לא נמדד בכסף

בוקר טוב לכולם!


תקופת המבחנים נגמרה אתמול בשעה עשר וחמש דקות אחרי מבחן קצר ששבר את חוק המבחנים הקצרים. לפי החוק המדובר, מבחנים קצרים אמורים להיות קלים. אמנם המדגם היה קטן במיוחד וכלל מבחן אחד בלבד (בקורס בטיחות בחשמל), אבל ההיגיון אומר שאם מקצים שעה בלבד למבחן הוא לא אמור להיות קשה או לכלול שאלות של עשרה חישובים מסובכים.


לצערי, אף אחד לא עדכן את המרצה של הקורס שעליו נבחנתי אתמול, ולכן המבחן כלל שאלה לא קשה אך די מסורבלת שכללה לא פחות מעשרה חישובים מציקים ועוד כמה נוספים שדרשו יותר מיומנות בשימוש במחשבון מאשר בהבנת החומר. הברוך הרציני היה בשאלה השניה, שם קיבלנו נתונים שלא כל כך הצלחנו לפרש. למזלי, עשר דקות לפני סוף המבחן הצלחתי לזהות שם איזו תבנית שהתבררה כמתאימה למספרים בטבלה ולמזלי הרב, המרצה הסכים להוסיף עשר דקות למבחן כך שהצלחתי לזהות שם טעות פטאלית של חישוב טמפרטורה שהיתה עלולה לעלות בהמון נקודות. בסופו של דבר כאב הראש הזה נגמר עם תשובות יחסית סבירות, כך שיש תקווה.


מבחן אחד אחורה, ביום ראשון, עסק בחומרים אופטיים ובאיכות הסביבה. המבחן עצמו לא כלל שאלות על איכות הסביבה, אבל השאלה הראשונה היתה ממוחזרת כולה ממבחנים קודמים. ממוחזרת עד כדי כך שזכרתי את המספרים בגרפים ואת התשובות שאמורות לצאת שם. השאלה השניה היתה דומה לשאלות ממבחנים קודמים והשלישית היתה שונה, אבל נגעה בחומר שדיברנו עליו בערך מאה פעמים במהלך הסמסטר.


המבחן שלפניו, בביולוגיה, יכל להיכנס לחוק המבחנים הקצרים אם לא הייתי עושה בו כ”כ הרבה שטויות. בזמן הלימוד למבחן נתקלתי במספר שאלות שיש להן שתי תשובות שנראות ממש דומות ואמרתי לחברים בחצי צחוק שצריך להביא מטבע למבחן בשביל שאלות כאלה. מסתבר שאכן היו שלוש שאלות כאלה, ולצערי טעיתי בכולן. מטבע היה בהחלט שימושי במצב כזה, כי יש סיכוי די גבוה שהייתי מצליח להציל לפחות שאלה אחת. ככל הנראה אצטרך להתמודד עם התוצאה.


גם לפני המבחן הזה היה עוד מבחן, בתופעות אופטיות. ההכנה למבחן הזה היתה בעיקר ממבחנים קודמים, שם ראינו שאלות בסגנון שדיברנו עליהן שוב ושוב בתרגולים. כשהגענו למבחן גילינו שאלות על נושאים שדיברו עליהם במשך חצי שעה בהרצאה ולא מעבר לכך. בסופו של דבר הציון לא היה אסון גדול כל כך, אבל ללא ספק היה הלם די גדול ביציאה מהכיתה.


גם בקורס הקולנוע האירופאי יש חדשות, אבל לשם שינוי טובות. אחרי הרבה הבטחות ונדנודים, הגיעו סוף סוף הציונים החדשים בקורס. התברר שהמרצה לא רצתה לבדוק את כל המבחנים מחדש, אז היא נתנה פקטור של 12 נקודות לכל הכיתה. בכך, ארבעה שבועות אחרי המבחן, הגיעה לסופה פרשת המבחן המשונה הזה.


ולסיום, אתמול פורסמה, שוב, כתבה על מצבם העגום של לימודי הרוח בארץ. החוקרים הרלוונטיים מתלוננים על ירידה במספר הסטודנטים (ומציגים שם ירידה חריפה במיוחד באחוזי הסטודנטים הלומדים בפקולטות האלה, למרות שהמכללות הופכות את ההצגה הזאת למטעה) ועל כך שאין מספיק עבודות מתאימות לבוגרי הלימודים ההומניסטיים. כמו תמיד, הסיבה לכתבות האלה היא מחסור בכסף והרצון לקבל עוד כסף ציבורי תחת האמתלה של “יש דברים שלא מודדים בכסף”.


כל מי שחי מספיק זמן בישראל יודע שהאמירה הזאת היא ניסיון סחיטה רגשי. קודם מנסים לפנות לרגש ולכבות את ההיגיון (כשאומרים שזה לא קשור לכסף) ואז מגיע ניסיון הסחיטה שדווקא כן מתמקד בכסף וסותר את האמירה. מעבר לכך, מדובר במשפט שגוי לחלוטין. בטח שמודדים הכל בכסף. הטבע פועל על סמך שיקולי אנרגיה ואנחנו, מה לעשות, חייבים לפעול על סמך אותם שיקולים. אמנם הצלחנו להמציא מערכת קצת יותר מתוחכמת למסחר באנרגיה, אבל בסופו של דבר כסף הוא ביטוי לעבודה והכל נמדד לפיו. מי שאומר שיש דברים שאי אפשר למדוד בכסף צריך לגייס חיוכים, לא שקלים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 ללא נמדד בכסף
  • יאיר ישראל חרעוץ
    17/02/2016 ב12:40

    נדב ונבלה מתחילים באותה אות

    הגב
    • nadavs
      17/02/2016 ב13:03

      תודה על התובנה המעניינת.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.