ההצלה

ערב טוב לכולם!

ביום שלישי הצליחו חברי הכנסת, ברגע האחרון, למנוע פאדיחת ענק ולהציל ממש מעט מהלגיטימיות של מוסד הנשיאות כשנבחר המועמד המובן מאליו, רובי ריבלין. קצת אחרי השעה אחת, לאחר שהקריא יולי אדלשטיין את תוצאות הסיבוב הראשון, התחילו פרשני ערוץ 10 להספיד את ריבלין ולתהות איך הגענו למצב הזה. בנוסף, עלתה תהיה חשובה לא פחות: מי הצביע לדן שכטמן? שעתיים לאחר מכן, משלא נמצאה תשובה לשתי השאלות החשובות האלה, דיווח ערוץ עשר לפני יולי אדלשטיין על בחירתו של ריבלין לנשיאות. מיד חזרו כל הפרשנים לקשקש על מי בגד במי ולמה, אבל פספסו את הסקופ של יום אחרי: החשדות נגד שטרית.

כדי לשלוף שלדים מהארון של שטרית לא צריך לחפש תנאי פרישה מופרזים אצל עוזרות בית. אפשר ללכת לחוק המאגר הביומטרי שהוא העביר ביחד עם עצמו, עם דיון אפסי בנושא ובהתעלמות מוחלטת מכך שמאגר כזה אינו נחוץ לשום דבר. חוקים בדרך כלל לא עוברים בצורה כזאת אלא אם יש אינטרס חזק מאוד מאחוריהם, ושטרית הוא לא אדם חף מאינטרסים. לשמחתי הרבה המירוץ לנשיאות חשף הרבה שלדים, ומר ביומטרי יצטרך להתמודד בזמן הקרוב עם עיתונאים שיחטטו עד הסוף בשאלות המשונות של חייו. אין טבעי מכך שמי שרוצה לשלול מאזרחי ישראל את פרטיותם יאלץ לוותר על פרטיותו שלו.

בינתיים בטכניון מתקדמים לקראת סוף הסמסטר ותחילת תקופת המבחנים. בתחילת השבוע חזר הבוחן בדיפוזיה עם הציון הפלאי 75, ואם אתם חושבים שזה ציון נמוך יחסית אתם בהחלט טועים – מדובר באחד הציונים הגבוהים בקורס. הממוצע עצמו היה 48, כך שמצבי לא רע בכלל. לאחר שקראתי את הפתרון גיליתי את הבעיה העיקרית שלי (וכנראה של אחרים) בקורס הזה: הבנת השאלות. בשאלה הראשונה, זו שעלתה לי 25 נקודות, ידעתי בדיוק מה צריך לעשות, אבל טעיתי קשות בהמרת הידע הזה למתמטיקה שאיתה אפשר לשחק. לפחות למבחן הזה יש מספיק זמן ללמוד.

בבאולינג החל טורניר הסיום, אך לצערי הוא התחיל בצורה קטסטרופלית. אחרי שכל שבוע רשמנו את תוצאות שני המשחקים שעשינו בשיעור, חישב המדריך את הממוצע של כל אחד וחילק לזוגות לפי הממוצע הזה (בסדר יורד). כל אחד התחיל את היום עם ההפרש שלו מהניקוד המקסימלי, ולאחר שני משחקים סוכמו הנקודות ושמונת השחקנים הטובים ביותר עלו לשלב הבא. לצערי הרב, ההתחלה שלי היתה זוועתית וכך פספסתי את ההזדמנות לעלות לשלב הבא. המשחק השני היה טוב בהרבה, אבל כדי לפצות על נזקי המשחק הראשון היה צורך במשחק פנטסטי, כזה שלא מגיע כל יום. אחרי ההדחה נשארתי לשחק עוד משחק אחד (בשביל לא להתייבש בפקולטה לכימיה) ומשם יצאתי בתקווה שבשבוע הבא אצליח קצת יותר.

ובנושא חינוכי אחר, שי פירון החליט להחריב כל חלקה טובה במערכת החינוך. השטות הפעם: הגבלה על מספר המגמות שתלמיד תיכון יכול לקחת. לא סתם הגבלה, אלא הגבלה למגמה אחת. תלמיד אחד שלא אהב את הרעיון הזה שלח לפירון מכתב (קצת אגרסיבי) עם דעתו על התוכנית. מלשכת פירון נמסר לו “בלה בלה בלה למידה משמעותית בלה בלה בלה הישגים ולא מבחנים”, ולסיום נכתב שרוצים להתמקד בחינוך על מנת שילדים לא ישלחו כאלה מכתבים (ובטח שלא לשר החינוך). כדי להוסיף חטא על פשע, פנה פירון לעיתון הבית “ידיעות אחרונות” ופרסם את המכתב.

המקרה הזה והמדיניות העקבית של פירון בתוכניות אוטופיה למינהן מדליקים נורות אדומות רבות ומשמעותן אחת: את שי פירון חייבים לפטר. לפני מספר שבועות הוא פרסם סטטוס בו הוא מתנגד לתקציבים מיוחדים של הרשויות המקומיות להקטנת הכיתות. כן, מה שקראתם. פירון לא מעוניין בכך שיהיו תלמידים שיזכו לתנאים יותר טובים מבלי שכל התלמידים יזכו לתנאים האלה. פירון רוצה שכל התלמידים יהיו טיפשים באותה מידה ויסבלו בכיתה וכל זה בשם “למידה משמעותית” או “שוויון”. הוא כנראה מפחד מאנשים משכילים מדי שיראו דרך הבלופים, האוויר החם והנזק שהוא גורם ולא יצביעו למפלגה שהוא נמצא במקום השני ברשימתה.

ולסיום, אליפות העולם בכדורגל (או בשמה הישראלי הייחודי: המונדיאל) נפתחה אתמול. כמיטב המסורת, הגיעו לטורניר הנבחרות הטובות בעולם ושופטי הכדורגל הגרועים בעולם. כנראה גם הפעם נהנה ממשחקי כדורגל שמוכרעים על ידי שיפוט גרוע ולא כישרון של השחקנים (זאת בהנחה שהברזילאים יצליחו לסיים את בניית האצטדיונים בזמן).

יום טוב.

שלכם,

nadavs