מעוותים עיוותים

לילה טוב לכולם!

בשבועיים האחרונים התעסקו רוב אזרחי ישראל בבשורת הדירות הנופלות מהשמים. ממשרד האוצר יצא בלון ניסוי חדש לפיו זוגות נשואים עם ילד שלפחות אחד מבני הזוג שירת בצבא יוכלו לקנות דירה ללא מע”מ. מדובר בחיסכון כספי עצום לקבלן שמוכר את הדירות, מכיוון שמדובר בשוק עם היצע מאוד קשיח שנשלט בלעדית על ידי ממשלת ישראל. אותם זוגות יוכלו להינות מקבלה שכתוב עליה אפס אחוז מע”מ ולהשוויץ בה מול שכניהם שישלמו את אותו מחיר בדיוק עם רווח קטן יותר לקבלן. הרעיון התמוה שנקרא “משכורת לחיילים” (משהו שיתן לכל חייל סכום בערכו המשוער של 18% מע”מ על דירה חדשה) לא עולה על הדעת, כמובן. לוקחים עיוות אחד בשוק ומוסיפים עליו עוד, כדי שיהיה יותר קשה להיפטר מזה אחר כך.

מכיוון שמע”מ דיפרנציאלי הוא רעיון זוועתי שבאירופה מנסים להיפטר ממנו ובארץ מנסים להיזהר ממנו כמו מאש, הודיע הכלכלן הראשי של משרד האוצר שמבחינתו זה הקש ששבר את גב הגמל והתפטר. כמובן שתמיד יהיה מישהו אחר שישמח להיות חותמת גומי לכל רעיון שפולט כל שר אפשרי, וההצעה הזאת ככל הנראה תאושר ותוביל לעוד מגוון הצעות לוביזם להורדת המע”מ, עד שיטחנו אותו דק דק כדי שהוא יהיה מס פרוגרסיבי כמו מס ההכנסה בישראל (שהוא בין הפרוגרסיביים ביותר בעולם המערבי).

הדבר התמוה ביותר בהצעה הזאת, מלבד הקריטריונים הביזיוניים (למה רק זוגות עם ילדים? מה עם רווקים?) והמשפט המרתיח שכתב לפיד לגבי חרדים (מה אם שר חרדי היה כותב “חילונים יקרים, כל מה שאתם צריכים הוא ללמוד בישיבה שלוש שנים וגם אתם תוכלו לקבל הנחה”?) הוא העידוד המטופש לקניית דירה בגיל צעיר, כאשר לרוב האנשים בגיל הזה אין שום רכוש. מי שלוקח משכנתא בגיל כזה שם את עצמו במשך שלושים שנה במרחק של תאונה אחת מפשיטת רגל. מדובר בחוב אדיר שלרוב האוכלוסיה שנקראת “זוגות צעירים” אין אפילו את ההון העצמי הדרוש בשבילו לפי הנחיות הבנקים. את החלום הגדול של דירה אפשר להגשים גם בגיל חמישים, אחרי יותר מעשרים שנות חיסכון ועם הלוואה קטנה בהרבה שלא מעמידה את הלווה בסכנת קטסטרופה כלכלית תמידית.

אבל אין מה לעשות, זו המנטליות המטופשת שיש כאן בארץ והפוליטיקאים שיפרטו על מיתרי המנטליות הזאת יזכו ברוב הקולות. גם המונח “זוגות צעירים” מאוד ערב לאוזן הישראלית, וכמעט שלא שומעים על “זוגות מבוגרים” שיש להם בעיה להשיג דירה. אולי זה בגלל שזוגות צעירים ללא דירה מצליחים לקחת משכנתא ולהפוך לזוגות מבוגרים עם דירה. אולי בכלל מדובר על בעיה של עיר אחת, העיר של בזבזנים ללא הפסקה, העיר של אנשי המגיע לי שרוצים הכל ולא מוכנים לשלם. בעצם זו גם עיר שבקושי בונים בה, ובגלל זה המחירים בה עולים לשמיים.

בינתיים, הרחק הרחק משם, במכון הטכנולוגי לישראל (שמערכת ההרשמה בו עובדת רק בין שש בבוקר לעשר בלילה), הכל מתנהל כרגיל. הפקולטה לכימיה ממשיכה להוות מופת של סדר וארגון (היה שינוי כיתה שהודעה עליו נשלחה לסטודנטים אבל לא למרצה), הפקולטה לפיזיקה ממשיכה להוות מכשול לשינה ארוכה וטובה (עם השכמות של לפני שמונה בבוקר) והפקולטה להנדסת חומרים ממשיכה לספק את השעתיים השבועיות של הרצאה ברוסית לדוברי עברית. תענוג.

ולסיום, כפי שאולי שמעתם, אחרי שנים של הכחשות למרות האמת שהיתה גלויה לכל מי שרק רצה לראות, אתר נענע התגלה כנטל כלכלי ועובדי מחלקת התוכן שלו מזומנים בימים אלה לשימוע לפני פיטורים. אחת מהעובדות היא מנהלת ישראבלוג, שפיטוריה הם בפועל סגירת האתר. מכיוון שהרווחים מהאתר מזעריים (לפחות לפי ניחוש שלי), קיים סיכוי סביר שישראבלוג יסגר (או גרוע מכך, יעבור להיות תחת חסותו של אתר גרוע מנענע, כמו תפוז, ויינט או מאקו). אך עם זאת, אל דאגה. הבלוג הזה לא יסגר. אם וכאשר ישראבלוג יסגור את שעריו, הבלוג הזה, על כל הפוסטים והתגובות שהושארו בו בתשע השנים האחרונות, יעבור לשרת אחר, תחת ניהולי, שם הוא יהיה חסין מהצורך של ערוץ 10 לבכות לממשלה פעם בשנה. כולי תקווה שזה לא יקרה, אבל למרות אווירת ה”כולנו ביחד” ו”יהודי לא סוגר אתר של יהודי” שהתפתחה פה בימים האחרונים, אני בספק.

יום טוב.

שלכם,

nadavs