ערב טוב לכולם!
השבוע המשיכו הלודיטים בישראל להפגין נגד הציבור הישראלי שלא קונה את הסחורה שלהם. עיתונאים מכל סוג ומין (מ”צדק” ועד “חברתי”) יצאו לרחובות בדרישה המאוד הגיונית שהציבור יקנה את העיתונים שלהם על אפו ועל חמתו. השבוע הוכיחו העיתונאים כמה באמת שווה הסחורה שלהם. ביום שלישי פורסמה ב”הארץ” כתבה עם הכותרת המפוצצת “אסא כשר: ניתן לבצע ניסויים בחיילים אם זה תורם לבניין הכוח” ונאמר בה, פחות או יותר, מה שכתוב בכותרת. הכתבה עשתה קצת רעש, כיאה להאשמות חמורות מעין אלה.
כמה שעות מאוחר יותר התקבלה תלונתו של אסא כשר שאמר שדבריו סולפו לחלוטין. כשר הזמין את כל מי שמעוניין לשלוח לו אימייל ולקבל את הדו”ח המדובר. אוריה בר-מאיר, בלוגר איתו אני בקשר בפייסבוק (ובתגובות כאן ואצלו מדי פעם), הרים את הכפפה, ביקש את הדו”ח ואפילו שלח אותו אלי. מכיוון שהייתי עסוק ביום שלישי דחיתי את הקריאה ליום חמישי. כבר באותו יום הוא קרא את הדו”ח והודיע לי ש”הארץ” פישלו בגדול. ביום חמישי קראתי אותו בעצמי ולא האמנתי – לא היה שום קשר בין הכתוב בדו”ח לכתבה ב”הארץ”.
במקרה ומישהו קורא כאן בפעם הראשונה, אציין שהקרדיט שאני נותן לצבא בענייני אתיקה, שמירה על חוקים ונהלים, כבוד האדם ובאופן כללי כל דבר שקשור ליחס ראוי לכל יצור חי מתחת לדרגת סגן אלוף הוא כמעט אפס. הכלל הראשון באתיקה של ניסויים רפואיים הוא הסכמה חופשית ובצבא, למרות כל הכללים והחוקים (ההגיוניים!) שנוסחו ונכתבו בדו”ח של כשר, קשה להתעלם מכך שבחירה חופשית היא עניין ששמור בעיקר לארוחת צהריים (קבב או שניצל). אני אישית מעדיף שניסויים רפואיים מסוכנים (כמו ניסוי האנתרקס) ייערכו רק על אזרחים חופשיים.
למרות חוסר האמון המוחלט שלי בצבא, “הארץ” עשו פאשלה נוראית שרק הכתימה את שמו של העיתון. אם הייתי עובד בעסק שנמצא גם ככה בתוך בור עמוק, הייתי משתדל לא להפוך אותו ליותר עמוק על ידי הפיכת הסחורה לגרועה. אם העיתון הזה, או כל עיתון אחר, רוצה להישאר בחיים, כדאי מאוד שטעויות כאלה לא יחזרו על עצמן, גם לשם הכותרת.
ובעניין אחר לגמרי, השבוע הוכיחו האמריקאים שהם יודעים לעשות עוד משהו טוב מאיתנו, ומדובר הפעם במערכת בחירות. ביום שלישי האחרון (בארה”ב) התייצבו מיט רומני וברק אובמה בדנבר, קולורדו ובלבלו למיליוני צופים את המוח במשך שעה וחצי. למרות שאובמה הפך לשאול מופז (דיבר שטויות ואז קרא לרומני שקרן), עדיין היה מדובר במשהו שכאן בישראל קשה למצוא: שני מתמודדים שמוכנים לענות על שאלות לעניין ובלי להתלהם.
אתמול באולפן שישי הציע גם יקיר הבלוג, יאיר לפיד, לערוך עימות בין ארבע (ואמר “ארבעת”, השגיאות האלה משגעות אותי) המפלגות הגדולות לפי הסקרים. מדובר ברעיון לא רע בכלל. אמנם קשה לי לראות כיצד ארבעת (כן, כאן זה “ארבעת”) האגואים הנפוחים של נתניהו, יחימוביץ’, לפיד וליברמן יוכלו לעמוד באותו אולפן ולענות בשקט ולעניין כמו רומני ואובמה, אבל עם ניהול נכון של העניין זה יכול להיות מעניין מאוד.
ולסיום, מסתבר שמערכת החינוך גרועה משחשבתי. היום הגיעה לקיר של לפיד מישהי שאמרה שצריך להעלות את קצבאות הזקנה מ-1,800 שקלים בחודש ל-4,200 שקלים בחודש. זה נשמע מאוד נחמד וחברתי עד שמגלים מה יגרום מהלך כזה. קצבת הזקנה ב-2011 עלתה 19 מיליארד שקלים והכפלה שלה פי שניים ושליש תביא אותה ל-44.3 מיליארד, עליה של 25.3 מיליארד שקלים. עם תקציב של 80 מיליארד שקלים בשנה שיעלה למעל מאה מיליארד, מדובר בעליה של 30% בתקציב הביטוח הלאומי, כלומר תוספת של 3% לשיעור תשלומי הביטוח הלאומי. לכולם. אפילו את המע”מ לא מעלים בשיעור כל כך חד. חבל שאנשים שרוצים להיות חברתיים הם אלה שפוגעים בחלשים בסופו של דבר.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
מכיוון שאני לא אוהב לתת במה נוספת לתעמולת האוייב אעשה זאת קצר ואנונימי:
אחד הכתבים טען שזה בסדר שמכריחים אותנו לקרוא דברים שאנו לא אוהבים כי גם לצד ההפוך מאיתנו יש זכות קיום.
ה’עיתונאי’ אשכרה עיפעף לקוראיו איך הם מרוויחים מזה שהאופי שלהם הוא להמשיך לפרנס את העיתון על אפם וחמתם (תומכי כהנא חייבים לסבול את הדעות של חלום עכשיו ולהפך) רק כי בעל העיתון רוצה להרוויח עכשיו עוד כסף / מטומטמת המיקוד הוכיחה לו ש"מעצבן" = "מכירות".
מעניין שהדוגמא היחידה שהכותב ’שכח’ להוסיף: הבעלים של העיתון מרוויח מקריאת המתחרים לו בכלל והפוכים ממנו בפרט – טענת הכותב ’מצחיקה’ עד שזה קשור במישרין לטובתו האישית בלבד של המשלם לו. בטח כי המקום נגמר לו.
רוצה לנחש עיתון / כותב?