טמטום ורשע

צהריים טובים לכולם!

שנת תשע”ו עוד רגע עוזבת אותנו לטובת תשע”ז, וכדי להתכונן לכך מיליוני ישראלים מבצעים ברגעים אלה ממש טיהור אתני בקרפיונים, עופות ופרות. בעוד כמה שעות יצבאו האנשים על הכבישים ויתרמו לתעשיה המשגשגת ביותר ברדיו הישראלי – דיווחי תנועה. מיטב שדרני גלגלצ כבר מתאמנים על שינון של מספרי כבישים אקזוטיים ואת שמות כל המחלפים בכבישים 2, 4 ו-6. בינתיים, בצה”ל, עובדים מיטב המוחות על מתן אפשרות לחיילים הדתיים לאכול מבלי להרגיז את חברם הדמיוני ובלי לגרום לשריפות בבסיס (מזל שהמציאו את החגז).

השנה הזו היתה ללא ספק שנת הטמטום והרשע של ממשלת ישראל, כאשר חלוקת התפקידים ברורה: על הטמטום אחראים מירי רגב ואמני ישראל ועל הרשע אחראי באופן כמעט בלעדי משה כחלון. שאר שרי הממשלה וחברי הכנסת סיפקו בעיקר אנקדוטות משעשעות וסיפורי אגו סטנדרטיים (כמו ישראל כץ והחרדים) ולא תרמו יותר מדי לשעשועם או סבלם של אזרחי ישראל.

הטמטום השנה הגיע לעוצמות גבוהות במיוחד. מירי רגב לא פספסה אף הזדמנות להצית מהומות בעולם התרבות, וחלק נכבד מאמני ישראל עוד לא הבין את הפואנטה וממשיך ליפול למלכודות הלא מתוחכמות שלה. בסך הכל, מדובר בסיפור פשוט על כסף. הם רוצים כסף, היא אחראית על הכסף ונהנית להתעלל בהם. אין פה שום דבר מעבר לזה. הצרה היא שאמני ישראל, שמחשיבים את עצמם לאנשים אינטליגנטים, ממשיכים להגיב לפרובוקציות שלה במקום למחוא לה כפיים או להתעלם לחלוטין מדבריה. ברגע שהם יפסיקו להגיב לכל פרובוקציה, רגב תאבד את הכותרות שאותן היא כל כך רוצה והם יפסיקו לעזור לה בפריימריז. מי שרוצה כסף צריך לשחרר קצת את האגו. ככה זה עובד.

על הרשע היו אחראים בעיקר שני אנשים, משה כחלון ושלי יחימוביץ’, כאשר אצל יחימוביץ’ מדובר בעיקר בתקווה לכך שיהיה רע יותר ואצל כחלון מדובר במדיניות שעוד עלולה לעבור כחקיקה. כמדי שנה, מדווח על מחסור בדבש לקראת החגים. כדי להתמודד עם המחסור, הממשלה נותנת מכסות יבוא פטורות ממכס כדי להעשיר מספר קטן של יבואנים ולהשתיק את האנשים שתכננו לצלם שולחנות חג ללא דבש. מולם, כמדי שנה, עולים היחימוביצ’ים וטוענים שאסור בשום אופן לייבא שום דבר לישראל, כלומר על כל הישראלים למות מרעב. למזלנו, הסבל היחיד מהגישה הזאת הוא מחירים גבוהים ולא רעב, אבל יש מספיק אנשים בממשלה שעלולים לתמוך במהלך כזה.

הרשע המרכזי של השנה הוא משה כחלון עם תוכנית המיסוי על דירה שלישית. פה כבר מדובר על התעללות בסדר גודל רציני הרבה יותר וללא כל תועלת. בסופו של דבר, הטלת המס הזה לא תפתור את מצוקת הדיור. על כל דירה שתימכר יפונה שוכר, כך שמספר האנשים שאין להם דירה לגור בה לא ישתנה. כחלון מבין שהוא בזבז יותר משנה על כלום וגם התוכנית הזאת לא תפתור, אז הוא עבר לתירוצים האמיתיים לו: קנאה ושנאת עשירים. כשמישהי טענה בפניו שסבא שלה עבד קשה כדי להוריש לה דירות, הוא אמר בתגובה שסבא שלו הוריש לו בקבוקי ערק. לצערנו הרב, במקום להגיד לו שהעובדה שסבא שלו היה כושל ושלה היה חרוץ היא לא תירוץ לקחת ממנה כסף, לא היתה שם תגובה רצינית. עם זאת, הציטוט הזה, שמהווה עוד הוכחה לשנאת המצליחים העמוקה של כחלון, מבשר רעות כל עוד הוא ממשיך בתפקידו כשר האוצר.

ולסיום, באופן אישי, שנת תשע”ו היתה מצויינת ואני מקווה שגם תשע”ז תהיה כזאת ללא קשר להחלטה הדי גדולה שאני צריך לקבל בה.

שנה טובה!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה