Kingda Ka

בוקר טוב לכולם!


השבוע הלפני אחרון בארה”ב הסתיים ואיתו גם סיבוב הפארקים, אחרי שניים באותו שבוע. אבל לפני הפארק השני, וושינגטון די סי. בעקבות המלצה שלא להיכנס לעיר עם רכב נסעתי כל בוקר מהמלון לשדה התעופה הקרוב ומשם ברכבת התחתית לעיר. לצערי התברר שאת היציאות מהתחנות מיקמו באופן אסטרטגי רחוק מכל יעד אפשרי מלבד משרד החקלאות שמשום מה יש לו בניין בגודל של הגרנד קניון (באריזונה, לא בחיפה). אחרי הקפות של כמה בניינים הצלחתי בסופו של דבר למצוא את מה שרציתי, אבל זה היה כרוך במאמץ רב לרגליים.


ביום הראשון בוושינגטון ביקרתי במוזיאון הטבע (מומלץ מאוד) והלכתי עד בניין הקפיטול, הליכה של שניים או שלושה קילומטרים. בשלב הזה כבר לא הרגשתי את הרגליים, אבל בשביל לאכול משהו הייתי צריך להתרחק מהקפיטול, כך שנאלצתי ללכת עוד כמה מאות מטרים עד שמצאתי מקום שאפשר לאכול בו.


ביום השני נסעתי לבקר בקפיטול עצמו. כשהזמנתי מקום לביקור נכתב שם להגיע 45 דקות לפני זמן תחילת הסיור כדי לעבור את הביטחון, אבל הבדיקה הבטחונית לקחה בדיוק דקה וחצי וכך מצאתי את עצמי בסיור שהתחיל 40 דקות לפני הזמן שהזמנתי. הסיור עצמו די מעניין ומראה את ההיסטוריה של הבניין ומשמעותו באמריקה. לאחר הסיור הזה המשכתי לכיוון הבית הלבן, הליכה של כמה קילומטרים טובים. לצערי, בשביל סיור בבית הלבן צריך הזמנה מראש דרך השגרירות (או דרך חבר הקונגרס לאמריקאים) ואי אפשר להזמין מהיום למחר. בפעם הבאה אני אדע.


ביום השלישי ביקרתי במוזיאון השואה בוושינגטון ומשם המשכתי לאנדרטת לינקולן. כדי להאריך לי קצת את הדרך היו שיפוצים מהוושינגטון מונומנט עד האנדרטה, כך שאי אפשר היה ללכת בדרך הקצרה. בסופו של דבר מצאתי את לינקולן ועוד עשרות אנשים שבאו לצלם אותו. משם כבר חזרתי למלון כדי להתארגן למשחק הפוטבול של הוושינגטון רדסקינס.


כהרגלי, איחרתי את פתיחת המשחק. לא תיארתי שיהיו כל כך הרבה פקקים ומקדם הביטחון שלקחתי לא עזר לי. לשמחתי לא איחרתי יותר מדי ובנוסף גיליתי שקניתי כרטיסים למושבים ממש טובים. כעת כל מה שנשאר לי היה להבין את המשחק. לאט ובזהירות הצלחתי להבין את רוב החלקים במשחק, אבל גם בסופו עדיין נשארו לי כמה שאלות. לשמחתי ויקיפדיה עזרה לי להשלים את החורים בהשכלת הפוטבול שלי. אגב, הרדסקינס ניצחו 30 – 3 עם שלושה טאצ’דאונים (שהיו מלווים בשירים).


ביום חמישי המשכתי למלון הבא, איפהשהו בניו ג’רזי ואתמול ביקרתי בפארק האחרון לטיול, סיקס פלאגס גרייט אדבנצ’ר. הפעם לא חיכו יותר מדי ושדדו אותי כבר בכניסה עם מחיר חניה שהיה מבייש אפילו את קניון עזריאלי. משם, בהליכה קצרה יחסית (בדרך כלל יש הליכה של קילומטר לפחות בין החניה לפארק) הגעתי לפארק וגיליתי שאמנם יש תורים, אבל הם לא נוראיים. הבעיה היחידה היתה השמש שהיכתה ללא רחמים.


בסופו של דבר הגעתי ל-Kingda Ka, רכבת ההרים הגבוהה בעולם. אחרי תור קצר באופן מפתיע הגיע תורי לעלות ואכן היה מדובר בנסיעה מדהימה (וקצרה). בהמשך היום החלטתי גם לנסות את המושב הקדמי, דבר שהיה שדרוג משמעותי לנסיעה. בלילה, כשחזרתי לסיבוב אחד אחרון, שמעתי מישהי אומרת שזו הפעם האחרונה שהיא נוסעת במושב הקדמי (וזה אחרי שבמתקן אחר אמרה שהיא חייבת את המושב הקדמי).


היום תכננתי להגיע לאטלנטיק סיטי, אבל בעקבות המלצות של מספר אנשים לא להתקרב למקום אסע למקום אחר. מחר אסע מהמלון לניו יורק לשבוע האחרון בארצות הברית.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.