יש עריץ

ערב טוב לכולם!


השבוע החליטו בישראל לזנוח את כל העמדת הפנים של “מדינה דמוקרטית”. ביום שלישי הגיעו שלל שועי עולם לחלוק כבוד לפרס על כך שהוא הגיע לחודש יוני האחרון לפני יום הולדתו התשעים. האירוע הופק, כמיטב המסורת הסובייטית, כדרך לפאר את המנהיג הדגול ועם ביוגרפיה קצת משופצת של שמש העמים הותיקה. ילדים שרו לו, ברברה סטרייסנד ריגשה את הקהל וטוני בלייר נזכר בימיו הטובים של פרס (שהתחילו ב-2007).


לשמחתי, הפעם לא הייתי בין היחידים שראו במופע הראווה הזה הערצה צפון קוריאנית. טוב לדעת שעוד יש אנשים שמצליחים לראות את הגבול בין הערכה לבין הערצה עיוורת חסרת גבולות שמעודדת את הכמיהה ל”מנהיג חזק שיעשה סדר”. משום מה, כל אותם מעריצים לא תמיד ראו בפרס מנהיג אידיאלי ונערץ ונהנו לצחוק עליו כלוזר. לפחות מסורת הצביעות נמשכת ללא הפסקה.


מכיוון שפרס כבר חסר השפעה ממשית, נוכל רק לשמוח שנפלה בחלקנו הזכות הנהדרת להיות תחת שלטון אנשי “יש עתיד” שממשיכים להיות בטוחים שהציבור מורכב מזומבים חסרי מוח שיש להכתיב את אורח חייהם ולהציל אותם מעצמם, אחרת תשרור אנדרלמוסיה ברחובות. להגנתנו יוצאת שוב יעל גרמן, והפעם עם הרעיון לאסור על מסעדות להציב מלחיות על השולחנות ללא בקשת הסועדים. הכל כמובן לטובת הציבור שאוכל יותר מלח ממה שהוא צריך.


התגובה הראויה של הציבור לרעיון של גרמן צריכה להיות אחת: “עופי לנו מהצלחת”. נכון, הגזמה בצריכת נתרן יכולה להיות לא בריאה. אז מה. לגרמן, לרופאים ולכל אדם על פני כדור הארץ אין שום סמכות להיכנס לנו לצלחת ולקבוע לנו את התפריט אם לא ביקשנו את זה באופן מפורש. בנוסף, התברר שהדיונים של הועדה שהיא מכנסת בנושא שירותי הרפואה הפרטיים יהיו חסויים. מסתבר שדיקטטורה היא הפוליטיקה החדשה של “יש עריץ”, אבל לפחות לפיד עומד בהבטחת הבחירות שלו: הם בהחלט הש”ס של מעמד הביניים. הם נכנסים לנו לצלחת ולחיים בכל הזדמנות.


הבוס של גרמן לא מתכוון לשבת בצד בזמן שהיא מנסה לנהל את הציבור והשבוע הוא הבטיח חגיגית להרוג את ענף האנרגיה בישראל עם מיסוי מיוחד על מאגרי הגז, וכל זאת אחרי שהממשלה החליטה לשמור עוד קצת גז לטובת “הדורות הבאים”. באופן לא מפתיע, בהחלטה מתעלמים לחלוטין מרעיונות מופרכים כמו זכויות קניין או היגיון כלכלי והולכים, כמיטב המסורת, על תחושות בטן (“נזרוק מספר כמו 60%. נשמע טוב”). יחימוביץ’ ושאר אנשי מפלגות הגזלנים ישר לקחו את העניין לקיצוניות וטענו ששודדים את הציבור בישראל. האנשים החכמים האלה ראו בכדור הבדולח שלהם את מקורות האנרגיה בעוד 20 שנים, את מחירי הגז של השנה הבאה ואת הצריכה בישראל בשנת 2025, שיקללו את כולם ביחד והגיעו למסקנה הבלתי נמנעת “תשובה! הון שלטון! גז!!!!” שאותה הם טרחו לצעוק בכל הזדמנות אפשרית.


ובנושא קצת יותר אופטימי, השבוע התקיים אצלי בפקולטה טקס המצטיינים לסמסטר החורף שעברנו, והתגלתה סטטיסטיקה עגומה. יותר משלושה רבעים מהמצטיינים הגיעו מהמסלול של חומרים וכימיה בעוד קצת פחות מרבע מהם הגיעו מהמסלול המשולב עם פיזיקה. עם זאת, לנו בפיזיקה היו יותר מצטייני נשיא. הטקס עצמו היה מעניין כמו כל טקס מצטיינים (או בקיצור – שעמום לא נורמלי), אבל בסופו זכינו לשתיה קלה וסנדוויצ’ים לא רעים בכלל.


ביום שני יתקיים טקס מצטייני הנשיא שיהיה, כמובן, הרבה יותר ארוך ומשעמם. עם זאת, עדיין נראה לי שהמצב יהיה טוב הרבה יותר מטקסי המצטיינים בצבא שבהם הקהל היה עסוק בעיקר בשינה.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 ליש עריץ
  • גולדי10
    22/06/2013 ב21:34

    מה אתה חושב שהאוייב חושב כשהוא קורא את הבלוגים שלנו?

    אתה חושב שבמציאות אחרת שימון היה הדיקטטור הישראלי הראשון?

    הגב
    • nadavs
      22/06/2013 ב22:28

      האויב בטח חושב שהדרך הכי טובה להרוס את ישראל הוא לשכנע ישראלים להצביע למפלגות דיקטטוריות במסווה.

      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.