חינם עולה ביוקר

ערב טוב לכולם!

אחרי חודשיים וקצת של מריטת שערות וספירת שניות, הגיע היום סופו של החופש הגדול לכל ילדי ישראל שאינם סובלים ממערכת חיסונית חלשה. יותר משני מיליות תלמידים חזרו לבית הספר והגנים, משאירים את הוריהם חוגגים בבית ובמקומות העבודה. מעל מאה אלף תלמידים הצטרפו היום למערכת בתי הספר הנהדרת של ישראל, מלאים תקוות וחלומות. לשמחתם, את חודש ספטמבר הם יבלו בבית לפני שתקוותיהם וחלומותיהם יוחלפו בהנדסת המחשבות של מערכת החינוך הישראלית.

עבור חלק לא מבוטל מההורים, מערכת החינוך היא לא יותר מבייביסיטר זול (“חינם”), אבל למען האמת מדובר בהוצאה רצינית מאוד שכל הורה נאלץ לשאת בה בין אם באופן ישיר ובין אם בתלוש המשכורת שלו. אחרי הכל, אין שום דבר שבא בחינם, ומה שנראה חינם עולה מאוד ביוקר.

בכלכליסט, האתר המועדף עלי לקריאת שטויות בניחוח סוציאליסטי, פרסמו היום כתבה המתארת את ההוצאות הדרושות על מנת להעביר ילד במטחנת השכל שנקראת “מערכת החינוך”. כהרגלם, הם מתעלמים מהחלק של ה”חינם” ולוקחים בחשבון רק את ההוצאות שההורים רואים בחשבון הבנק שלהם (על צהרונים, טיולים, מסיבות ושיעורים פרטיים). למספרים הדי מפחידים האלה צריך להוסיף 5% מההכנסות ברוטו למשך כל החיים ולחלק במספר הילדים. אחרי הכל, בישראל משלמים על מערכת החינוך בלי שום פרופורציה למספר הילדים.

את המחיר של החינוך הממלכתי לא משלמים רק בכסף. משלמים גם באובדן שליטה כמעט מוחלט על הנעשה בבית הספר. רוצים יותר לימודי מדעים? תקפצו. רוצים פחות לימודי דת? לכו חפשו מי יקשיב לכם. רוצים לימודי תעבורה? כן, ממש. רוצים יותר שיעורי ערבית? תביאו חתימות של 100 הורים, אישור נוטריון ומכתב חתום על ידי הנשיא פרס. להורים אין שליטה על הנעשה בבתי הספר אליהם הולכים הילדים שלהם.

לא רק על תכני הלימוד אין שליטה. לא אחת שומעים על בתי ספר עם ילדים אלימים שפשוט אי אפשר לסלק, והדרך היחידה של ההורים או המורים להגיב היא השבתה של בית הספר. המנהלים כבולים, המורים כבויים ולאף אחד אין אינטרס לשפר את המערכת. אחרי הכל, אם מורה גרוע מקבל יותר כסף בגלל שהוא ותיק יותר, המסר למורים החדשים ברור כשמש: הקטינו ראש, אל תסתבכו עם אף אחד וחכו לתוספת הותק. אין שום צורך להתאמץ או להשקיע. כל עוד אתם עושים את המינימום הנדרש, המשכורת תיכנס.

בנוסף, המערכת מהווה בזבוז זמן אדיר למאות אלפי תלמידים מדי שנה. שיעור הזכאים לבגרות מכל מחזור מגרד את ה-50% מלמטה, כלומר עבור חצי מהתלמידים המערכת פשוט לא עובדת והם מכלים בה את זמנם במקום לעשות משהו פרודקטיבי כמו לעבוד או ללמוד מקצוע אמיתי, כזה שהוא אולי עבודת כפיים אבל בסופו של דבר הופך אדם ליצרני ועומד בזכות עצמו ולא בזכות הוריו או כלל הציבור. במקום זה הם נאלצים לשבת בכיתה מול מורה משעמם שמסביר להם על מיקומי חלקות הכרוב בגטו לודג’, כי אחרת כמה פרופסורים בעלי שם מהאקדמיה יגנו את שר החינוך ויטענו שהוא “פוגע בלימודי ההיסטוריה”, כאילו שאפשר לפגוע בהם יותר ממה שעושים מבחני הבגרות.

הדרך היחידה לתקן את המערכת הזאת, שזוללת משאבים אדירים לריק, היא לאפשר להורים בחירה ולבסוף להפריט אותה באופן מוחלט. כשלהורים תהיה בחירה, הם ישאפו להכניס את ילדיהם לבתי ספר טובים ולא יוכרחו להשאיר אותם בבתי ספר גרועים. כשלבתי הספר תהיה בחירה בהעסקת מורים ובקביעת השכר, המורים הטובים יעלו למעלה ויתוגמלו בעוד הגרועים ירדו ויצאו מהמערכת. בתי הספר ילחמו על המורים הטובים ולא יתקעו עם מורים שבקושי יודעים על מה הם מדברים. רק ככה אפשר לשפר את המערכת הזו.

כן, יהיו פערים. לא, לא יהיה שוויון. וכן, זה מצויין. בני האדם לא שווים ביכולותיהם השכליות, ומערכת שכולאת שני מיליון תלמידים מתוך מחשבה שכולם זהים לחלוטין היא מערכת לא מתפקדת שלעולם לא תצליח למצות את הכישרון בכל אחד מהם. השאיפה המגוחכת לשוויון לא יכולה להתקיים לעולם. הורים בעלי אמצעים יקנו לילדיהם חינוך פרטי בעוד ההורים שאין להם יאלצו להישאר עם המערכת הגרועה. זה יהיה המצב בכל מערכת חינוך שהיא. השאלה היא כמה גרועה תהיה המערכת הגדולה יותר, ולדעתי היא תהיה טובה בהרבה כשהיא תהיה חופשית מהתערבותם של פקידי משרד החינוך.

ולתלמידים שחזרו היום ללימודים, אמליץ את אותן המלצות כמו בשנה שעברה – חשבו מחוץ לקופסה, אל תאמינו לכל מה שהמורים אומרים, אל תתנו למערכת לייאש אתכם ולמדו את עצמכם. חינוך והשכלה מתחילים בבית.

בהצלחה לכולם!

יום טוב.

שלכם,

nadavs