תחת אש

בוקר טוב לכולם!

אתמול, אחרי שנתניהו כבר הודיע ש”שקט יענה בשקט” (ולכן מיד רצו שני הצדדים להתחיל לירות), נשבר לכולם וצה”ל פתח בעוד מבצע עם שם מטופש להחריד. בחמאס כבר מכירים את הנוהל, וכמיטב המסורת התחילו לירות ביתר שאת לעבר הערים הקרובות לעזה – אשקלון, שדרות, אופקים ושאר המקומות שנהוג לקרוא להם “הדרום”.

קצת לפני שבע בערב נכנסה לאולפן המגישה שהחמאס חיכה לה – תמר איש שלום, ובשבע ועשרה בוצעה הצגת הבכורה של רקטה עם שם שכולל אות ומספר (להדגשת המקצועיות) לעבר גוש דן. באולפני החדשות נכנסו מיד לאקסטזה וחיפשו אנשים שצילמו את עצמם רצים למקלט (וכצפוי בתל אביב, מדובר בערך על כולם). בהמשך התחילה המהדורה המרכזית, שם דיווחה אושרת קוטלר על כמה שהיא נהנתה לרוץ למרחב המוגן ולספוג את האווירה המיוחדת של המקום. במשך שעתיים המשיכו הכתבים לקשקש את עצמם לדעת, עד לתשע.

בתשע החליט החמאס לבצע תצוגת תכלית והתחיל לירות לכל הכיוונים. ההתחלה היתה עם התראה על ירי לכיוון גבעתיים שנתן לערוץ 10 את התמונה שחיכו לה מתחילת היום – ירוט של כיפת ברזל בשידור חי. המצלמה שהציבו מול הסוללה הרלוונטית הוכיחה את עצמה, וכך הם קיבלו הקלטה שאותה שידרו בערך אלף פעמים בשעתיים לאחר מכן. מיד לאחר מכן התחילו להתקבל התראות באיזור השרון, ואז כבר התחלנו לשמוע את האזעקות בבית, אבל מרחוק. הצופרים באיזור שלי עדיין שותקים (בעיקר כי אין פה שום דבר מעניין, נתניה נמצאת מערבית לכאן), אבל אי אפשר לדעת לאן זה יגיע.

ואז הגיעה השעה אחת עשרה בלילה, והגיע הזמן להיפרד מקשקשני ערוץ 10 ולעבור לקשקשנים הגדולים יותר, דני נוימן ויורם ארבל. קצת לפני אחת עשרה עלו הברזילאים עם חולצה של ניימאר כאילו הוא מת ושרו את ההמנון בהתלהבות כ”כ גדולה עד שלא שמעו בכלל את המוזיקה. בדקות הראשונות של המשחק הם אפילו ניסו לעשות משהו, אבל אז הגיעה הדקה ה-11 ונהיה אחת אפס, מהלך גרמני קלאסי (להכניס גול מוקדם ולשמור עליו).

עשר דקות לאחר מכן גילו הגרמנים שהברזילאים לא באמת נמצאים במגרש והתחילו בהפצצות. פחות מחצי שעה לאחר פתיחת המשחק עברו שחקני ברזיל להתלבטות גורלית: האם הם רוצים לברוח לשדרות או לעזה. שני המקומות האלה היו אתמול (וככל הנראה עדיין) בטוחים יותר מהמגרש בו עשו הגרמנים כבשלהם.

אחרי שסיימו אוהדי ברזיל לבכות, עברו לעשות את הדבר ההגיוני ביותר והתחילו להריע לגרמנים. בסיום המשחק אפילו צולמו אוהדי ברזיל שורפים את דגל ברזיל. גם דני נוימן ויורם ארבל לא האמינו למשחק שנפל עליהם ובשלב מסויים פשוט התחילו לספר בעיקר בדיחות קרש, מכיוון שבערך שני שליש מהמשחק היה שריפת זמן טוטאלית. היום בלילה, אחרי הצופרים, המשחק של הולנד מול ארגנטינה. זה כנראה לא יגמר עם שיא השערים במשחק אחד לשנה הזו, ואני מאוד מקווה שזה לא יגמר בפנדלים.

ולסיום, אתמול התקיים המבחן בדיפוזיה. בכל מבחן נדרשים הנבחנים לזכור בעל פה פיתוח כלשהו של מנגנון דיפוזיה כזה או אחר ולהשתמש בו. לשמחתי הרבה, במבחן אתמול התבקשנו לכתוב את הפיתוח הקצר ביותר שכולל בערך שתי שורות (שכמובן הורחבו לעמוד שלם בשביל הרושם). בנוסף, התברר שהשאלה השלישית היא שאלה אקולוגית, כלומר ממוחזרת במלואה מהמבחן של השנה שעברה. בהתחלה חששתי קצת מהשאלה הזאת מכיוון שזכרתי את הפתרון שלה אך לא את הדרך (שלא היתה ברורה במיוחד), אבל אחרי קריאה טובה של ההדרכה הצלחתי להגיע לפתרון המבוקש. כעת רק נותר לקוות שבשאר השאלות לא המצאתי יותר מדי.

ביום ראשון יתקיים המבחן בפיזיקה קוונטית, אלא אם החמאס יתחיל לירות גם על חיפה. כרגע ההנחה היא שהמבחן יתקיים, ולכן יש ללמוד כמו שצריך על פונקציות גל וספינורים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

5 מחשבות על “תחת אש”

  1. בשלב מסויים פשוט השתקתי את הפרשנים החופרים והעדפתי לשמוע את הבומים והמטוסים ברקע. 
    משחק תענוג. 

    בהצלחה במבחנים 🙂

    1. בהחלט משחק תענוג. אני מקווה שגם היום לא יהיה משעמם, ומקווה שיהיה לך לילה שקט.
      nadavs

    1. זו דווקא היתה שיטה לא רעה בצבא. כל פעם שהיו מתחילים לדבר בזמן השיעור שלי הייתי משתתק והחניכים כבר היו דואגים להשתיק את עצמם. אם לא, כולנו נאלצנו להיגרר לשם אחרי ארוחת הערב, ואף אחד לא רצה את זה.

      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה