שליש מהדרך

צהריים טובים לכולם!


ביום חמישי קרו שני אירועים חשובים: הראשון הוא שיא חדש של מרצי הטכניון בבדיקת מבחנים, שעומד כרגע על מקסימום של שישה ימים (בסמסטרים הקודמים התייבשנו קרוב לשבועיים עבור חלק מהם). השני הוא סוף הסמסטר השלישי, כלומר שליש מהלימודים. כרגע עומדות לזכותי 63.5 נקודות, כך שנשארו רק עוד 116 נקודות שאני צריך על מנת להשלים את התואר. מקריאת הפתרון של המבחן האחרון עולה שביצעתי שתי טעויות מטופשות ביותר שעלו לי בהרבה נקודות יקרות, אך עם זאת הצלחתי לסיים את הסמסטר עם ממוצע יפה, ולשמחתי גם גבוה מהסמסטר הקודם. ולבסוף, חשוב מכל: בלי מועדי ב’.


היום, עם תחילתו של החודש החשוב ביותר בלוח השנה הלועזי, אסע לדירה שאותה אני שוכר (בעקבות גירושי מהמעונות) ואתחיל מחר את הסמסטר הרביעי ללימודים. מכיוון שהתרגול של תשע וחצי בבוקר בוטל, אוכל לבלות את השעה הראשונה הזו בעמידה בתור ב”מכלול” על מנת לקנות כמאתיים מחברות לקורסים של הסמסטר. הצורך בשעה שלמה נובע מהעובדה שמדובר ביום הראשון לסמסטר, ובדיוק כמוני יש עוד מאות או אלפי סטודנטים ששכחו לבצע את הקניות האלה אחרי המבחן האחרון ונזכרו חצי שעה לפני השיעור שאין להם על מה לכתוב.


כמיטב המסורת, גם הסמסטר הזה זכינו לכיתות זוועתיות, להליכה של קילומטרים בין הכיתות ולשהיה ארוכה מדי בבניין הראשי של הטכניון. ביום רביעי, כדי לשבור את השגרה, נזכה לשבת ארבע שעות באותה כיתה בבניין פיזיקה שלאחריהן נצא להפסקה בת שלוש שעות בה נוכל לנסות להתעורר אחרי הטראומה הקשה שנעבור שם.


ובנושא אחר, השבוע הפגינו מיליון (שם קוד לבערך מאה אלף) חרדים נגד גזירות הגיוס של הכנסת. גם ביהדות התורה התגייסו ליללות על הצבא, המלחמה בעולם התורה ושאר שטויות בסגנון. מכיוון שהם לא רוצים לאבד את שאריות הסימפתיה שיש להם בעולם החילוני, הם לא יכלו לספר שהחשש שלהם מגיוס נמוך מהחשש שלהם מפלישת חייזרים מכיוון שהסיכוי שיגויסו חרדים נמוך מהסיכוי לפלישת חייזרים. הפחד הגדול שלהם הוא מהפטור האוטומטי שיקבלו תלמידי הישיבות בעוד פחות משבועיים, ואיתו אובדן הכוח שיש לראשי הישיבות.


במצב הקיים היום, לראשי הישיבות יש אינטרס לרשום את כל בני ה-18 לישיבה שלהם (הם מקבלים על זה כסף) גם אם התלמידים עצמם לא נמצאים והולכים לעבוד (בשחור, כי אין ברירה). קלף המיקוח שלהם הוא הגיוס. מי שיעשה צרות, ימצא משטרה צבאית מחוץ לבית, ולכן כולם משתפים פעולה עם ההונאה הזאת. ברגע שיעבור חוק הגיוס החדש יוכלו החרדים בני ה-18 לעזוב את הישיבה וללכת לעבוד בצורה מסודרת או להקים עסקים ובסופו של דבר לחיות טוב יותר אבל עדיין לשמור על אורח החיים שלהם. בסופו של דבר, עד דצמבר 2017 בוודאות יתקיימו בחירות, וככל שיתקיים מועד הגיוס יתחילו בהתפתלויות ובהבנה שגיוס אנשים עובדים עם משפחות הוא טמטום כלכלי, ואולי יתחילו לעבור לכיוון של צבא מקצועי (כיוון שגם ככה אנחנו הולכים אליו). לציבור החרדי יש רק מה להרוויח מחוק שנותן לו עוד חופש. היחידים שיפסידו הם העסקנים למינהם, כולל פוליטיקאים וראשי ישיבות. למזלנו, ההפסד שלהם הוא הרווח של כולם.


לא רק נושא הגיוס העסיק את הכנסת השבוע, אלא גם הצעת החוק של תא”ל במיל’ מירי רגב, אישה שמוכיחה מדי יום שאפשר להתקיים ואפילו להגיע לכנסת גם אם רואים תמיד מילימטר קדימה ולא יותר מזה. ההצעה שלה היתה פשוטה מאוד: מדרגות מס חדשות. אחרי הכל, זה לא מוסרי שיש אנשים שמרוויחים שכר מינימום בעוד אנשים אחרים הקימו עסקים, לקחו סיכון ומרוויחים מלא כסף. הפתרון שלה פשוט: מדרגות מס חדשות של 50%, 60%, 70%, 75% וגולת הכותרת – 80%. מנסיון עם מיסים כאלה (כמו שיש כרגע בצרפת), הם מובילים ליצוא המוני של עשירים ודשדוש כלכלי. את רגב, שהקריירה שלה מעולם לא היתה תלויה ברצונם של אחרים לשלם לה, כל זה לא מעניין. היא תמשיך למצוץ את דמם של עובדי המגזר הפרטי ולא תבין איך הגענו למצב שיש בעיות. אני אישית מציע להטיל מס של 100% על כל הכנסה שיש לגברת רגב מהמגזר הציבורי, כולל הפנסיה הצבאית שלה, המשכורת מהכנסת והפנסיה העתידית מהכנסת. אם היא רוצה להרוויח משהו, היא יכולה ללכת לעבוד בעבודה מוסרית שמשלמת שכר מינימום ולעוף לנו מהחיים.


אותה גברת חכמה חתומה על עוד הצעת חוק הקובעת שבעיר עם מעל 20 אלף תושבים יהיו לפחות שלושה סניפי בנק. מדובר כמובן בעוד נסיון של הכנסת לנהל עסקים פרטיים (למען האמת, לקרוא לבנקים בישראל פרטיים זו קצת הגזמה, אבל הם בערך פרטיים) בלי לחשוב מילימטר קדימה על ההשלכות. גאוני המשכן לא חושבים רגע אחד קדימה ולא מבינים שכל חוק מטופש כזה מעלה את הוצאות העסקים, ואלה בתורם מגלגלים את ההוצאות על הצרכנים ומעלים את יוקר המחיה. לאנשים שמשכורתם צמודה למדד (וגבוהה בהרבה מהממוצע גם ככה) זה לא משנה יותר מדי, אבל לכל העניים שעליהם מתיימרים חברי הכנסת להגן מדובר בפגיעה אנושה באיכות החיים.


טוב, למען האמת, יש אדם אחד בכנסת שדווקא כן מבין את ההשלכות. קוראים לו בנימין נתניהו. השבוע הוא נשא נאום ואמר בו שבישראל יש רגולציה חונקת שמפריעה לתעשייה והעסקים. לצערי הרב, גם בשנת 1996 הוא אמר דברים דומים, אבל בכל שנות כהונתו הרגולציה רק עלתה ותפחה. מכיוון שכולם כבר מכירים את יכולת הביצוע של ראש הממשלה (במיוחד בנושאים עליהם הוא מדבר בנחישות), לאף אחד אין ציפיות להורדת רגולציה.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.