אחרי החגים

צהריים טובים לכולם!


ביום שבת האחרון כל עם ישראל ישב מול הטלוויזיה וכסס ציפורניים בהמתנה לתשובה לשאלה החשובה ביותר של הערב: מי יזכה במירוץ למיליון? קצת לפני כן, בתזמון די גרוע, החליט נשיא ארה”ב לצאת למיקרופון (באיחור קל של מעל חצי שעה) ולהודיע לכל העולם שהוא צריך אישור של הקונגרס בשביל לירות שלושה טילים על סוריה. מיד לאחר שסיים הגאון את נאומו דיברו פרשני ערוץ 2 במשך דקה וחצי בדיוק לפני שהושתקו על ידי דנה וייס כדי לעבור לתחזית ולהתחיל בשעתיים החשובות ביותר של אותו יום: גמר המירוץ למיליון.


בסופו של דבר את שלושת רבעי המיליון לקח הזוג שהגיע לו, אבל היו כמה אנשים שלא היו מרוצים מהעניין, כמו אריאנה מלמד. היא כתבה את אחד הטקסטים המטומטמים ביותר שאי פעם פורסמו בווינט (והתחרות קשה, אחרי הכל מדובר בווינט). היא האשימה את ההפקה בשימוש בשד העדתי ליצירת דרמה בגמר. צפיתי בכל התוכנית, כולל הפרסומות, והדרמה היחידה שמצאתי נוצרה על ידי עריכה מצויינת שהציגה את כל הזוגות כצמודים מאוד. מכאן ועד שימוש בשדים כאלה ואחרים המרחק גדול מאוד. המנצחים ניצחו כי הם היו טובים יותר משני הזוגות האחרים בגמר, לא בגלל צבע עורם הלבן.


ואם נחזור רגע לגאון השחור בבית הלבן, נגלה שההיסטוריה עשויה לחזור בקרוב. הקונגרס יתכנס ביום שני הקרוב, ועם כל המריחות הידועות בפוליטיקה האמריקאית האישור, אם יתקבל, יגיע כנראה בחמישי או שישי, כלומר תקיפה פוטנציאלית ביום כיפור. יכול להיות שאסד לא יוותר על ההזדמנות ההיסטורית להציק ביום השנה הארבעים למלחמת יום כיפור. אחרי הכל, הרבה יותר קל לזכור מספרים עגולים ויפים.


ובינתיים, הרחק מהריאלטי ואל תוך המציאות הגיח שוב מפעל נגב טקסטיל העומד בפני סגירה. מכיוון שבישראל לא מוכנים לקבל את הרעיון המהפכני של קידמה, חמישים (זהו!! רק חמישים!) העובדים יצאו למאבק על מקום עבודתם תוך שהם טוענים שהם לא רוצים דמי אבטלה, אלא לפרנס את משפחתם בכבוד. תהרגו אותי, אבל אין לי מושג איזה כבוד יש בעבודה במפעל שחי על חשבון הציבור תוך עשיית הרבה רעש וייצור מוצרים שאיש לא רוצה לקנות. באותה מידה אותם עובדים היו יכולים לחפור בורות ולכסות אותם או להחזיק ידיים ולשיר קומבייה תוך שהם מקבלים את המענק המבוקש. האפקט היה זהה לחלוטין.


בתקשורת כמובן קפצו על המציאה וניסו להציג את השר בנט, שמסרב להעניק את הכסף בחינם (הללויה) אלא רק כהלוואה (וגם זה בקושי) כרשע רומס עניים, אבל לפחות הוא הוכיח את עצמו כאדם שבאמת דואג לכל הציבור ולא רק למיוחסים. אחרי הכל, בשנה שעברה נסגרו בישראל עשרות אלפי עסקים (כמו כל שנה), שכל אחד מהם אומר לפחות אדם אחד מובטל שלא מקבל אפילו דמי אבטלה. האם מישהו מהם ביקש עזרה? האם מישהו מהם הלך לבכות בטלוויזיה? לא. הם ניסו משהו אחר, מצאו עבודה חלופית ונעזרו זמנית במשפחתם וחבריהם. אותו דין צריך להיות לעובדי נגב טקסטיל. יש מפעלים באיזור שהסכימו לקבל אותם. את המפעל שלהם צריך לסגור ולהפוך למשהו שאנשים ממש רוצים וצריכים.


ולסיום, שנת תשע”ד מתחילה ממש עוד מעט, ובהסתכלות אחורה על תשע”ג, לפחות מבחינתי, היא היתה די מוצלחת בהרבה מאוד תחומים, כולל הישג שהגיע ממש לפני שבוע. נותר רק לקוות שתשע”ד תהיה טובה ממנה.


שנה טובה!


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

תגובה אחת לאחרי החגים
  • גולדי10
    05/09/2013 ב6:18

    פרט קטן שכדאי להיתחשב בו: הפועל / שכיר הממוצע לא מסוגל להבין מה הקשר בין "אין ביקוש" ל- "אבטלה", לרבות כי ’זאת לא בדיוק אותה מילה’.
    מה שאתה בעצם אומר זה: ’אתה צריך לקבל 70 בספרות כי העסק שמממן את הפוליטיקאי הנוכחי רוצה ידיים מקיימות שיגרה’.

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.