היסטריית כלום

ערב טוב לכולם!

לפני שבוע בדיוק הופצו בכלי התקשורת בארץ איומים שגרמו למליונים לא לישון בלילה – מתקפת סייבר על ישראל הלכה והתקרבה. העיתונים היו מלאים במידע חשוב על סיסמאות חזקות והימנעות מלחיצה על שטויות בפייסבוק. בטלוויזיה דיווחו על 19 אלף חשבונות פייסבוק פרוצים ועל תכנונים להפלת אתרי ממשלה לרוב. בכל מקום שבו דווח על האירוע המסוכן המליצו כמעט חד משמעית להימנע מכניסה לפייסבוק ואם אפשר, לעזוב את המחשב ליום שלם.

בכל הדיווחים האלה שכחו משהו אחד קטן – לאמת מספרים. הדיווח על 19 אלף חשבונות פרוצים היה ככל הנראה שקרי והמתקפה המדוברת היתה בסך הכל מתקפת מניעת שירות, כלומר עומס גדול על האתרים שגרם להם להיות לא זמינים לכמה שעות. זה הנזק הגדול. אף מידע לא נחשף, אף אחד לא עמד בסכנה ובסך הכל לא קרה שום דבר חוץ מהיסטריה חסרת משמעות ופרופורציות.

ביום שני, לעומת זאת, פתח הרכב שלי במתקפת מניעת שירות משלו. בארבע בצהריים התנעתי את הרכב וגיליתי שמד הדלק ירד ברבע למרות שיום לפני כן הוא היה מלא והרכב נסע חמישה קילומטר. יצאתי החוצה לריח הבנזין וגיליתי שהמכונית החליטה להוציא את הדלק ישירות מהמיכל, בצורה הנוזלית, במקום לשרוף אותו ולעשות איתו משהו מועיל.

בלית ברירה חזרתי לדירה, פתחתי את המחשב ובדקתי איפה המוסך הכי קרוב. מה ששכחתי לבדוק היו שעות הפתיחה (ודרכי הגעה נורמליות), כך שהמוסך כבר היה סגור שהגעתי ונאמר לי שם להגיע ביום שלישי בבוקר (יותר נכון בשבע וחצי בבוקר). בלית ברירה, ויתרתי על הבוקר הנהדר שהיה אמור להיות לי (השכמה ב-11:00) וקמתי ב-7:20 כדי לגלות שעוד כמה ליטרים ויתרו על מיכל הדלק לטובת האספלט. הצלחתי הפעם למצוא את המוסך כמו שצריך והלכתי לרשום אותו.

במוסך עצמו היו מאוד נחמדים, ביקשו פרטים ואמרו לי להמתין עד שיסיימו את העבודה. בזמן הזה הספקתי לעבור ברפרוף על כל העיתונים של אותו יום (כולל העיתון של ה-29 במרץ שהיה שם משום מה) ולגלות שהיו מעירים אותי בכל מקרה עם טלפון ממזכירות הטכניון. אחרי שעה הודיע לי מנהל השירות שהיה צינור קרוע והוא הוחלף במסגרת האחריות. אמרנו זה לזה “יום טוב” ונפרדנו.

ולכבוד תיקון הרכב, משרד התחבורה שלח לי עוד רישיון רכב, החמישי במספר. לא ברור לי למה הם ממשיכים לשלוח לי רישיונות שכתוב עליהם “שולם” למרות שהרכב כבר עבר טסט (וקיבל שם עוד שני רישיונות). בקרוב מאוד יקצצו להם כמה מיליארדים מהתקציב, הם יכולים להתחיל לחסוך על ידי הפסקת שליחת דואר מיותר.

מרצ, לעומת משרד התחבורה, קיבלה העלאה בתקציב בעקבות הכפלת כוחה בבחירות, וכדי לומר תודה לכל המתנדבים בקלפיות שלחו לנו קבלה על התרומה שנתנו להם (כלומר הצ’ק שויתרנו עליו). בבחירות הבאות הם יכולים לשכוח מהרעיון שאני אשב בשבילם בקלפי בהתנדבות.

ואחרי כמעט שלושה חודשים מהבחירות, אנחנו סוף סוף מתקרבים לתקציב, הנקודה המסוכנת הראשונה של הממשלה הזאת. עכשיו רק צריך לראות אם יצליחו באמת להעביר את כל הקיצוצים שמדברים עליהם כל הזמן. יש שם כמה מיליארדים בקיצבאות הילדים ובחונטה הצבאית, ואת זה יהיה קשה להעביר. גם התקשורת כבר התגייסה לעניין ואין יום בלי דיווחים על יחידות מיוחדות, המטרות הנעלות של צה”ל והילדים המסכנים ש”לוקחים להם את האוכל מהפה”. בחדשות ערוץ 2 הראו בשבוע שעבר זוג הורים עובדים עם שבעה ילדים. ברגע שציינו את העובדה הזאת היה ברור לחלוטין שמדובר כאן בחוסר אחריות של ההורים והביטוח הלאומי היה חוסך הרבה כסף אם במקום קצבת ילדים היה שולח להם אמצעי מניעה.

נקווה לטוב.

יום טוב.

שלכם,

nadavs