ילוסטון

לילה טוב לכולם!


השבוע האחרון היה ארבע-מדינתי עם שינויים קיצוניים במזג האוויר. הוא התחיל בבירת יוטה, סולט לייק סיטי. אחרי ימים חמים רבים בדרום ארצות הברית הסתבר לי שגם במרכז ארצות הברית חם ויבש, אבל לשמחתי קצת פחות מהזוועה הדרומית. את היום הראשון בעיר ביליתי בטיול בעיר עצמה שהתבררה כקלה במיוחד להתמצאות ובעלת מספר תושבים קטן במיוחד (את זה גיליתי בויקיפדיה, לא מטיול בעיר). בניין הקפיטול של יוטה מרשים ביותר ובנוי מהרבה מאוד שיש כדי להקל על מחוקקי יוטה את תפקידם הנכבד.


בנוסף לסיור בעיר עצמה, עברתי גם בשדה התעופה כדי לטפל בבעיית הצמיג האובדני. כשהגעתי לשם נאמר לי שעלי להחליף את הרכב ולתת סיבה טובה לכך שיש מכה קטנה בצד ימין של הרכב (כתבתי “לא יודע איך זה קרה”, מזל שקניתי את הפטור מתשלום על נזקים).


הרכב החדש שקיבלתי היה ניסן ורסה שלא אהבתי מהרגע הראשון. הפלסטיקים היו קשים, השליטה על המזגן היתה הרבה יותר בסיסית, לא היה ג’י פי אס (והצלחתי איכשהו לשבור את הג’י פי אס שנקנה לי לכבוד הטיול) וחמור מכל – לא היתה שליטה על הרדיו מההגה. אחרי שעתיים והתייעצות עם הבית נסעתי שוב להרץ והודעתי בחגיגיות שאני לא מוכן לזה ואני רוצה ג’י פי אס. לשמחתי, קיבלתי בדיוק את אותו דגם (ניסן סנטרה) עם הבדל אחד – לוחית רישוי של אריזונה (וצמיגים תקינים).


עם הרכב החדש והתקין נסעתי יום למחרת לאי במרכז אגם המלח הגדול. האי ענק ומכיל המון מסלולי טיול ונקודות לצפיה בבופאלו שחי שם (לא ברור מאיזה מים, האגם מלוח). אנטילופות, על שמן נקרא האי, לא ראיתי שם.


לאחר מכן התחלתי את נסיעתי לוויומינג (דרך איידהו), המדינה בעלת האוכלוסיה הקטנה ביותר בארה”ב (פחות מאוכלוסיית ירושלים) והדלק הזול ביותר בארה”ב (שלא זכיתי לו כי התאכסתי בחור עם תחנת דלק אחת). מכל המקומות הסמוכים לשני הפארקים הגדולים באיזור, גרנד טטון וילוסטון (הפארק הלאומי הראשון בארה”ב), רק אכסניה אחת מפשרת לינה במחיר שלא עולה על קניית מיטה חדשה ולשמחתי היא נמצאת ממש צמוד לכניסה לגרנד טטון.


פארק גרנד טטון מתרכז כולו בנוף – הרים עם שלג (גם בקיץ), עצים ואגמים. בכל מקום מפורסמת אזהרת דובים, אבל לשמחתי לא יצא לי להיתקל באחד בזמן הטיול הרגלי שלי. אחרי שעברתי כמעט על כל הפארק (הענק) עם הרכב חזרתי לאכסניה.


יום לאחר מכן ביקרתי בילוסטון, פארק שהתברר כגדול עוד יותר ופופולרי הרבה יותר – היה כמעט בלתי אפשרי למצוא חניה באיזורים הפופולריים. אחרי ביקור בגשר הדיג המפורסם (שכבר אסור לדוג ממנו) נסעתי לגייזר המפורסם ביותר של הפארק – Old Faithful. עשר דקות לפני ההתפרצות המשוערת התחיל לרדת גשם והטמפרטורה ירדה באופן די פתאומי לעשר מעלות. בסופו של דבר הואיל בטובו הגייזר לתת את ההצגה שלו ואכן הרשים במיוחד עם מים רותחים (ומסריחים) שהתפרצו ועפו גבוה באוויר. לאחר מכן התחלתי את הדרך חזרה למלון, דרך שארכה לא פחות משעתיים.


אתמול יצאתי למונטנה דרך ילוסטון וביקרתי בכמה מקומות שפספסתי יום קודם, כמו עוד המון גייזרים שמתיזים מים באופן די קבוע (והאדים מהם מרגישים כמו מקלחת חמה). היציאה מהפארק התבררה כמסובכת במיוחד מכיוון שמדובר בפארק גדול עוד יותר מגרנד טטון (שטחו של ילוסטון הוא 40% משטחה של ישראל). בסופו של דבר, אחרי כמה שעות, הצלחתי למצוא את היציאה של מונטנה ולהתחיל את הנסיעה לעבר המלון ללילה אחד.


במונטנה, מסתבר, אין כלום מלבד קילומטרים על פני קילומטרים של חוות עם פרות וסוסים. מדי פעם אפשר לראות איזה בית. לעומת זאת, החוות מושכות למדינה שפע של חרקים שנהנים להתאבד על שמשות של מכוניות. נסיעה של כמה שעות בכבישי מונטנה הפכה את השמשה הקדמית של הרכב שלי לשדה קטל של חרקים מרוחים.


בנוסף, עד עכשיו נהגי מונטנה הם הקרובים ביותר לנהגים הישראליים. המהירות המותרת היא המלצה בשבילם ונהג שחוסם את הנתיב השמאלי יתקל בנהג אחר שצמוד אליו עד שהוא יפנה את הדרך (לעומת הישראלים, הם לא מהבהבים עם הפנסים). לשמחתי, ממשלת מונטנה עושה עבודה קצת יותר טובה מממשלת ישראל ומאפשרת נסיעה במהירות 120 קמ”ש בכבישים המהירים.


מחר אני נוסע לעוד פארק, אחד שנאמר עליו שהוא מהיפים באיזור. לאחר מכן, ביום שני, אני עובר את הגבול לקנדה. אם השמש שוקעת כאן בעשר בלילה, אני מפחד לדעת מתי היא שוקעת שם.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

תגובה אחת לילוסטון
  • גולדי10
    08/07/2012 ב15:07

    Not sure if better to be a tourist,
    or just hate Israelis.

    כיף לך שאתה נהנה.

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.