צהריים טובים לכולם!
חגי תשרי עוד רגע נגמרים ומפיקים בכל רחבי הארץ מתכוננים במרץ לחג הבא בתור: חנוכה. כמיטב המסורת, גם הפעם ההורים יוכלו לבחור האם להעביר שעתיים וחמש מאות שקלים מול כוכב א’ או כוכב ב’. השנה קיבלנו שיר חדש בשם “שיר הסלפי”. מי שמאזין לשיר הזה (אחרי שעבר את החלק הנורא באמת, ההשוואה שלהם בין שנים לשנות אור) יכול די בקלות לשים לב שהוא סרקסטי ומגוחך. לצערי הרב, יש כמה אנשים שלא שמו לב לזה, חלקם בעלי עמדות כוח ודעות מסוכנות.
הדוגמה הבולטת ביותר היא פנינה תמנו-שטה, פרובוקטורית מסוכנת שנמצאת, איך לא, בסיעת “יש עריץ”. מי ששכח אותה יוכל למצוא אותה בכתבות עבר, מציקה לעובדי מד”א ביום תרומות הדם בכנסת. היא ידעה מראש שיפסלו את התרומה שלה, אז היא באה עם צוות צילום כדי להראות את “היחס המשפיל לאתיופים” כאילו תקנות משרד הבריאות נכתבו בגלל גזענות לשמה ולא בגלל סיכון מוגבר של אנשים שנולדו באפריקה או שהו בה זמן ממושך.
הפעם החליטה הדיקטטורית שצריך להתערב בתכני הפסטיגל מהסיבה הפשוטה שהשיר לא לרוחה. לשמחתי, אפילו יצחק קדמן, הגורו של “צריך להתערב כדי לשמור על נפשם של הילדים”, טען שאין שום סיבה להפעיל צנזורה על הפקה פרטית. גם התגובות לכתבות נעו מ”אין צורך בצנזורה” ל”מי שלא רוצה שלא ילך”. חובבי השליטה והפאשיסטים שחושבים שתפקידה של המדינה לחנך ל”ערכים נכונים” לא הצליחו הפעם. אל תדאגו, תמיד תחכה איזו פנינה תמנו-שטה כלשהי שתרצה להחליט עבור אחרים.
גם מחאת המילקי התרחבה בימים האחרונים ועברה ממשהו חצי לגיטימי לבדיחה. מארגני המחאה יצאו בהכרזות מפוצצות על כך שיפנו למדינות העולם בבקשה להכיר בהם כפליטים של יוקר המחיה. כל אדם עם קצת יכולת ביקורתית (או הכרה מאוד שטחית של המושג “פליט”) בוודאי צחק בקול רם כשראה את הכותרת הזאת. בטח בטופס הבקשה הם יכתבו על המלחמה הנוראית שמתחוללת בחשבון העו”ש שלהם ועל כנופיות שודדים בשם “ועדי עובדים” שמסתובבות חופשי ברחובות ומעלות את יוקר המחיה. ויכתבו גם על המילקי, כמובן, כי צריך להעביר את הנקודה על ידי מקרה פרטני אחד. אני בטוח שאצל פקידי ההגירה באירופה לא תישאר עין אחת יבשה אחרי שיסיימו לקרוא את הבקשות האלה ולהשליך אותן למקומן הראוי במגרסה.
עיתוני ישראל לא עוצרים בפרסום שטויות של קבוצה של ארבעה וחצי אנשים ומפרסמים גם כתבות בנושא האהוב ביותר עליהם: אי שוויון. משום מה הנושא הזה נורא מציק לאנשים, ולפי מחקרים עדכניים מתברר שזה בגלל שהם קנאים שדוגלים בגישת “אם לי אין, לאף אחד לא יהיה”. המחקר האחרון בנושא גילה שבישראל העשירון העליון מחזיק ב-67.3% מההון. נשמע מקומם, מרגיז ומאוד לא שוויוני. כשעוברים לבדוק את המצב במדינות השוויוניות ביותר שאוהבים להזכיר (אלו שמלאות בבלונדינים מתאבדים) מגלים שהמצב שם דומה מאוד, עם מספרים גבוהים במעט או נמוכים במעט מישראל. המסקנה מכך היא חד משמעית: המספר הזה לא אומר שום דבר, אבל כל עוד אפשר להתנגח בממשלה ללא עובדות, אז למה לא.
ולסיום, בטכניון עדיין עובדים במלוא המרץ על בדיקת המבחנים (כלומר בטח כבר בדקו אותם ומתעצלים להעלות ציונים לאינטרנט). הסמסטר עוד מעט מתחיל ואני כבר ממש רוצה לדעת אם יש צורך לבקש הכרה בציוני מועד א’ או שבדרך נס הצלחתי לא להחריב את מועדי ב’.
יום טוב.
שלכם,
nadavs