תקלות בדרך

ערב טוב לכולם!

ביום שישי האחרון, בעודי נוסע לתומי בכביש מספר 4, החליט הרכב שלי לממש את היום שלו מיום חמישי ולהרוס צמיג. יום לפני כן שמעתי רעש מוזר מכיוון הגלגלים, אך כשהסתכלתי עליהם לא ראיתי משהו מיוחד. הסתבר, מאוחר מדי, שנסיעה במהירות גבוהה מאוד עוזרת לחשוף פנצ’רים, אבל גם עוזרת לצמיגים להישחק לגמרי. שמתי לב שהצמיג בעייתי רק כשהיה ברור שמשהו לא בסדר, ובשלב הזה הוא כבר היה ממש לא בסדר (קרוע לגמרי).

מיד עצרתי בצד ויצאתי מהאוטו לראות מה הנזק. התברר שהצמיג השמאלי הקדמי החליט לרדת לגמרי מהמקום אחרי שנקרע. לצערי, נעצרתי באמצע כביש מהיר ללא שום מקום סביר להחליף בו גלגל בלי סיכוי גבוה מאוד להופיע בחדשות בתור מישהו שנפגע בזמן שעמד בשוליים. מהצד השני של הכביש עמדו שוליים שמאליים רחבים ומרשימים, אבל מצב הצמיג היה כל כך גרוע עד שלא יכולתי להזיז אותו.

בלית ברירה התקשרתי לגרר שהגיע רק תוך שעה וחצי וכמובן טרח לשאול אותי למה לא החלפתי גלגל. אחרי שהבהרתי לגוררים שאני יודע מה לעשות (וכנראה הרסתי להם חצי מהתוכניות לצחוק עלי במהלך השבוע הקרוב) הם לקחו את הרכב המסכן שלי למקום בטוח שבו יכולתי לדאוג לו מבלי לחשוש שאדרס מנהג שבדיוק אכל סנדוויץ’ או ענה לסלולרי.

העונש הגדול הגיע מיד לאחר מכן. על מנת להתעלל בנהגים, כל רכב מגיע עם גלגל רזרבי קטן שלא מאפשר נסיעה במהירות גבוהה משמונים קמ”ש. העניין הזה גרם לעצבים אצלי ואצל נהגים רבים אחרים, ואני מוסר מכאן את תנחומי הכנים לכל מי שנאלץ לסבול בגללי. מצד שני, התברר שגם אם נוסעים במהירות כזאת על כביש מהיר יהיה מי שיסע לאט יותר.

בצפון הרחוק, בטכניון, ממשיכים להפציץ עם שיעורי בית בלתי נגמרים. בכל פעם שאני גומר עבודה אחת צומחת אחרת, בכל פעם שאני שומר גיליון שיעורי בית חצי-מוכן על המחשב מתקבל אימייל על אחד נוסף. לשמחתי הסמסטר נגמר בעוד שלושה שבועות. הזמן הפנוי שלי הצטמצם בצורה משמעותית מאז שהמתרגלים בקורסי הפיזיקה נכנסו לקצב של שיעורי בית.

למי ששכח (אני מניח שכמעט כולם), לפני קצת יותר משנה הצטרפתי למפלגת העבודה על מנת לעבוד מטעמם בקלפי (בסוף ויתרתי על זה לטובת עבודה כמזכיר, שלא קיבלתי). מסתבר שעד היום הם לא קיבלו את מכתב העזיבה שלי ולכן, בתור חבר, הוזמנתי לבחור מחר את המשמרת הצעירה. ראשית, אין לי מושג מהי המשמרת הצעירה או מה הם רוצים. שנית, אני לא יודע אם נסיעה של רבע שעה לכל כיוון (לא כולל חיפוש חניה) זה ניצול טוב של הזמן והדלק שלי. שלישית, אם לא אצביע, ככל הנראה יבחרו אידיוטים (סתם, זה לא באמת שיקול. אין לי מושג אפילו מי מתמודד). הדילמה לגבי מחר כרגע בעיצומה, נותרו עוד קצת יותר מ-22 שעות להחליט בנושא.

הבחירה החשובה יותר תגיע בחודשים הקרובים כשבכירי המפלגה יתחרו זה בזה על ההפסד ליאיר לפיד ב-2018. לפי מצב המתמודדים כרגע, נראה שהמועמד הטוב ביותר הוא בוז’י. אין דבר יותר מסוכן מאידאולוג, וחמור פי כמה המצב של אידאולוג חרוץ (כמו יחימוביץ’). הנזק הקטן ביותר יגיע ממי שעוסק בשחיתות קטנה, לא מנסה לשנות סדרי עולם ביומיים ולא מציע תוכניות שיהפכו את ישראל לונצואלה. הרצוג הוא המועמד המושלם.

ולסיום, אני מקווה מאוד שביום רביעי בערב לא יופיע בטלוויזיה ליברמן עם הכותרת “אמרתי לכם” כשמצד ימין מופיעים כל דקה המלבנים הכתומים של פיקוד העורף. באמת שאין לי כוח לזה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs