צהריים טובים לכולם!
ראש השנה מתקרב, ובעוד כמה שעות ישבו מיליוני אנשים סביב שולחנות עמוסים תפוחים, דבש ודגים בכל מיני צורות. מי שיקדים לצאת מהבית יוכל לקבל הצצה לתופעת טבע נדירה שלא נראתה בישראל מאז יום שני האחרון, שמיים כחולים. מיום שלישי ועד אתמול ישראל נראתה כמו איזור מוכה אסון וכמו כל סצנה בסרט שמספר על עולם אחרי פצצה גרעינית. אתמול הופיעו קצת עננים, אבל היום סוף סוף היה אפשר לראות שיש משהו מעבר לאבק. אמנם עכשיו האבק נמצא על כל המכוניות באיזור, אבל את הבעיה הזאת אפשר לפתור עם צינור מים ולא תפילה לגשם.
למזלנו הרב, יושבים בכנסת אנשים שיודעים בדיוק מה גורם לאובך ואיך אפשר לפתור אותו. דב חנין סיפח את האובך הנורא של הימים האחרונים לתופעות ההתחממות הגלובלית ודרש מהממשלה שתפעל לטובת שיפור האקלים ולא טובתם של טייקוני הפחם והנפט. ישראל, כידוע, מלאה בטייקוני פחם ונפט שישמחו לפלוט חול ממפעליהם, אבל בזכות פועלו המבורך של דב חנין נוכל לנשום פה אוויר נקי. חבל שחנין לא יודע שישראל לא ממש מעניינת או משפיעה על מזג האוויר, וגם אם המדינה תושמד לחלוטין וכל שטחה יהפוך ליער ללא אנשים האקלים ימשיך להשתנות וימשיכו להגיע לכאן סופות חול. אנחנו לא כאלה חשובים.
לפני שבוע, כשעוד לא ידענו שלא נוכל לנשום בחוץ, פורסמה בדה-מרקר כתבה על הקשיים של חיי הרווקות. זו היתה כתבה ארוכה ומפורטת שהדגימה באופן מופלא את תרבות הבכיינות והמגיע לי שהתפתחה בישראל והוחמרה בצורה קשה על ידי המחאה של 2011. כזו ערימה של בכי ונהי לא נראתה על הכתב מאז שדפני ליף התקשתה לשכור דירה ברחוב רוטשילד.
הכתבה נפתחת עם עובדות ונתונים שנשמעים הגיוניים: הרבה יותר קשה לקנות דירה לבד מאשר בזוג וישנם יתרונות מס לא מבוטלים לזוגות נשואים על פני לא נשואים. על כך כמעט ואין ויכוח. גם הפוליטיקאים בישראל אוהבים לחייך לשם הקוד הידוע “זוגות צעירים” ולהתעלם מכל מי שלא נכנס לתבנית המוכרת הזאת. הקבלנים, שלא נולדו אתמול, מכוונים גם הם את מאמציהם כדי לקבל חיוך מועדת התכנון ובונים דירות יקרות יחסית שדורשות שתי משכורות והון עצמי שלאדם בודד כמעט ואין סיכוי להשיג לבד בזמן סביר. על עניין המיסים וההטבות הכלכליות אין מה לדבר, זו היתה בדיוק מטרתה של מחאת החד מיניים.
משם הכתבה מתחילה להפליג למחוזות ה”אני לא מאמין שבאמת קראתי את זה”. אחד מספר על הקשיים הנוראיים שלו בתקופת חגי תשרי שמחייבים אותו לטוס לתאילנד. בחורה נוספת שטסה לתאילנד מספרת על העינויים הקשים הכרוכים בהזמנת מונית לבד בחו”ל ועל כך שיוקר המחיה שלה בחו”ל מוכפל בגלל שאין לה עם מי להתחלק בחשבון.
מישהי אחרת סיפרה על הקושי של אחד מחבריה לגמור את החודש מכיוון שהוא קנה רכב בתשלומים עבור מטרה אחת ויחידה – דייטים. הוצאה של כמה מאות או אלפי שקלים בחודש (לפני דלק, ביטוח ומיסים) רק בשביל זה נשמע כמו דרך בטוחה להתאבדות כלכלית, אבל לדברי המרואיינים אין ברירה.
עוד מרואיינת הגיעה והפעם היא מספרת על קשיי המשכורת: מתוך הכנסה נטו של 9000 שקלים, 5000 הולכים על שכר דירה, 2000 על אוכל ועוד 2000 על חשבונות וכד’. מי שילך לבנק ויבקש משכנתא עם החזר חודשי של יותר מחצי מהמשכורת יקבל עצה ידידותית מהבנקאי להירגע. מי שהולך לבעל דירה ומבקש לשלם יותר מחצי מהמשכורת שלו כשכר דירה מקבל חוזה ודרישה ל-12 צ’קים מראש.
כדי לסיים את הכתבה עם טעם טוב, מקבלים קיטורים של מישהי שמוציאה 80 שקלים ביום על אוכל. אם תשאלו למה, תקבלו את ההסבר המופלא לפיו היא גרה לבד ולכן אין טעם שהיא “תעמיד סירים”. הקפיצה הלוגית בין “אין טעם להכין אוכל לבד” ל-“צריך להזמין אוכל כל יום ב-80 שקלים” ללא ספק תילמד בכל קורס לוגיקה אפשרי.
מכיוון שמתחילה עוד מעט שנה חדשה וצריך לעזור, הנה כמה עצות שיעזרו לכל אותם אנשים (וגם לביישנים יותר שלא התראיינו לכתבה) להתמודד עם הקשיים הכלכליים: אם אין כסף לטוס לתאילנד, לא טסים לתאילנד. אם לא צריך רכב, לא קונים רכב. אם בעל הדירה דורש את רוב המשכורת, כדאי לחפש דירה אחרת. ולסיום: מקרר ומיקרוגל או טוסטר אובן הם שילוב מצויין שמאפשר להכין הרבה אוכל ולשמור אותו גם לימים אחרים מבלי להזמין אוכל במחיר מטורף כל יום.
שנת תשע”ה נפתחה בצורה לא-משהו עם הסמסטר החמישי והלא כל כך מוצלח בטכניון, אבל הצליחה להסתיים בצורה ממש טובה מהרבה בחינות. אני מקווה ששנת תשע”ו תהיה טובה לא פחות, והפעם זה אתגר די רציני.
שנה טובה!
יום טוב.
שלכם,
nadavs