שלג בעיתו

לילה טוב לכולם!

בתחילת השבוע שמענו שוב ושוב על סופה אדירה שאמורה להגיע מכיוון רוסיה, וכל אתרי החדשות נכנסו למתכונת חירום עם דיווחים שוטפים ממוסקבה. ביום רביעי נכנסה הסופה המדוברת לאיזורנו והתגובה ההגיונית היחידה אליה היתה “זהו? זה הכל?”. קיבלנו מנה גדושה של כלום עם שום דבר מלבד טמפרטורות שירדו למספרים חד ספרתיים שחייבו מזגן אצלינו בדירה והפעלת דוד חשמלי שבקושי הצליח להתגבר על הטמפרטורה.

אתמול סוף סוף נכנסה הסופה הזאת בכל הכוח והביאה לשלג לירושלים, לצפת, לרמת הגולן ופחות או יותר לכל מקום גבוה. בהתחלה, כמיטב המסורת, השלג נחגג לפי הריטואל המסורתי (צילום של אנשים שצועקים “שלג! איזה כיף!!!”), אבל פתאום, לקראת הערב, גילו מיטב נהגי ישראל שהם אמנם יודעים לנהוג בגשם שוטף, אבל כשהטמפרטורה יורדת לאפס מעלות קורית למים תופעה מופלאה שנקראת “קיפאון”, והם הופכים לקרח, שהוא חומר פחות רצוי למכוניות. עוד ועוד נהגים החליקו וגילו שהמאזדה שלהם לא באמת יכולה לעבוד ללא חיכוך, ומכיוון שבכביש מספר 1 אין יותר מדי מקומות לסיבוב פרסה, נתקעו בכניסה לעיר.

בעיריית ירושלים היו נחמדים ופתחו בבנייני האומה מחנה פליטים לתל אביבים קפואים, שם הם קיבלו קצת אוכל בעוד באולפן של חדשות ערוץ 10 ניסו לסחוט מדי רופ הודאות על מחסור באוכל (שלא היו). באותו זמן הסתובבו ברחבי הארץ פליטים אחרים עם מיקרופון של ערוץ 10 וניסו להסביר לחוכמולוג שישב באולפן שקר להם נורא ונתיבי איילון לא יסגרו כל כך מהר.

גם לנתב”ג נטפל אותו יושב אולפן מציק שניסה לסחוט מהכתבת בנתב”ג שביב של “מחדל” על התנהלות שדה התעופה, אבל היא התעקשה לדבוק בעובדות ולהגיד שנתב”ג עובד בסדר גמור ונסגר לזמן קצר בלבד מכיוון שיש תנאים בהם לא ניתן להמריא ולנחות גם עם מערכת ההנחיה המותקנת בשדה. לבסוף, כשנפתח מחדש שדה התעופה והתברר שאי אפשר להאשים אף אחד, חזרו בערוץ לראיין בובות שלג.

לקראת כניסת השבת התבשרנו שאנו חיים בזמנים היסטוריים. רכבת ישראל בכבודה ובעצמה הסיעה רכבות אחרי שנכנס היום הקדוש, ומחר בבוקר ובצהריים, לא פחות, יסעו שתי רכבות שיבריחו אנשים מעיר הקודש. כולי תקווה שבעקבות אירועים היסטוריים אלה יבינו במשרד התחבורה שהשמיים לא נופלים אם התחבורה הציבורית עובדת בשבת (גם אם בשביל להוציא אנשים מירושלים) ויאפשרו את הדבר הזה גם כשהשמש זורחת והטמפרטורה בחוץ מגיעה לארבעים מעלות צלסיוס.

בנתיבי איילון, בהם עמד שוטר כל היום והשקיף על גובה המים, הוחלט (אחרי יותר מ-12 שעות של איומים) לסגור את הכביש מחשש להצפות, אך הכביש נפתח אחרי שעה וחצי. אני מנחש שאכזבה מרה נרשמה באולפני החדשות. לפחות יש להם את מחר כדי לנסות להציף מחדש את הכביש.

ולסיום הסאגה, ברחבי הארץ עוסקים כרגע באינטנסיביות בחיפוש אשמים בכשלים שהתגלו. נהגי השלג הגדולים דורשים לדעת למה סגרו את הכביש, תושבי ירושלים דורשים לדעת למה אין להם חשמל ובאולפני הטלוויזיה דורשים לדעת למה לא התכוננו מראש לסופה הזאת. אפילו מבקר המדינה כבר הוציא מכרז לקניית שמונה טון נייר לקראת חקירה נוקבת שתגלה למה מתנתק החשמל בחורף ולמה המים קופאים כשהטמפרטורה יורדת לאפס מעלות. המסקנות של הדו”ח הזה יהיו ברורות כשמש השקרנית שתופיע ביום ראשון – צריך עוד כסף להיערכות לאירועים כאלה. אחרי הכל, אם הירושלמים לא זוכרים שלג בכמות כזאת, כדאי לקנות על חשבונם עוד כמה מפלסות שלג כדי שיקבלו תזכורת בנושא כל חודשיים. חבל שאין מישהו שיש לו את האומץ להגיד את האמת בנושא כל התקלות בחשמל ובכבישים: “shit happens”. אם סופות כאלה יהיו עניין שגרתי ולא מפגע של יומיים פעם במאה שנה, יש סיבה לשקול היערכות מיוחדת. חוץ מזה, אין שום סיבה להיערכות חריגה למזג אוויר שלא מחדש שום דבר. אולי מבקר המדינה יוכל לזמן את מזג האוויר לתשאול על תוכניותיו העתידיות.

ולבסוף, למרות שקר וגשום, אני מעדיף את מזג האוויר הזה על פני התנור שהולך להיות כאן ביולי.

יום טוב.

שלכם,

nadavs