בוחרים פאי

צהריים טובים לכולם!

היום, כידוע לכל מי שעוקב מספיק זמן אחרי הבלוג הזה, נחגג יום הפאי. השנה מדובר ביום מיוחד. ראשית בגלל שזו שנה שמסתיימת במספר 15 (וכך ממשיכה את המספר אחרי 3.14) ובנוסף זוהי השבת האחרונה של מערכת בחירות עם היום הלפני אחרון של שידורי התעמולה בטלוויזיה. מחר בערב ישא השופט ג’ובראן דברים ולאחריהם נצטרך להחליט איזה פתק לעזאזל שמים ביום שלישי.

לעומת ועדת הבחירות המרכזית שהצליחה לארגן את כל תשדירי התעמולה בזמן, ועדת הבחירות האיזורית קריות החליטה להתעלל בי ולהודיע לי ביום חמישי (אחרי שהתקשרתי, כי הם לא טרחו לשלוח הודעה) שלא שובצתי לתפקיד מזכיר ולכן את יום הבחירות הקרוב אבלה בבית ובצפיה במדגם. עם זאת, אין ממה לחשוש. בשלוש השנים הקרובות יהיו מספיק מערכות בחירות כדי להצליח לקבל לפחות פעם אחת את תפקיד המזכיר ולהינות ממנו לנצח (הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבחירות למועצות האיזוריות, הבחירות לרשויות המקומיות והבחירות לכנסת העשרים ושתיים).

וכעת, כמיטב המסורת, ביקורת שידורי התעמולה. הפעם יש פחות רשימות מבעבר, אבל זה לא מונע מהתשדירים להיות מגוחכים, מטופשים וחסרי מסר לחלוטין.

מגינים על ילדינו (יך) – יחזקאל שטלצר ביצע שוב את התרגיל הקבוע שלו. במשך שבע הדקות שהוקצו לו על פי חוק טען שוב ושוב בעד חסימת אתרי פורנוגרפיה, סיפר על כך ש-124% מהילדים בני 12 חשופים לפורנו וסיפר על פעילותה הענפה של ממשלת בריטניה בתחום. ברגע שנגמר הזמן הגיש את התפטרותו מהתמודדות לכנסת וכך בזבז שבעה מיליון חתיכות נייר שהודפסו מראש.

שכירות בכבוד (י) – אחת משתי רשימות שנעדרו לחלוטין משידורי התעמולה עד עכשיו. יכול להיות שהם שומרים את כל התחמושת ליומיים האחרונים או שלא הצליחו למצוא מצלמת וידאו (או חצובה). לפי השם אני מניח שהם רוצים לעשות משהו בשוק השכירות, אבל אי אפשר לדעת.

הרשימה הערבית (ע) – הרשימה השניה שהחליטה להיעדר לחלוטין משידורי התעמולה (לפחות מהשידורים בעברית). אני מרשה לעצמי להניח שהם מתכוונים להתעסק בנושאים שמעסיקים את האוכלוסיה הערבית בארץ, אבל זה ניחוש בלבד.

תומכי מפלגת הדמוקראטורה (זך) – דורון חכימי (שנראה כמו כל נבל בסרטים אמריקאיים) מנסה את מזלו עם האותיות שהכניסו ב-2006 שבעה גמלאים לכנסת, ובשבע הדקות שניתנו לו מדבר בלי סוף על שינוי שיטת המשטר, כולל סעיפים טכניים כמו פרקי זמן לפעולה במסגרת פתיחת תיקים בהוצאה לפועל. יש לו בעיה קטנה עם הווליום (ועם התוכן), אבל חוץ מזה נראה שהוא בדרך המהירה לקבל פחות מאלף קולות.

מנהיגות חברתית (יז) – המלך הבלתי מעורער של חוסר המודעות העצמית מבחירות 2013, אילן משיחא, חוזר עם ציפיות צנועות יותר: במקום ראשות ממשלה, חוק חברתי חדש בכל יום. ככל הנראה הוא יתן פייט רציני לדורון חכימי על המקום האחרון במספר הקולות (משיחא ניצח בפעם הקודמת עם 461 קולות).

כולנו חברים נ נח (ףץ) – ללא ספק הזוכים בפרס צירוף האותיות המטופש ביותר. התשדירים שלהם כוללים אדם בן קרוב ל-120 שמדבר בשפה לא ברורה על מלך העולם. אין מסקנה ברורה מהתשדירים שלהם מלבד הצורך במתן תרופות פסיכיאטריות לעורך התשדיר.

