לילה טוב לכולם!
דרמה רצינית התרחשה בבתים ברחבי ישראל לפני חמישה ימים: הביטוח הלאומי שילם קצבת ילדים קטנה יותר מאשר בחודש יולי, והמצב הזה ימשך עד לפשיטת הרגל של הביטוח הלאומי או עלייתה המחודשת של ש”ס לשלטון. האירוע המשמח לווה במאות או אלפי פוסטים על קיר הפייסבוק של האיש שעומד מאחורי המהלך, יקיר הבלוג, יאיר לפיד.
הטענה שחזרה שם שוב ושוב היא שלפיד לוקח כסף מכיסי המשפחות. מדובר כמובן בשקר גס. משרד האוצר אמנם מומחה בלקיחת כסף מאזרחי ישראל, אבל הקטנת קצבת הילדים היא לא לקיחת כסף. הקצבה עצמה דורשת לקיחה לא מבוטלת (שבעה מיליארד שקלים בשנה שעברה) וחלוקה של הכסף לאנשים לפי קריטריון שרירותי (מספר ילדים). את הסעיף הקטן בתלוש המשכורת קל לשכוח. את שורת הזכות בבנק קשה מאוד לשכוח.
אחד הדיונים בנושא נערך עם מורה (שהצדיקה את התואר עם עברית מצויינת, בניגוד להרבה אנשים שכותבים על הקיר בעברית נוראית) שטענה שהיא רואה מדי יום ילדים מסכנים שקצבת הילדים עוזרת להם (למרות שהכסף מגיע ישירות להורים ונבלע בהכנסות הכלליות שלהם) וליבה נחמץ למראה תגובות מרושעות כמו שלי. בתגובה, כתבתי לה שהתגובות שלה, שתומכות בקבלת כסף שלא הורווח ביושר, הן התגובות המרושעות באמת. בתגובה לכך, קיבלתי איום בתביעת דיבה, אבל בסופו של דבר הבהרתי את עמדתי ומורתנו היקרה עברה לבלבל במוח בנושאים אחרים ברומו של עולם (וכהרגלם של אנשי “צריך לעזור לעניים!!!11” לא נתנה תשובות קונקרטיות לכלום).
את קצבאות הילדים לא צריך לקצץ, אלא לבטל לחלוטין ביחד עם כל המוסד לביטוח לאומי שהולך להפוך את כולנו לעניים. בשנה שעברה הצליח המוסד הארור הזה לאבד עוד 39 מיליארד שקלים מכספי הציבור לאחר שהגאונים שיושבים שם גילו שההתחייבויות העתידיות לקצבאות זקנה ושארים גדלו פי שניים וחצי מהשנה הקודמת. גם בלי העדכון הזה, החור השחור של כספי הציבור הצליח להפוך כסף לאוויר וכבר נשמעים קולות להגדלת המס והקטנת הקצבאות המשולמות. בקיצור, הביטוח הלאומי רוצה לשמר את עצמו לטובת עצמו תוך סחיטה של האזרחים ללא מתן שום תמורה. הולך להיות פה תענוג בקרוב.
בשבוע שעבר שודר, סוף סוף, הפרק האחרון בסדרת “הבה נתבכיין” של אמנון לוי. התוכנית הצטיירה כמצע הכלכלי של מפלגת העבודה: פערים, אי שוויון, אפליה וחוסר היגיון. נכון, יש פערים. נכון, אין שוויון. האם זה רע? בוודאי שלא. שוויון בחינוך אומר שכולם מקבלים את החינוך הגרוע ביותר האפשרי. שוויון הזדמנויות אומר שכולם מקבלים הכי מעט הזדמנויות. בני האדם לא שווים, והניסיון להפוך אותם לכאלה הרג מאות מיליונים.
ובקשר לאפליה והגזענות של אנשים פרטיים יש תשובה אחת: החיים קשים. אף חוק לא יבטל גזענות, אבל חוקים יכולים להעביר אותה אל מתחת לפני השטח, כמו המקרה של בית הספר לאומנויות בתל אביב. בית הספר מחוייב לקלוט כשליש מתלמידיו מדרום תל אביב (שם קוד למזרחיים עניים), אבל מכיוון שהוא נשלט על ידי יוצאי אירופה עושים בו את המוות לכל “דרומי” שמנסה להיכנס. החוק לאיסור אפליה בקבלה לעבודה לא עזר למזרחי אחד להתקבל לעבודה, אבל בהחלט עזר לכמה עורכי דין ומקופחים מקצועיים לעשות קופה על מעסיקים שנפלו קורבן למשטרת המחשבות.
גם בקבוצת הפייסבוק “סטודנטים בטכניון” התברר שהנושא מציק לאנשים דווקא במקום שמקבל סטודנטים לפי ציונים בלבד. לשמחתי, בטכניון יש מספיק רוסים שיודעים מהו כאב ראש מהשלטון שיכלו להשתיק את כל קשקשני הפריפריה למינהם. ההסכמה בנושא אחד היתה חד משמעית: מי שעבד קשה וניסה, הצליח. מי שישב בבית ובכה שדופקים ומקפחים אותו, לא התקדם לשום מקום. גם נושא החינוך בבית קיבל הסכמה רחבה, ונתוני הפסיכומטרי מראים את זה באופן מובהק: ככל שעולה השכלת ההורים, עולה ציון הפסיכומטרי הממוצע של ילדיהם.
ולסיום, בממשלת ישראל שוב פועלים בניגוד מוחלט להצהרות על הפחתת התערבות והוזלת מחירים. והפעם – פיקוח על מחירי הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה. מסתבר שבמשרד החקלאות גילו שליצרניות יש רווחים “חריגים ובלתי סבירים”. אם האינטרסנטים, חדלי האישים והאידיוטים שמקבלים את משכורתם כדי להתעלל בציבור הכללי בשביל כמה חקלאים היו בעלי מוח, אפילו מינימלי, הם היו מסתכלים סביבם ומגלים שהאשמה ברווחים החריגים ובלתי סבירים המדוברים נעוצה בהם, ובהם בלבד. באמת שכבר התייאשתי באופן סופי מהמקום הזה שנקרא “ישראל”.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
הגעתי למסקנה שכדו"א הוא גנעדן, והחיים בגנעדן טובים רק לדור הראשון אך לא לדור השני: כשאתה מקבל מעצם קיומך אז הדור שאחרייך אובד.