ערב טוב לכולם!
בימים האחרונים ישראל עוברת מתקפת טמטום בקנה מידה אדיר. מסתבר שארגון שוברים שתיקה מספר בחו”ל את סיפוריהם של חיילים מהשטחים, ואחרי שריבלין השתתף בכנס שגם הם השתתפו בו הארגון הפך למוקצה במיוחד עם מתקפות מצד הממשלה וסרטון שמציג אותם בתור סוכנים זרים (הסרטון, אגב, הוא לא הסתה. הוא הוצאת דיבה). גם ריבלין, שבימים כתיקונם היה מציג עמדות יותר ימניות מרוב מוחלט של חברי הכנסת הנוכחית, הפך למטרה של אנשים רבים ואפילו ערוץ טלוויזיה (שהפוסט שלו גם הוא לא היה הסתה). המצב כל כך חמור עד שכבר עשו השוואות לאווירה שהיתה לפני עשרים שנה, לפני רצח רבין.
לפי ההתנהגות הזאת ניתן לראות שאנשים איבדו פרופורציות לחלוטין. ההשפעה של שוברים שתיקה בחו”ל היא כמעט אפס (דווקא בארץ יש להם יותר השפעה, ולמיטב ידיעתי כמה מהדיווחים שלהם הפכו לחקירות). הפמפום של התקשורת בארץ בנושא תנועות החרם באירופה כבר יצאה מכל פרופורציה, ואפילו במשאלי רחוב קצרים שערכו בערוצי הטלוויזיה בארץ התברר שישראל מעניינת את האירופאים פחות מסוג הלחם שיאכלו לארוחת צהריים. הנזק העיקרי שגורם הארגון הזה הוא שאנשים צריכים לשמוע דברים שלא נעים להם לשמוע. 100% מהאנשים האלה גרים בישראל.
גם ריבלין, על מעמדו הרם, לא יכול לעשות שום דבר מעניין. התפקיד שלו הוא להוות חותמת גומי בחנינות ואחרי בחירות. עמדותיו האישיות ורעיונותיו הפוליטיים לא אמורים לעניין אף אחד מחוץ לבועת העיתונות המקומית. אין לו שום כוח או השפעה על שום דבר בישראל, ומי שחושב ההיפך צריך להסתכל על שבע השנים של שמעון פרס שבהן הוא דיבר הרבה על חקר המוח, אבל בעיקר תרם למותם של תאי מוח אצל אנשים שנאלצו להקשיב לנאומים שלו.
בינתיים, על רקע המהומות, ארגון הטרור הגדול באיזור (ההסתדרות) כבר מאיים במצור על ישראל אם לא יענו התנאים שלו לשוד של כמה מיליארדים מכספי הציבור. ממש כמו חמאס בצוק איתן, ברגע שהתקציב מתחיל ללחוץ ההסתדרות מתחילה לירות. במדינה נורמלית, שבה מגיבים לארגונים בעייתיים לפי הנזק שהם גורמים, לא היו יורים על חמאס ומנהלים משא ומתן עם ההסתדרות, אלא מדברים עם חמאס ומפציצים את בית ההסתדרות. לפחות עם חמאס יש סיכוי להגיע להבנות כלשהן למרות המטרה המוצהרת שלו (להשמיד את ישראל). ההסתדרות חותרת לאותה מטרה בדיוק, אבל אין בה אף אחד עם קצת מוח שיכול להרגיע אותם, ולכן אנחנו נידונים לסבבי לחימה חוזרים מדי כמה חודשים עם “טפטוף”, כלומר מטר שלם של שתן שנוחת מראשי הועדים ישירות על הראש שלנו.
בינתיים בטכניון הסתיימה רשמית עונת הבחנים. הבוחן בקורוזיה חזר עם ציון בעשירון העליון של הכיתה ועם אימייל מהמרצה שמציין את העובדה (וחשש כבד שהוא יזכור את השם שלי בהרצאה) הזאת והבוחן השני, בתופעות אופטיות, חזר עם הציון 84 לאחר שזרקתי לפח 15 נקודות על ידי כתיבת שטויות מוחלטות באחד הסעיפים, כך שלא היתה הפתעה גדולה בציון. בקורוזיה, כמיטב המסורת של בחנים בחומרים, היה ממוצע 50 וחציון 49, כלומר יותר מחצי מהניגשים נכשלו. אני בטוח שגם המרצה הזה ימשיך את המסורת ויעלה את הממוצע במבחן הסופי ל-54.
ולסיום, בזמן כתיבת הפוסט התקבלו חדשות טובות: הבכיין המקצועי סילבן שלום הולך הביתה. אני לא זוכר שום דבר משמעותי שהאיש הזה עשה מלבד להתלונן על אפליה נגד מזרחים בזמן שהוא בעצמו מהווה דוגמה נגדית. מסתבר שהבוחרים לא מספיק אידיוטים כדי לבחור בכיין לראשות הממשלה (החלום הגדול שלו), ועכשיו, כשהתברר שככל הנראה קשה לו לשמור את הידיים לעצמו, הוא סוף סוף עוזב אותנו ומשאיר לנו רק את הציוצים של אשתו (שבה, לפי עדויות בערוץ 10, כנראה בגד לא פעם).
יום טוב.
שלכם,
nadavs