ערב טוב לכולם!
קוראים יקרים, מחר, אחרי שלושה פרקים גדולים בתולדות הבלוג, מתחיל פרק חדש שהולך להיות הארוך ביותר עד כה: הלימודים בטכניון. מיום ראשון הקרוב ועד מתישהו ב-2017 יעסוק הבלוג, ברובו, במה שאני עתיד להתעסק בו באותו זמן: פיזיקה והנדסת חומרים. מחר אני עובר למעונות הטכניון, ביום ראשון מתקיים יום הכוון וביום שני כבר מתחילים עם הרצאות ותרגולים בפיזיקה, כימיה ומתמטיקה.
ביום שלישי נסעתי לטכניון על מנת לקבל מפתח לחדרי במעונות. ראשית היה עלי להשיג אישור כניסה וחניה לרכב. לשמחתי היה מדובר בתהליך קצר, כך שמיד לאחר מכן התחלתי בתהליך מסובך הרבה יותר: מציאת החניה ליד המעונות. אחרי שלושה סיבובים ברחבי הקמפוס מצאתי סוף סוף את מקומי והלכתי לכיוון משרד המעונות על מנת לקבל מפתח.
מכיוון שהחדרים מסודרים מראש, הייתי בטוח שמדובר בתהליך קצר ופשוט. אחרי הכל, זה לא צריך להיות עד כדי כך מסובך. מסתבר שטעיתי לגמרי. מחוץ למשרד השתרך תור של מעל מאה אנשים (שרשמו את שמם על דף מחוץ למשרד, ממש כמו במבחן התיאוריה שלי לפני כמה שנים) שהתקדם בקצב מהיר מאוד של שני אנשים בשעה. אחרי שעברה השעה המתישה הראשונה התברר שהמחשב במשרד חזר לעבוד והקצב עבר לאחד בדקה בערך. מכיוון שהעניין היה מסודר מדי, הוחלט להעביר חצי מהאנשים בתור לתור אחר, להחזיר אותם אחרי חצי שעה ולהכניס אנשים באופן שרירותי. בסופו של דבר, אין כמו להמציא חוקים על המקום.
אחרי מעל שעתיים הצלחתי להשיג סוף סוף את המפתח המיוחל ועליתי (כן, קומה שניה) לדירה. הדבר הראשון שנגלה לעיני הוא כלום. לאחר מכן התברר שבנוסף לכלום יש בדירה גם מקרר, ג’וקים שמתו מהריסוס ועכביש די גדול שלא מת מהריסוס. כשנכנסתי לחדר התברר לי שבנוסף לכל השפע הזה יש לי גם מיטה, ארון ושולחן כתיבה (וג’וקים). אחרי שהתאוששתי מכל העושר הפתאומי שנחת עלי דיברתי עם שני שותפים לדירה שהגיעו באותו זמן ויש סיכוי שאפילו אזכור את שמם ביום ראשון.
יום לפני כן, בשעות הלילה, התיישבתי מול המחשב ופתחתי את השידור הישיר של פיזור הכנסת. אחרי ש-99 חברי כנסת הצביעו בעד פיזור הכנסת בקריאה ראשונה עבר החוק לוועדת הכנסת שהתבררה כסטנדאפ לא נורמלי. אחמד טיבי התברר כסטנדאפיסט מצטיין ודאג לעקוץ את כל חברי הוועדה ואפילו את יחימוביץ’ ונתניהו שכלל לא היו שם. אחרי דיון קצר יחסית חזר החוק לכנסת, שם נרשמה הקלה רצינית כאשר הוסרו כל ההסתייגויות ונתנו לי עוד שעת שינה. בסופו של דבר, כמו שכולם יודעים, הכנסת פוזרה.
מכל המשדר הזה הצלחתי ללמוד דבר אחד: רובי ריבלין חופר. מאוד. התכונה הזאת כנראה הופכת אותו למתאים במיוחד לתפקיד יו”ר הכנסת. הוא נראה כאילו הוא נולד על הכיסא הזה. לפחות בעל תפקיד אחד בליכוד עושה את עבודתו כמו שצריך.
ולסיום, כבר בפתיחת מערכת הבחירות אפשר להבחין בקלות במפלגה היחידה שעומדת בסיסמה של עצמה: ש”ס. השבוע הוחזרה עטרה ליושנה ואריה דרעי חזר אליה בתרועות. אמנם הדבר דרש את ההמצאה המשונה של ביטול תפקיד יושב הראש וחלוקתו לשלושה אנשים, אבל עם קו ישר לאלוהים כנראה שעובדיה יוסף יכול לעשות הכל.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
אני חייב להודות שאותי הקטע עם ש"ס עדיין מצחיק.
בא לי שיקום טכניון לאומנויות.
היי נדב, בהצלחה!! מקווה שבטכניון לא תצטרך יותר לתקן את המורים שלך במתמטיקה.. אם תשתעמם, תמיד תוכל לעקוב אחרי החיים המסתוריים של הג’וקים או לחשוב על נוסחת הסתברות להופעתם לפי שעות היממה.