בעיית מיקוד

ערב טוב לכולם!


היום בערב התברר שג. יפית עושה ניסויים בהעלבת אוכלוסיות שלמות. לפי הצהרה שהגיעה לא מזמן, רשת סטימצקי מתכננת למכור את הגיליון האחרון של שארלי הבדו. הנעלבים המקצועיים בכנסת לא פספסו הזדמנות פז לאיים בהתפרעות של הציבור עדין הנפש שלהם ולכן חבר הכנסת מסעוד גנאים מרע”מ-תע”ל פנה לסטימצקי ולנתניהו בבקשה לאסור על הפצת המגזין בטענה שזה עלול להוביל למהומות והאחראים הבלעדיים יהיו נתניהו וסטימצקי.


ראשית, לשמחתי הרבה, לנתניהו אין שום סמכות לאסור מכירה של מגזינים מלבד בתנאים מאוד מחמירים שלא מתקיימים כאן. שנית, האיום של גנאים הוא לא פחות מאיום ברצח (או לפחות ונדליזם). הוא אומר במפורש שפרסום של המגזין עלול לגרום להתפרעות, כלומר בנוסף לאיום המפורש בביצוע עבירות על ידי מיליון וחצי אנשים הוא גם קורא למוסלמים בישראל אידיוטים וילדים קטנים. מי שמעליב כאן את הציבור המוסלמי הוא גנאים ולא סטימצקי, אבל ככל הנראה גם בבחירות הקרובות גנאים יקבל את קולותיהם של אלה שהוא מעליב. מסתבר שבבחירות לכנסת כולם בוחרים במי שמזלזל בהם.


עוד אחד שמזלזל בבוחרים שלו הוא ליברמן שלפי הסקרים נראה שהדבר שהוא מייחל לו יותר מכל הוא מכונת זמן שתומצא עד יום הבחירות. אותו ליברמן היה מהתומכים הגדולים של העלאת אחוז החסימה במהלך שיועד, בין היתר, להוצאת הרשימות הערביות מהכנסת. כעת, באופן די אירוני, הערבים רצים ברשימה אחת מאוחדת (שלפי הסקרים משיגה בדיוק את אותו מספר מנדטים כמו שלוש הרשימות בנפרד) ואילו ליברמן רואה את אחוז החסימה מקרוב. מכיוון שליברמן חושב שהבוחרים שלו אידיוטים (או לא יודעים לקרוא), הוא משתלח באיחוד הערבי ומודיע שנחשפה מטרתם האמיתית לתמיכה בטרור, חיסול ישראל ושאר הסיסמאות הידועות.


קודם כל, ליברמן כנראה שכח שהוא חלק מהגורמים לכך שקיימת רשימה ערבית מאוחדת. שנית, האיחוד אכן מציג את הפוליטיקאים הערבים כמו שהם – פוליטיקאים. הם רוצים לשמור על הכיסא והדרך לכך עוברת באיחוד הרשימות. אין פה שום הפתעה ומטרת ההשתלחות הזאת היא לגרד עוד שלושה מצביעים למפלגה הקורסת שלו. גם האיום המטופש בפסילת הרשימה (שיגיע ודאי גם עם האיום לפסול את זועבי) יהיה עוד בזבוז זמן לועדת הבחירות המרכזית.


גם רונן שובל החליט לבזבז את זמנה של הועדה עם עתירה לפסילת השם “המחנה הציוני” בטענה שחלק מהמועמדים לא מגדירים את עצמם ציונים או אמרו בעברם כל מיני אמירות שאפשר לפרש כאנטי-ציוניות. התגובה היחידה שסלים ג’ובראן צריך לשלוח חזרה היא מכתב שכתוב עליו “לא” וחשבון לתשלום על בזבוז הזמן שהוא גרם. באותה מידה אפשר לפסול את הבית היהודי על כך שהשתתפו בפריימריז ערבים, את הליכוד על כך שמועמדיו משמיעים מסרים של פילוג ואת התנועה של לבני על כך ששום דבר לא זז מאז הקמת המפלגה. כדאי להשקיע את הזמן בעתירות קצת יותר רציניות.


בנוסף לכל אלה, השבוע התברר שבועדות הבחירות האיזוריות מתעלמים מהנחיות הועדה המרכזית. בהנחיות נכתב בפירוש שיש להזמין לראיות אנשים בעלי ניסיון כמזכירים, לאחר מכן עובדי מדינה ורשויות מקומיות ולבסוף את כל השאר. משום מה, ביום ראשון קיבלתי טלפון שהזמין אותי לראיון ביום רביעי. אחרי שנמסרה לי הכתובת והשעה, התבקשתי להביא צילום של צ’ק. רק אחרי ששאלתי שלוש פעמים למה הכוונה בצילום של צ’ק הבנתי מה רוצים ממני.


שעת הראיון הגיעה ומצאתי את עצמי באיזור התעשיה בנשר, מטייל בין מוסכים בחיפוש אחרי הבניין המתאים. מסתבר שהועדה בחרה משרדים עמוק בתוך בניין שנראה לא משהו, בקומה ראשונה שדורשת טיפוס מדרגות כמו שתיים וחצי קומות והליכה של עוד עשרות מטרים בתוך הבניין. אחרי שהצלחתי סוף סוף להגיע למקום המיוחל נתקלתי בבעיה קשה: ביקשו ממני מיקוד. את המיקוד בבית ההורים שלי אני יודע, אבל אין לי מושג מהו המיקוד של הדירה השכורה והפקידה שם התעקשה שאכתוב אותו במדוייק. אחרי רבע שעה של בירורים התקבל המספר המיוחל והוגשו הטפסים.


חמש דקות לאחר מכן נקראתי אל תוך אחד המשרדים לראיון הקצר בחיי שארך בערך מאה שניות. נשאלתי מה שמי, מה הנסיון הקודם שלי, מה אני לומר ולאיזו כתובת לשלוח לי מכתבים. זהו. לצערי, נראה שועדת הבחירות המרכזית תסנן את המועמדים לפי ההנחיות של עצמה וכך הסיכוי שלי להתקבל נופל. תמיד יש את האפשרות של פניה למפלגות, אבל קבלה כמזכיר היא כמו מיני-קביעות במשרד ממשלתי ונותנת עדיפות אוטומטית בפעמים הבאות. למרבה הצער, נראה שהסיכוי קלוש הפעם.


ולסיום, ביום חמישי האחרון נגמר הסמסטר עם מבחן באחד מהקורסים שהנחיתה עלינו המועצה להשכלה גבוהה. הקורס עצמו היה מאוד מעניין, אבל המבחן היה אחד המבחנים האמריקאים הגרועים ביותר שנתקלתי בהם. המון שאלות על פרטים איזוטריים לחלוטין וכמעט חצי מהשאלות עם התשובה המעצבנת “כל התשובות נכונות” או “כל התשובות לא נכונות”. ביום שני הקרוב מתחילים המבחנים האמיתיים עם פיזיקה של מצב מוצק ולאחר מכן מבחן בחומרים ביום שישי.  לפחות החופש ימשך עד יום הבחירות.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

3 מחשבות על “בעיית מיקוד”

  1. אני לא יודעת מי חוקק את החוק שנוגע לצנזורה רק בסיטואציות מחמירות, אבל תודתי לו… אתה נשמע כמו ציניקן נפלא בממלכת חלם, הייתי רוצה לשמוע אותך אומר את הדברים בקולך ולא רק כותב אותם 

    (הם באמת התכוונו לצילום של צ’ק?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה