שואף לישון

ערב טוב לכולם!

השבוע האחרון בטכניון עבר, בניגוד לשבועות לפניו, בלי הרבה דפיקות של הראש בקיר. המרצה לפיזיקה נרגע קצת והתחיל לדבר על נושאים מובנים יותר, באלגברה התחלנו נושא חדש-ישן (מטריצות, מעלה זכרונות מארצות הברית), בכימיה אני דופק את הראש בשולחן מהשאלות של חלק מהכיתה (אמנם מלמדים ממש מהר ודי גרוע, אבל אנחנו בנושא די אינטואיטיבי), במאטלאב עברתי למתרגל אחר ואיכות חיי השתפרה באופן ניכר ובחדו”א התחלנו לדבר על גבולות כאשר איקס שואף לאנשהו, אבל אני בזמן הזה שואף בעיקר לישון.

לצערי הרב, בחדו”א קיבלתי מרצה שאמנם נראה שהוא מבין בחומר (כל אדם אקראי ברחוב שיראה אותו יגיד מיידית שהוא פרופסור, אני מנחש שהרוב גם יגידו מתמטיקה), אבל ללמד זה לא התחום החזק שלו. הוא מדבר ללוח, מדבר קצת עם עצמו ולא מבין תמיד מה שואלים אותו. כל העניינים האלה בשילוב הקטלני עם שעת ההרצאה שלו ביום שלישי (שמונה וחצי בבוקר) תורמים תרומה נכבדה לנסיונות שלי לא להירדם.

במאטלאב, לעומת זאת, נרשם שיפור ניכר. אחרי שני תרגולים בהם הבנתי שבזבזתי ארבע שעות יקרות מחיי, עברתי לתרגול אחר ופתאום גיליתי עולם אחר. המתרגל מדבר עם הכיתה במקום עם המחשב, מנסה ללמד, שואל שאלות וקיימת אינטרקציה בינו לביננו. הוא אמנם קצת פסיכי, אבל זה מוסיף שעשוע לשעתיים השבועיות האלה.

בכימיה ממשיכים המרצים והמתרגלים להכניס לאנשים לראש חומר של שלוש שנים מהתיכון בחודשיים וחצי. מסיבה ברורה לחלוטין מדובר במהלך שנועד לכישלון מוחלט. בנוסף על כל זה, השאלות בכימיה מעצבנות בצורה לא נורמלית ודורשות היצמדות למחשבון. לשמחתי אני עוד זוכר את החומר בכימיה ומסתדר עם שיעורי הבית המעצבנים.

אפילו הגוף שלי כבר התרגל למקום. בכל יום שעובר כואבות לי הרגליים פחות ופחות בעליה למעונות והגב כואב לי פחות ופחות אחרי שינה על הספק-מזרון ספק-קרש שיש לי על המיטה שם. כל מה שנשאר הוא להתרגל ליתושי המקום ואני מסודר.

ובנושא אחר לגמרי, בסוף השבוע הזה שוב קרתה בישראל תופעת הטבע המופלאה הנקראת גשם. כמקובל בארצנו, הגשם קיבל מקום של כבוד באתרי האינטרנט, בעיתונים ובכבישים. על מנת לכבד את הגשם נסללו כבישי ישראל בצורה כזאת שלא תאפשר למים להגיע לאדמה ובמקום זה הם זורמים באופן חופשי ברחובות. באילת הגדילו לעשות ודאגו לכך שכל העיר תוצף ברגע שירד גשם. באופן די מפתיע אף אחד לא האשים את נתניהו בדבר הזה. הוא כבר הואשם בדברים מופרכים בהרבה.

בארצות הברית, לעומת זאת, עדיין מלקקים את הפצעים משני האסונות האחרים שקרו בזמן האחרון, סנדי ובחירתו מחדש של אובמה. הרחבת מדיניות הרווחה השתלמה מאוד לאובמה שהצליח להוציא מיליוני נתמכי סעד לקלפיות. בארץ הפטנט הזה כבר לא עובד. המצביעים האינטרסנטיים הם לא נתמכי סעד ונתמכי הסעד מצביעים לאותה מפלגה שלא מתייחסת אליהם כבר שלושים שנה.

זהו זה לשבוע הזה. בשבוע הבא ימשכו הלימודים במלוא המרץ ואני אנסה להישאר ער בשיעורי החדו”א. זה לא יהיה קל בהתחשב בגורמים, אבל בסופו של דבר אני אצליח. אם רק אצליח לקום בשעה נורמלית.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 6 לשואף לישון

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.