא יצא לי לשמוע דברים כאלה מאף חבר כנסת, שרובם בטוחים שככל שהם מעבירים יותר חוקים ככה הם עושים עבודה יותר טובה. משום מה, אותו מאמר נזרק לפח עם ההצבעה של שקד על חוק הצנזורה הזה. לשמחתי הרבה, החוק רוכך בהרבה וכעת כולל רק את הדרישה מספקיות האינטרנט ליידע את הלקוחות ולפרסם קצת יותר באגרסיביות, כלומר לא לעשות שום דבר. עד הפעם הבאה שזה יעלה.

ולסיום, מחר יגיע לסיומו מסע בחירות פסיכי לחלוטין שבו, בצורה לא ברורה, הצליחו להביא בדיחה עם סנאי על הראש עד לקלפיות בכל רחבי ארצות הברית. אם טראמפ ינצח, זה יהיה ניצחון הטרולים על השפויים, ניצחון הכריזמה על הניסיון וניצחון המיאוס על הבחישה בשלטון. שאלוהים יברך את אמריקה. מי כמוהו יודע שהיא תצטרך את זה כשיתפרסמו התוצאות.

יום טוב.

שלכם,

nadavs