מעברים

בוקר טוב לכולם!

לפני עשרה ימים, באחד בספטמבר בחצות, הסתיים חוזה השכירות שלי בדירה בנשר והתחיל חוזה דיור אחר בדירה אחרת בנשר. מכיוון שכל החפצים שלי היו בדירה הישנה, יצאתי יום לפני, ב-31 באוגוסט ופיניתי את הדירה הישנה לדירה החדשה. באותו זמן היה שם גם בעל הבית והשוכר הקודם שהראה את כל מה שהוא השאיר בדירה: כמה גלילי נייר טואלט, קצת כלים למטבח, חשבון חשמל ומלא לכלוך.

קצת לפני שגיליתי את כל הדברים האלה הייתי צריך לפנות את הדירה הישנה. למי שלא מכיר, בנשר יש בניינים שנבנו במיוחד על מנת להחליף חדרי כושר. הדירה הישנה שלי היתה בגובה הכביש, אבל על מנת להגיע אליה יש צורך בירידה של ארבע קומות לכניסה לבניין ואז עליה של ארבע קומות לדירה עצמה, משהו כמו מיליון מדרגות לכל כיוון.

למרבה המזל לא היה שם שום דבר כבד במיוחד, ולבסוף הצלחתי לארוז הכל בלא יותר מאלפיים תיקים. אחרי כל ההנאה הזאת הייתי צריך להעביר את התיקים לאוטו. למי שלא זוכר, היום האחרון של אוגוסט היה אחד הימים החמים ביותר של אוגוסט, והעובדה שכבר היה חושך לא ממש השפיעה על אחוזי הלחות או הטמפרטורה שהתעקשה להישאר מעל 30 מעלות.

באופן מפתיע, הצלחתי להעביר את כל התיקים בשלושה סיבובים בלבד עד שנשארה לבסוף רק הטלוויזיה. הטלוויזיה אמנם שוקלת מעט מאוד, אבל בשלב הזה לרגליים שלי כבר לא היה רצון לזוז והייתי קרוב למצב של התייבשות אחרי שהצלחתי להזיע את כל המים שהיו לי בגוף. בסופו של דבר, אחרי שעמדתי כמה דקות מול המזגן ושתיתי כמה כוסות מים הצלחתי לאזור אומץ, לקחת את הטלוויזיה ולעזוב את הדירה לגמרי.

אחרי שישבתי באוטו כמה דקות במזגן התחלתי בנסיעה לדירה החדשה. לשמחתי, הכניסה אליה נמצאת בגובה הרחוב ולאחר מכן בקומה שלישית, כך שמספר המדרגות פוחת משמעותית. בדירה דיברתי קצת עם בעל הבית שהראה יכולות מרשימות בשימוש בסמארטפון (“איך מצלמים? אה, לא רואים פה טוב”) והסביר לי איך להעביר את חשבון החשמל על שמי לפי קריאת המונה האחרונה. מאוחר יותר גם הגיע השותף החדש שקיבל מידי את המפתח.

כמה ימים לאחר מכן נסעתי עם אמא שלי לדירה החדשה על מנת לסדר אותה מכיוון שלאחר המעבר בקושי יכולתי לזוז או להגיע למדף שנמצא יותר משני מילימטר מעל גובה המותניים. לאחר שסודר המטבח וחדר השינה עברנו ללימוד החלק המסובך ביותר – הפעלת מכונת הכביסה.

אני לא יודע מי המציא את הצורה הנוכחית של מכונות כביסה ביתיות, אבל אותו אדם ללא ספק מעולם לא חשב על עניינים קטנים כמו נוחות שימוש או הפעלה אינטואיטיבית. כל מכונה מגיעה עם שלל כפתורים והגדרות שדורשות מילון על מנת לפענח (מה זה כביסה עדינה?), כאשר, לדברי מומחים (כלומר אמא שלי), משתמשים בערך בשלוש אפשרויות (כביסה עדינה, מגבות וצמר). אף אחד לא באמת יודע מה עושים שאר הכפתורים במכונה. וזה עוד לפני שהגענו למייבש (כמה הגדרות צריך למכשיר שמוציא חום?).

כשהייתי בטיול בארצות הברית גיליתי שאפשר גם אחרת. הכביסה בבתי המלון היתה מאוד פשוטה וברורה. על המכונה נכתבו הוראות מאוד ברורות: הכנס את הכביסה, הוסף את האבקה פה ופה, הכנס כסף, לחץ על הכפתור הזה וחזור עוד שעה. בלי לפענח סמלים, בלי לנחש טמפרטורות ובלי לחפש את התא של האבקה (מסתבר שיש שניים שמסומנים במספרים אחת ושתיים. ובאיזה מהם שמים את האבקה? כמובן שבשתיים). אם רק היו מיישמים את השיטה הזאת במכונות כביסה ביתיות החיים היו הרבה יותר פשוטים.

ולסיום, אתמול הוצג השטר החדש של חמישים שקלים. על מנת להפוך את העניין למסובך, החליטו בבנק ישראל שהוא יהיה בצבע ירוק, כמו השטר הנוכחי של 20 שקלים, ובך זרקו לפח את אחד היתרונות הגדולים של השטרות שלנו (בניגוד לדולרים שצריך ממש להסתכל עליהם כדי לדעת את ערכם). בנוסף, החליטו לצאת בקמפיין רדיו לפרסום השטר החדש. זו דוגמה מצויינת לבזבוז כספי ציבור, לא רחוק מהפרסומות לחזרה לשעון חורף שיתיחלו בקרוב. מי אמר שאין כסף? (חוץ משר האוצר שידע לפני שנתיים להסביר מה זה גירעון ועכשיו החליט שזו העסקה הכי טובה, כי מה איכפת לו לקחת הלוואה מהדור הבא)

יום טוב.

שלכם,

nadavs