טרנספר להיגיון

בוקר טוב לכולם!

השבוע התברר, בפעם המי-יודע-כמה, שלא קל להיות עורך דין בישראל. מספר עורכי הדין כאן גדול ממספר עורכי הדין ביפן (לא המספר לנפש, המספר המוחלט) ומספר עורכי הדין לנפש בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם. מול שוק מוצף שגדל בכמה אחוזים בכל שנה מנסה הגילדה (שנקראת לשכת עורכי הדין) להגביל את המצטרפים לשורותיה עם מבחנים קשים עד בלתי אפשריים, וגם מי שעובר מגלה מה קורה כשהשוק מוצף (צריך למלצר). כל הצרות האלה לא משתוות לצרות של יוצרי תוכניות הסאטירה בשבועות האחרים עם כניסתה של מתחרה חדשה וחזקה במיוחד – ממשלת ישראל.

ביום שני פתחתי את הפייסבוק וראיתי באחד העמודים שאני קורא בהם את הכותרת של רעיון הטרנספר לחתולים של אורי אריאל. מכיוון שלא מצאתי בגוגל שום עדות לכך, הייתי בטוח שמדובר בזיוף. בשיעור הראשון של אותו יום אחד מחברי לכיתה שאל אם ראיתי את הכותרת המגוחכת בעיתון. כשחזרתי לדירה אחרי הלימודים התברר שהרעיון המטופש הזה הפך לנושא הכי מדובר באותו יום.

באמת שאין מה להרחיב יותר מדי על הרעיון. גם בהנחה שיצליחו לתפוס את החתולים המדוברים ולמצוא דרך להטיס אותם, עדיין צריך למצוא מדינה שתסכים לקבל אלפי חתולים פוריים. אם עד עכשיו היה נדמה שחברי הבית היהודי הם דתיים עם הזיות על ארץ ישראל השלמה, השבוע הזה הוכיח שמדובר בדתיים עם הזיות קשות הרבה יותר. מי שחושב שחתולים מתעניינים בהלכה או מקצה יותר מאפס שקלים למחקר על משהו שעובד בכל העולם בגלל שזה מתנגש עם הרעיונות על החבר הדמיוני שלו, לא צריך לקבל כוח על כסף ששייך לאנשים אחרים.

יום לאחר מכן, בעוד אנשים עדיין מתאוששים משגעון החתולים, פורסם בערוץ 2 שבית ספר במרכז הארץ העביר שיעורים על תפילת הדרך במסגרת לימודי זהירות בדרכים. ההפתעה לא הגיעה מכך שמלמדים שטויות בבתי הספר, אלא מתגובת משרד החינוך. בדרך כלל מקבלים הכחשה או התנערות מהנושא, אבל הפעם הודו במשרד החינוך שזו אכן התוכנית המאושרת. גם תגובת הרשות המקומית היתה לא פחות ממדהימה כשנטען בה שהתלמידים צריכים להכיר את התפילה כי הם נתקלים בה לפעמים בזמן נסיעה, כמו למשל נסיעה באוטובוס. נותר רק לקוות שההורים הסבירו לילדים שלהם שבזמן שחוצים כביש צריך לסמוך על העיניים ולא על מלמולים.

כדי לסגור את הרשימה קפצה שוב לביקור הגברת הראשונה של התרבות הישראלית, מירי רגב. הפעם היא החליטה שגלגלצ היא תחנה מתנשאת ואליטיסטית שלא מכניסה מוזיקה של כל החברה הישראלית. מעבר לעובדה שנראה שמי ששירתה כ”כ הרבה בצה”ל לא מאזינה לגלגלצ, לא ברור מה היא מנסה להשיג בצעקות שלה על ירון דקל. אמנם הגיע הזמן שלצבא הישראלי לא תהיה תחנת רדיו (אנחנו לא בצפון קוריאה), אבל הניסיונות שלה לקושש תמיכה על ידי תקיפת ה”אליטות” כשהיא נמצאת בשלטון כבר הפכו למגוחכים. לפחות שר הביטחון ידע איך להגיב לכל הנושא הזה: “… היא יכולה לצעוק עד מחר, בנעשה בגלי צה”ל השרה רגב לא תתערב. היא השמיעה את דעתה בפני מפקד התחנה ובזה החגיגה הסתיימה…”. ללא ספק ראוי לפרס תגובת השנה.

ולסיום, בימים האחרונים גילו אזרחי ישראל שעשו עליהם סיבוב. הגיע מישהו שנראה עממי והבטיח להם שיחות סלולריות במחירי רצפה אם רק יתמכו בו. ארבע שנים אחר כך גילו שהוא פלופ גדול יותר מלפיד בתור שר אוצר (לא חשבתם שזה מיכאל גולן, נכון?) וגם אם אומרים את המילה “רפורמה” אלף פעמים זה לא גורם למציאות להשתנות. הרפורמה המפורסמת של כחלון לא הכניסה תחרות, אלא יצרה תמריץ למכירה במחירים לא משתלמים כדי לקבל חזרה את דמי הפיקדון. מכיוון שסובסידיות לא נמשכות לנצח, הקריסה היתה בלתי נמנעת.

כמובן שכל הישראלים שהיו משוכנעים שמה שיש בשוק הסלולר זו תחרות זועמים, אבל כחלון כבר עשה את הסיבוב שלו. כעת יצטרכו להחליט במשרד האוצר ואצל הממונה על ההגבלים העסקיים האם לתת למיכאל גולן לצאת מפה עם הכסף ועם הכותרת “טייקון מרושע” או להרוג את שוק הסלולר לעשורים הקרובים ולאסור את עסקת המכירה. אם נסתכל על סאגת הגז והעובדה שאותו רפורמטור גדול נמצא כרגע במשרד האוצר, אני מניח שיבחרו באפשרות השניה. כולנו נורא נכעס על הטייקונים הרשעים שעושקים אותנו ונשכח שמי שעשה עלינו סיבוב הוא לא אחר ממשה כחלון, הנחש העממי.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.