כחלונסטרופה

ערב טוב לכולם!

חודש יולי נגמר והשאיר אחריו את חודש אוגוסט וחום בלתי נסבל. החום, מצידו, הביא לשיגעון כולל באוכלוסיה שהוביל להתפרעות על הריסת שני שלדי מבנים, רצח במצעד הגאווה בירושלים (ברור, מי יוצא בחום הזה?) ורצח נוסף באמצעות בקבוקי תבערה. מאז נראה שהטירוף התמתן קצת, אבל פה ושם עדיין ניתן למצוא סימני פסיכוזה בציבור.

כמה ימים לאחר מכן התקיימו עצרות נגד אלימות בירושלים ותל אביב. נפתלי בנט וינון מגל, שחברי מפלגתם הצליחו לירות למפלגה ברגל עם סרטון העמדות שלהם נגד הקהילה הגאה, רצו לנאום בעצרת. הם כנראה שכחו שהם שייכים למותג שרוף, וגם אם היו חותמים על המסמך שדרשו מארגני העצרת היו מעמידים בפניהם עוד דרישות (או פשוט מונעים מהם לדבר בכל דרך אפשרית). הייתי מצפה מבנט שיפסיק ליפול לכל מלכודת אפשרית בנושא הזה, אבל הוא ממשיך לדרוך על מוקשים באופן מודע לחלוטין. אני אמנם מרוצה מהעניין (כל תקלה כזאת מרחיקה אותו עוד צעד מלהיות “כלל ישראלי”), אבל ממש לא מבין את ההתנהלות המוזרה שלו.

עוד חוכמולוג שהחליט לעשות צרות הוא דרעי. בדרך כלל הוא עושה צרות לבוחרים שלו, אבל בקדנציה הזאת הוא החליט לעשות צרות לביבי. זה התחיל עם הסירוב המשונה שלו לחתום על עקיפת סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים וממשיך עם ההתנהלות המשונה שלו לגבי התקציב. לא מספיק שהוא וכחלון הגיעו להסכמה הכי מטומטמת ששמעתי עד עכשיו (הנחה בחשמל ובמים לפי חתך סוציו-אקונומי), דרעי החליט שהוא משנה את דעתו פעם בשעה ומטריף את כלי התקשורת וביבי. אם בקרוב יופיעו קלטות של עובדיה יוסף מסביר למה אסור להקשיב לדרעי בענייני כספים, תדעו מאיפה זה בא.

הרחק משם, במקום שהתקציב לא מעניין אותו (מעבר לצעקות השבר של קיצוץ 3% בתקציב ההשכלה הגבוהה), הגיעו סוף סוף ציוני המבחנים האחרונים. ראשית, הערעור שהגשתי התברר כמוצלח ויום לאחר מכן כבר קיבלתי תשובה מהמרצה שהתנצל על הטעות והוסיף שלוש נקודות לציון המבחן. עכשיו רק צריך לקוות שציון שיעורי הבית יעוגל למעלה כך שגם הציון הסופי יעלה בשלוש נקודות ולא רק בשתיים.

המבחן בחומרים אלקטרוניים חזר עם אימייל מהמרצה (שמראה כמה הבחינות אנונימיות) שמברך אותי על הצלחתי בקורס. ואכן, רשימת הציונים אכן הראתה שיש הצלחה. המבחן במעבר תנע חום ומסה נגמר עם 93 (וציון סופי 94), וגם זה לאחר שהזמנתי סריקה (כי למה להעלות ציונים כשאפשר לתת לנו להתייבש). הסריקה הראתה שהמרצה היה קטנוני בשאלה הסובייקטיבית שלו, אבל לא בא לי לערער. אי אפשר לדעת איזה קריזות הוא עלול לקבל מערעור כזה וכדאי לשמור על מה שיש לי עד עכשיו.

ולסיום, למי שלא שם לב, בשבוע הבא יתקיים יום העצמאות הרביעי ושלושה ימים אחריו יום הזיכרון ל-1092 ימים שבוזבזו על הגנת צבא ההגנה לישראל מכלים מלוכלכים, חיות בשער הבסיס ואבנים בשביל שעלולות לגרום לנשים מבוגרות לעקם את הרגל. בני המזל שהתגייסו בחודש האחרון יזכו להקלה של בערך 120 ימים בעונש הקולקטיבי הזה, אבל כל עוד גיוס החובה הארוך בעולם למדינה מערבית ימשך, גם אלף דוחות לוקר (שיתעלמו מהם, אלא מה. אחרת, כדברי אנשי הצבא, “כולנו נמות”) לא יצליחו להביא לכך שהשירות הצבאי לא יהיה בזבוז זמן אחד גדול.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

תגובה אחת לכחלונסטרופה
  • הצעות אקדמיות - נדב היה בארה"ב
    11/02/2018 ב19:29

    […] בנוסף, מדובר באחד הקורסים שהציון בהם הכי הכעיס אותי, עם שבע נקודות פחות במבחן על כלום ושום דבר. שלחתי למנחה שלי מייל בנוגע לקורסים […]

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *