צהריים טובים לכולם!
היום בבוקר נאמרה בבית המשפט בירושלים מילה שהצילה אותנו ממחוקק סדרתי של חוקים אידיוטיים, והמילה היא “זכאי”. כעת יוכל ליברמן לשוב לתפקידו כמחריב קשרים דיפלומטיים על ידי אמירות חסרות טאקט וכרמל שאמה יוכל להמשיך לעשות לביתו, כלומר לא להציק לבתינו. האחראי על חוק הפופקורן ויושב ראש ועדות הופלים והבמבה של הכנסת נשאר עוד פעם בחוץ. עד לאיום הבא.
מלבד העניין הזה, הכל כרגיל. בפעם המי יודע כמה לבשו בצה”ל את חליפת האיומים והתראיינו לכל כלי תקשורת אפשרי עם העובדה המרעישה שבלי להעביר לצבא עכשיו ומיד את כל הכסף של האזרחים לא יהיה כסף לאימונים וכל הקצינים עם הרכב הצמוד סתם יבזבזו דלק בנסיעות חסרות תועלת. יאיר לפיד, ברגע נדיר של אומץ, טען שאי אפשר רק להעביר כסף לצבא על חשבון הציבור כל פעם שהצבא דורש. אחר כך, ברגע לא נדיר של התקפלות מול דרישות של ועד כוחני, הסכים גם הוא להעברת תוספת של יותר מאפס שקלים למשרפת הכסף הגדולה.
לשם שינוי, במשרד האוצר הצליחו להציג את צה”ל כפי שהוא: פרזיט ענק שיושב על כתפי הציבור היצרני בארץ. בכל כלי התקשורת הוצגו כתבות על הפנסיות השמנות, האבטלה הסמויה והגלויה, הבזבוז הנוראי של כל משאב שאפשר רק לבזבז והניפוח הבלתי פוסק של גוף שמשימותיו רק הולכות וקטנות. מולם הוצגו תמיד כתבות של אנשי קבע ש”עובדים קשה” (בטחינת מים ואוויר) ואיומים של קצינים בכירים שאי אפשר לאמן את החיילים גם בסוליטייר וגם בשולה המוקשים. אפילו הטוקבקיסטים ראו דרך הבלופים האלה וקראו לאוצר לא להתקפל.
אבל לצערנו, יאיר לפיד לא באמת קובע, וכשמאיימים על נתניהו שבלי להעביר כסף לצבא לא נוכל להנות מתשדירים שמזהירים אותנו מגלי צונאמי (בישראל, כן?), מכשירים סלולאריים, רשתות חברתיות והולכי רגל חסרי מודעות לסביבה, הוא נכנע ומיד דואג לכך שתשדירי ההפחדה ימשיכו להגיע וכל אחד ידע בדיוק איזה שיר מתאים למרחב המוגן שלו.
בנוסף לצה”ל, גם שלי יחימוביץ’ השתגעה השבוע (או ששוב עשו עבודה לא טובה במכון הגמילה). אחרי פיטורי מנכ”ל טבע היא אמרה, במה שחייבת להיות אחת האמירות המנותקות ביותר מהמציאות, שזה אבסורד שמניית טבע עולה אחרי שמפטרים 5000 עובדים אבל יורדת כשמפטרים אדם אחד. האמירה הזאת מצטרפת לשורת אמירות שמראות שלאישה הזאת אין שום קשר למציאות, שאין לה מושג מהם שיקולים כספיים ושאסור לתת לה שום החלטה על כספים של אנשים אחרים. אני בטוח שאצלה בבית היא מתנהלת כמו שצריך ומתכננת את ההוצאות בהתאם להיגיון כלכלי. חבל שהעניין הזה נגמר ברגע שהיא יוצאת מהבית.
לפני שבועיים, בשקט בשקט, עבר בישראל חוק הרסני במיוחד המחייב את כל בעלי האתרים הישראליים (לא כ”כ ברור מה זה אומר) להנגיש את אתריהם. מדובר בעיקר בעניין טכני ודרך להעברת כסף לחברות שנותנות שירותי בניית אתרים בעזרת מערכות אישיות שלהן. הקאץ’ לא נמצא בדרישות, אלא בענישה: אתר שמפר את תקן הנגישות הזה חשוף לקנס של חמישים אלף שקלים ללא הוכחת נזק. האבסורד הוא שאתרי הממשלה עצמם לא ממש נגישים, ואני בספק רב אם המצב ישתנה עד כניסת החוק לתוקף לגבי אתרים קיימים (סוף אוקטובר 2016). נחכה ונראה.
ולסיום, בטכניון הכל כרגיל. המדריך הנורמלי חזר להופעה חד פעמית ובשבוע הבא נקבל שוב את המדריכה הבלתי אפשרית. בשאר הקורסים הכל כרגיל, ואפילו מצאתי דרך לחסוך לעצמי שעתיים ביום שני כדי לא לאבד את שפיותי עם שמונה שעות רצופות של מתמטיקה ופיזיקה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
כל המינויים הפוליטיים של הביוב שלי נימצאים בצבא: אם הוא לא יסדר לקבוצות מאורגנות להיות אחראיות על הקידום של עצמן; הוא לא יבחר מחדש.
עם ישראל מורכב מ60% כלומניקים: דורשים שיסדרו להם "לקבל" אך ורק מעצם קיומם. בתמורה הם מוכנים לעשות מינימום הכרחי כגון להצביע עבור המסדר בבחירות המקדימות והכלליות.
עכשיו אתה יודע איך ציפורה הפתיעה עם שישה מנדטים.
עדיין לא ברור לי מה הציעה האינרציה של ציפי לבני שהיא קיבלה שישה מנדטים.
nadavs
Somehow, I feel better now about the political arena in the States, although not by much.
גם אצלכם לא כיף גדול, אבל לפחות יותר מעניין.
nadavs