השילוש הקדוש

ערב טוב לכולם!

לפני שמונה ימים נפתחה בסערה שנת הלימודים השלישית שלי בטכניון. טוב, יתכן שאני קצת מגזים עם המילה “סערה”. המילה הנכונה תהיה פיהוק. כמיטב המסורת, גם השנה קיבלנו את הנאום של “השנה שעברה היתה קלה. השנה הזאת הכי קשה בתואר”. ואכן, הסתכלות על מערכת השעות מראה שזו שנה קשה במיוחד, אבל לא מבחינת החומר אלא מבחינת שעות השינה שלי. אני מתחיל בשמונה וחצי בבוקר בשלושה ימים ובעשר וחצי באחרים, אבל זה לא אומר שהם קלים יותר. ארבעת הימים הראשונים בשבוע נגמרים בשעות שמתחילות בשלוש וחצי ומגיעות עד שש וחצי, כדי שתהיה אווירה חשוכה ועייפות כללית כשנצא מההרצאה.

ההרצאות עצמן מתבצעות במתכונת הטכניונית הסטנדרטית, כלומר בכיתה צפופה עם כיסאות חורקים ומרצים שנורא אוהבים אינטרקציה עם הקהל (ולא מאפשרים לדבר עם השכנים) או מרצים שלא מעניין אותם שום דבר שקורה יותר משלושה סנטימטרים מהלוח ולכן מאפשרים דיבור חופשי עם השכנים תוך כתיבת דברים לא ברורים על הלוח והתעלמות מוחלטת משאלות של סטודנטים (“איך עשית את המעבר הזה?” – “זה טריוויאלי”). כמה טוב לחזור.

גם בגזרת המבחנים יש חדשות. לאחר עבודה מאומצת של שלוש שעות על כל מבחן במועדי ב’, הצלחתי לשפר את ציוני שני הקורסים שניגשתי אליהם בשלוש נקודות כל אחד. זה אמנם פחות ממה שכיוונתי אליו, אבל לפחות מאפשר לי להגיד שסמסטר אביב האחרון לא היה הסמסטר עם הממוצע הנמוך ביותר. חוץ מזה, קיבלתי גם תזכורת קטנה לחומר של הקורסים שמסתבר, לפחות כרגע, כלא רלוונטי לחלוטין.

בינתיים, מחוץ לטכניון, לסילבן שלום קפץ הקיפוח והוא התפרץ על נתניהו בדיון על פתיחה מחדש של של בתי הספר המקצועיים. השר שלום המתנשא חושב שאדם שעובד עם הידיים נחות מאדם שיש לו על הקיר אוסף מרשים של דיפלומות והוא לא רוצה להפוך אנשים לנחותים, אלא לתת להם הזדמנויות. בדרך הוא מתחמק מעניין קטן שנקרא מציאות.

במציאות הזאת ליותר מחצי מתלמידי ישראל אין תעודת בגרות, ומתוך אלה שיש להם ישנם רבים שהתעודה שלהם לא שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו. ללא אפשרות ללמוד מקצוע כלשהו בתיכון, המערכת דנה את התלמידים האלה לבזבוז זמן אדיר לאחר השחרור מהצבא. במקום שירכשו מקצוע כלשהו לפני הגיוס וישתחררו ישר עם כישורים שמתאימים לעבודה כלשהי (וכך יוכלו להתחיל את חייהם ואולי להתקדם בעבודה הזאת או לעבור לאקדמיה), דנים אותם לשחרור מהצבא הישר לשוק העבודה במלצרות או להסתמכות על ההורים. אבל לסילבן לא איכפת. לו כבר יש תארים לנפנף בהם ועבודה מכובדת במשרד לקיפוח הנגב והגליל.

גם השר לפיד החליט שהוא מזמן לא אמר משהו ממש מטופש והחליט לצאת נגד הכלכלנים שעובדים תחתיו. אחת האמירות המטופשות ביותר שלו היא האמירה לפיה חוקי הכלכלה הם חוקים מעשה ידי אדם ולכן ניתן לשנות אותם. אני מקווה מאוד שהוא כנראה התכוון לחוקי המיסים והגבלות הסחר שמטילה מדינת ישראל, למרות שאלו לא “חוקי הכלכלה”. אלו סתם חוקי מדינה. חוקי הכלכלה האמיתיים, כמו ביקוש והיצע ותגובה לתמריצים, הם אמנם מעשה ידי אדם, אבל הם נובעים מטבע האדם ולא מהחלטה של בית מחוקקים כזה או אחר. אי אפשר לבטל את עיקרון הביקוש וההיצע על ידי חוק בכנסת ואי אפשר להגיד לאנשים להפסיק להגיב לתמריצים כלכליים. הדרך היחידה לעשות זאת היא דרך שינוי טבע האדם, אבל הניסיונות עד עכשיו הניבו מאות מיליוני הרוגים ואני בספק אם לפיד הוא זה שיצליח.

יום טוב.

שלכם,

nadavs