אבל מה עם הילדים?

ערב טוב לכולם!


השבוע, כמדי כמה חודשים, עלתה שוב ההצעה הלא פחות מגאונית לצנזורה על האינטרנט. הפעם עלה הנושא בעקבות פרשת האונס החדשה שכמובן גררה האשמות של כל דבר אפשרי: “היפה והחנון”, פורנוגרפיה באינטרנט, פרסומות לקסטרו ושי פירון. כמיטב המסורת, הנימוקים להצעה קורעי לב (“מי ישמור על ילדי ישראל?”) ומלווים בהיתממות אינסופית (“אתה תמיד יכול לבקש שיבטלו לך את הסינון”).


את החוק הזה צריך לקבור אחת ולתמיד. אין שום סיבה להטיל צנזורה משום סוג שהוא על האינטרנט. הורים שלא רוצים שהילדים יגיעו לתכנים שהם חושבים שלא מתאימים להם יצטרכו לעשות את הדבר ההוא שיש הורים ששכחו כבר איך עושים: לחנך. החינוך נמצא באחריות ההורים, לא באחריות בתי הספר, לא באחריות משרד החינוך ולא באחריות של אף אחד אחר. מי שמתקשה לחנך את ילדיו צריך להתמודד ולא לפנות לסמכות גדולה ממנו שתפיל יחד איתו את שאר ההורים.


ועוד בנושא חינוך, לפני שבוע וחצי נערך מבחן בספרות בבית ספר אי שם בארץ. אחת התלמידות, שכנראה לא למדה טוב למבחן, החליטה להתעלם מהוראות המבחן ולכתוב חיבור לא רע על שיטת הלימוד הנהדרת בבתי הספר בישראל. המורה זימנה אותה לשיחה, הסבירה לה את עובדות החיים (“מה שכתבת לא ישנה כלום”) וקיבלה הבטחה שבמבחן הבא היא תקבל מאותה תלמידה אלף מילים על “אנטיגונה” ו”שדות גולדברג”. השלב הטבעי הבא היה להעביר את המבחן לבית משפט שדה, כלומר לווינט.


שר האינדוקטרינציה, שי פירון, קרא את הכתבה בווינט וכתב לאותה תלמידה שהוא עובד על שיפור מערכת החינוך כדי שתתמקד פחות בשינון. זה אמנם צעד מבורך, אבל הוא יקרה ככל הנראה באחרית הימים, כלומר אף פעם. במקום זה, נמשיך לקבל את אותה מערכת גרועה בשינויים קוסמטיים קלים (קיצור החופש הגדול, יותר בייביסיטר). גם ככה מערכת בתי הספר היום מתפקדת יותר כבייביסיטר ופחות כמקום שמקנה השכלה, וניתן לראות את העובדה הזאת בכל פעם שמדברים על קיצור או הארכת חופש כזה או אחר (ההורים מודאגים מכך שהילדים בבית, לא ממה שהם עושים כשהם לא בבית). גם מבחינת השכלה בתי הספר לא ממלאים את יעודם כמו שצריך אחרי גיל מסויים, ומי שלא מאמין מוזמן לבדוק את נתוני הלמ”ס שמראים שאחוז הזכאים לבגרות מגרד את ה-50% מלמטה באופן קבוע.


בינתיים, בטכניון, מתחילים לראות את סוף הסמסטר. במעבדות נשארנו עם ניסוי אחד ושני דו”חות לכל מעבדה (כלומר יותר מדי), בהסתברות בוחן האמצע מתקרב, במרוכבות הוא עבר (לדעתי אפילו בסדר, למרות שהיו כמה שאלות מציקות) ובגלים, אחרי שישה עשר ימים, חזר הבוחן עם הציון הבלתי יאומן 96. הסיבה לתואר “בלתי יאומן” היא שלפי דף התשובות, לא ברור איך קיבלתי כזה ציון. היו לי כמה טעויות, ועם הניקוד הדי גבוה של כל שאלה זה כבר נגרר לדי הרבה נקודות שהיו צריכות לרדת. עם זאת, טוב לדעת שהם בודקים ברחמנות ומשתדלים להבין אם הנבחן יודע מה הוא עושה או ממציא שטויות.


זהו זה לדצמבר. עוד שישה ימים נפרדים משנת 2013, ובינתיים אפשר להינות מיום לידתו של מושיענו ישו ולהמתין לסנטה קלאוס שירד דרך דוד החימום (כי אין יותר מדי ארובות בישראל).


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לאבל מה עם הילדים?
  • Faust
    25/12/2013 ב20:44

    יש לך בלוג מצויין, תכתוב יותר. 

    הגב
    • nadavs
      26/12/2013 ב15:31

      תודה. אני אשתדל למצוא זמן. זה לא כ"כ קל…

      nadavs

      הגב
  • גולדי10
    26/12/2013 ב7:28

    רגע רגע! אתה טוען שהגבר והאישה צריכים לעשות עוד דברים מלבד רק עצם ההריון והלידה? אתה טוען שיש להם אחריות נוספת מלבד אך ורק *עצם* ההתרבות?

    הגב
    • nadavs
      26/12/2013 ב15:32

      אני מודע לכך שאלו דרישות מהפכניות ויקח לאנשים זמן להתרגל אליהן.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.