הפיראטים – הפתק הלבן (ף) – בניגוד לפעם הקודמת, הם החליטו ללכת על מסר פשוט וקליט כמו “הכל פה רע וצריך להצביע פתק לבן”. בסוף התשדיר שלהם יש שקופית קצרה שנראית כמו ניסוי בהחדרת מסרים, אבל בסך הכל כתוב שם שכל אחד יקבל מה שמגיע לו. ככל הנראה מה שמגיע להם הוא מספר קולות דומה לפעם הקודמת.

ובזכותן – חרדיות עושות שינוי (נז) – אחרי הכישלון בהכנסת נשים חרדיות לרשימות הקיימות, החליטו להקים מפלגה חדשה שבאופן מפתיע לא כוללת רק חרדיות (אלא אם שלמה ודוד הפכו לשמות מקובלים לנשים). המפלגה ככל הנראה מתכוונת לעסוק בנושאים חשובים כמו זכויות נשים, אבל ככל הנראה יעסקו בנושאים האלה מחוץ לכנסת (כי לפי התשדירים חשוב יותר לחלק את ירושלים, לשבור מונופולים ולזרוק נשים שהופכות לשקופות).

אור (ני) – ירון ידען מנסה בפעם המי-יודע-כמה להיכנס לכנסת וגם הפעם הולך על קהל היעד של חילונים שבטוחים שמחר תהיה פה מדינת הלכה. הם טוענים שהם לא רוצים להיבחר ולפי הפעולות שלהם (כלום) והתשדיר שלהם נראה שהם בדרך הנכונה.

פרח – שפע ברכה, חיים ושלום – נץ המהפך בחינוך, דיור ושלום אמת (נץ) – כן, זה השם המלא של הרשימה. לפי התשדירים שלהם, כל מי שיצביע להם יהפוך מיד למיליונר לאחר שיקנה דירה ב-580 אלף ש”ח בניו יורק ויחסוך אלפי שקלים בחודש מגיוס התנדבותי, מחירי מזון מפוקחים וגן ילדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה. מהסתכלות קצרה באתר שלהם, נראה שזו פשוט חנות צמידים שהחליטה לפרסם את עצמה כל כמה שנים ללא תשלום נוסף (תמורת תשלום חד פעמי).

מפלגת כלכלה (ז) – האחים גולדשטיין חוזרים לסיבוב נוסף, והפעם עם הלהיט “דני גולדשטיין, בני גולדשטיין” שיהדהד עוד הרבה זמן לאחר הבחירות (בערך שתי דקות). התוכנית שלהם כוללת המון סעיפים כמו כרטיס מע”מ ועלאת שכר החיילים (לא טעיתי, ככה כתוב בתשדיר). הסיכוי שלהם להיכנס לכנסת ממשיך לעמוד על אפס, אבל לפחות הם נותנים הפסקה משעשעת בין תשדירי האימה של ליברמן.

נבחרת העם (הזמנית) (זץ) – הרשימה שהיתה אמורה לספק את תשדירי התעמולה הטובים ביותר, אבל שלושה שבועות לפני תחילתם התפטר האחד והיחיד, מלך שידורי התעמולה של 2013, עופר ליפשיץ. מאז נתקענו עם מנהל לשעבר ברשות המיסים, עיתונים מרביצים והבטחות למיגור השחיתות. רק חסר ראש רשימה שיטען שהקדוש ברוך הוא שלח אותו והם מסודרים.

הירוקים (רק) – למרות הצלחה מסויימת בכניסה לרשויות המקומיות הם מתקשים להיכנס לכנסת. התשדירים שלהם, הכוללים כבשים מדברות וחתול מתופף, יכולים להסביר חלק מהבעיה הזאת.

אלאמל ללתג’ייר – התקווה לשינוי (יץ) – המפלגה הערבית השלישית שמתמודדת בבחירות האלה. לתשדירים שלהם יש בעית ווליום קשה, בעית כתוביות (אני לא דובר ערבית) ובעית מסר (שוויון, רעות ואחווה כבר מציעים לנו). כנראה שתהיה תקווה, אבל לא ממש שינוי.

עלה ירוק (קנ) – הזוכים בתואר הבכיינים של מערכת הבחירות. אחרי הכשלון לפני שנתיים חזרו לפורמט של עישון לפני הכנת התשדירים. ניתן לראות שם שאלות כמו איך ארגיש ביום אחרי שהם יכנסו לכנסת (כמו שארגיש כשאשמע שארנבת אכלה חסה באוסטרליה) או הצגת גרפים ללא סימוכין (ופסילת התשדיר בעקבות כך) על הכנסת 4827 מנדטים לפחות. הם עתרו לועדת הבחירות המרכזית ע”מ שיכריחו את מכוני הסקרים להציג תוצאות באחוזים ולא במנדטים כדי שלא להפלות מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. לצערם הרב, הם לא מתקרבים אפילו ל-2% מהקולות. נמאס ממפלגות קונספירציה.

יחד – העם איתנו (קץ) – התחילו עם תשדיר איום ונורא על אנשים שגרים בחדר מדרגות והמשיכו עם תשדיר נורא שמציג את אלי ישי וחברו הטוב עובדיה. ברוך מרזל נעלם לחלוטין מהתשדירים (מעניין למה), ולא נותר לי אלא לאחל לכל המצביעים לקבל קצת שכל ולהשאיר את אלי ישי עם אלף קולות מתחת לאחוז החסימה ומחוץ לכנסת לשנה הקרובה.

השמאל של ישראל (מרצ) – בהתחלה הם היו לא רעים והציגו כמה ביבי רע וכמה שמרצ תעזור להילחם בכוחות האופל. עם התקדמות מערכת הבחירות ולאחר שגילו שוב ושוב שהם מקבלים שלושה קולות יותר מאלי ישי, עברו לקמפיין “הצילו!” שבו הם מתחננים שמישהו ישים לב אליהם לפני שזהבה גלאון תצטרך למצוא עבודה אמיתית עם התואר שלה במגדר.

ישראל ביתנו (ל) – סיפורם המופלא של ארבעה אנשים: אחד ממבצעי הלינץ’ ברמאללה, המחבלת מהפיגוע בסבארו, המחבל מהפיגוע בדולפינריום ואביגדור ליברמן. בסרטונים הנהדרים האלה אפשר לשמוע על הקריירה הצבאית של כל אחד מהם (מחבלים, אפסנאי) והגישה שלהם לגבי אוקטובר 2011 (שוחררו, התנגד למרות ששלושה שרים מהמפלגה שלו הצביעו בעד). לסיכום, סרט אימה עם מסר ברור – דם יהודי אינו הפקר, דא ליברמן.

יהדות התורה (ג) – ללא ספק, בעלי התשדירים הטובים ביותר. לא מתנגחים באחרים, צוחקים על עצמם עם בדיחות חרדים ומציגים הישגי חקיקה אמיתיים שלהם. כל משלם מיסים אמור לברוח מהחוקים האלה כמו מאש, אבל הם יודעים למי הם מכוונים.

התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל (שס) – המפלגה האהובה ש”ס הצליחה להפוך גם את השם שלה לתעמולת בחירות ולהרוויח עוד כמה שניות ברדיו. התשדירים שלהם מתחלקים לשניים: הגזעניים והסותרים. התשדיר הגזעני מדבר על השקופים (עשרים מיליון ילדים שהולכים לישון עם דמעה של רעב) מול הספקולנטים העשירים (כל אזרחי ישראל העובדים בעלי חיסכון פנסיוני) ועל תקרת ההתנשאות של אדם שלמד בישיבה ליטאית ומדבר בגנותם של האשכנזים. בתשדירים הסותרים ניתן לראות סבתא שמספרת לילד שלה על מותו של עובדיה יוסף והלוויה שהגיעו אליה מיליונים אנשים (עם המסר הבלתי נמנע – ש”ס זו מסורת). מיד לאחר מכן מופיע השיר המנצח של התשדירים – “הרב עובדיה חי וקיים”. מי שמתמצא במצבו הרפואי של הרב מוזמן להכריע בשאלה הזאת.

כולנו (כ) – ללא ספק, הזוכים הגדולים בתחרות האות המוצלחת. התשדירים, לעומת זאת, מעניינים כמו ראיון עם איימן עודה. כן, כחלון זה הליכוד המופלא של בגין שאהב מזרחים כמו שהוא אהב להתחבק עם קקטוסים. כן, חברתי. בסדר. איפה שאר האנשים ברשימה? איפה יואב גלנט החברתי? איפה אלי אלאלוף שרוצה להעלות מיסים? למי איכפת? תראו! טלפון סלולרי!

הבית היהודי (טב) – הזוכים בפרס הגיוון והשקרים הבוטים. הם אמנם מהווים הפסקת רענון נחוצה ביותר בין כל התשדירים שחוזרים על עצמם, אבל מדי פעם מופיעים שם שקרים בוטים (כמו האמירה שירי הרקטות מעזה התחיל אחרי ההתנתקות) או סתם היתפסות לרעש סטטיסטי (“יוקר המחיה” ירד ב-5.5% ומחירי הדיור עלו ב-5%). את מקבלי הביקורת כמו אורי אריאל, בצלאל סמוטריץ’, אלי בן דהן וניסן סלומיאנסקי לא ניתן למצוא בשום תשדיר. ככה זה כשאוהבים את ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל וועדת הכספים של ישראל.

הרשימה המשותפת (ודעם) – רשימות אכלו-לי-שתו-לי התאחדו, והפעם עם כתוביות בעברית. אמנם ביום הראשון זכינו לשמוע את השיר הנהדר שלהם (ארבע פעמים, חוסר הכנה משווע), אבל מאז התחלנו שוב לשמוע על כל הבעיות של המגזר הערבי שככל הנראה לא יפתרו גם בכנסת הקרובה כי הם יתפרקו עוד לפני תוצאות האמת ויחזרו לריב אחד עם השני על הסכמי עודפים עם מפלגות ציוניות יותר או פחות. כל מנדט שהם יקבלו מעל 12 יהיה הפתעה מבחינתי.

יש עתיד (פה) – לפיד התחיל טוב עם תשדירים איכותיים וחיוביים. מבני הזוג מזון (כן, זה שם המשפחה שלהם) ועד לניצולת שואה שלא מסתפרת, כולם סיפרו כיצד יש עתיד שיפרה את חייהם. הבעיה היא שגם בימים לאחר מכן ולמעשה בכל השידורים עד היום קיבלנו בדיוק את אותם תשדירים שאני כבר יכול לדקלם כמעט בעל פה. כל הכבוד על הקמפיין החיובי, אבל חלאס, קצת גיוון. יש אנשים שצופים בזה כל יום.

הליכוד (מחל) – השילוב המנצח של קמפיין חיובי ושלילי בו זמנית. אחרי התחלה קצת מקרטעת עם סיפורי פוגרומים והתקפות על בוז’י וציפי התחילו בליכוד לציין הישגים אמיתיים של ממשלת נתניהו (הגדר בדרום), הישגים של ממשלת אולמרט (שמיים פתוחים), הישגים של “היינו פה במקרה בזמן הנכון” (פריסת כיפת ברזל) והישגים לא אמיתיים (הצלחה מסחררת בצוק איתן). תשדיר הביביסיטר היה די מוצלח ותשדיר עובדי המדינה והחמאס (המוצלח מכולם) דווקא ירד למרות שהעביר את הנקודה בצורה מצויינת. בסוף כל תשדיר מופיעה ההודעה הברורה: “זה אנחנו או השמאל” (שהחליפה את “זה אנחנו או הם”) להשגת אפקט מקסימלי. חבל שנזכרו רק ברגע האחרון (ושלא מגוונים מספיק).

המחנה הציוני (אמת) – המפסידים הגדולים של תשדירי הבחירות. יש להם שני סוגי תשדירים עיקריים: אחד שמפאר את הרצוג ולבני בלי להגיד שום דבר על התוכנית שלהם והשני שמסביר כמה ביבי רע ולא אומר שום דבר על התוכנית שלהם. הסוג השני לא מוצלח במיוחד, כי אפשר למצוא יותר מ”משהו אחד טוב שביבי עשה בתשע שנים”. מי שרוצה להציב אלטרנטיבה צריך להגיד במה הוא עדיף על המצב הקיים, לא רק כמה המצב הנוכחי רע, והם נכשלו בכך בגדול. רק ביום חמישי האחרון הרצוג סוף סוף ענה לשאלות כמו שצריך (בערוץ 10), אבל בתשדירי הבחירות הם הפסידו (לפחות מבחינתי).

ולמי אני מצביע מכל אלה? אין לי מושג עדיין. מכיוון שכל האופציות כ”כ גרועות ואין לי שום דרך להגן על אף בחירה, אולי גם לא תדעו לעולם. ההחלטה תהיה ביום שלישי.

לכו להצביע!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לבוחרים פאי
  • golum
    14/03/2015 ב23:04

    מגניב לגמרי! הצחקת אותי. עכשיו אולי אלך לראות את התשדירים ברשת… (עד עכשיו לא ראיתי כי אין לי טלוויזיה)

    הגב
    • nadavs
      18/03/2015 ב21:52

      מקווה שנהנית.
      nadavs

      הגב
  • גולדי10
    16/03/2015 ב8:18

    צחקתי ונהנתי 😀 שנאמר: "אני לא גיזען – אני שונא את כולם במידה שווה".

    חבל שלא צחקתה גם על המילכוד והאבודה.

    הגב
    • nadavs
      18/03/2015 ב21:53

      מסתבר שבסוף הם צחקו עלינו…
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.