מרשם האוכלוסין

ערב טוב לכולם!

היום, באופן חריג, נתחיל עם קריסת המותג יאיר לפיד. נושא השוויון בנטל לא עלה השבוע, אלא יותר שנאת זרים והכתרת משה כחלון למלך ישראל. אבל השטויות העיקריות נכתבו, באופן לא מפתיע, על ידי האחד והיחיד – יאיר לפיד.

כדי לשכנע את עם ישראל להצביע לו, הציע לפיד תוכנית מפורטת לשעבוד העם (הוא קורא לזה “שירות אזרחי”). כדי שלא נשאל אותו שאלות מעצבנות כמו “למה צריך את זה בכלל?”, הכין לפיד תמונות להצגת מידע בנושאים שאליהם הוא רוצה לגייס את העבדים (או במילים אחרות, אינפוגרפיקה). באתר שלו מוצגים חמישה מקומות אליהם יכולים להישלח העבדים, כל אחד מהם מטופש יותר מהשני.

הראשון הוא בנושא ניצולי השואה. בקטע הזה מדינת ישראל התרשלה בגדול. היא שדדה את הניצולים כשהם היו בשיא כושרם ושודדת אותם עכשיו באי-חלוקת הרכוש המגיע להם. ליאיר לפיד יש פתרון לבעיה הזאת – נביא להם עבדים שיעזרו להם בקניות, בסיעוד ובעבודות משק בית. אם יגייסו 10,000 עבדים למשימה הזאת וכל אחד יפגש באופן קבוע עם עשרה ניצולי שואה, נוכל לסייע למאה אלף ניצולי שואה (הוא שוכח ששנה אחרי זה המספר יוכפל, כך שבעצם תוך שנתיים הוא מסייע לכולם). כאן עולות שתי בעיות: איך אפשר לעזור כ”כ הרבה לעשרה אנשים? מדובר בלוגיסטיקה מסובכת שתשאיר מעט מאוד זמן לכל אחד. בנוסף, מדובר באוכלוסיה שתנסה “לעקוץ” כמה שיותר את המערכת, כך שרווחה גדולה לא תצא לניצולים מהרעיון הזה.

הרעיון הדבילי השני הוא תוספת מתנדבים למד”א. לפי לפיד, יש במד”א כיום כ-9,500 מתנדבים, בערך 74% מהם מתחת לגיל 18. בתמונה הוא טוען שהצבת נוער צעיר כהרכב דומיננטי בצוות האמבולנס פוגע באיכות הטיפול הרפואי. מסתבר שאם ניקח 6,000 אנשים בכפיה ונעביר אותם קורס פאראמדיקים, רמת השירות תעלה. כמו במקרה הקודם, חוסר מוטיבציה ורצון לדפוק את המערכת יפילו את התיאוריה הטיפשית הזאת מהר מאוד.

ועכשיו הגענו לשלושת הגדולים – מגוייסים למכבי האש, משטרה ואחיות. מלבד בעיית המוטיבציה שהוא התעלם ממנה לחלוטין (שוב), לפיד השתמש כאן באשליות אופטיות. לדוגמה, לפי התמונה שלו בישראל יש 2.2 שוטרים לכל אלף תושבים. ההצעה שלו תעלה את המספר הזה ל-2.66. לפי החלק התחתון, מסתבר ש-2.66 גדול פי שניים מ-2.2, אחרת לא ברור איך הוא מיוצג על ידי מספר דמויות כפול.

ועכשיו – לשיא. לפי חישוב זריז, אם בישראל יש 28,000 שוטרים שמהווים 2.2 שוטרים לכל אלף תושבים, יש בישראל 12.7 מיליון תושבים. יכול להיות שגם תושבי הגדה ועזה נכללים? אחרי הכל, תושבי הגדה נתקלים מדי פעם בשוטרי מג”ב (העזתים לא ממש). נעבור עכשיו לשירותי הכיבוי, שם מסתבר שיש 1,640 כבאים בישראל שמהווים 160 כבאים למיליון תושבים. כאן המחשבון כבר מראה שיש 10.25 מיליון תושבים בישראל. לסיום, מחישוב נתוני האחיות (47,000 אחיות, 5.7 לאלף תושבים), אפשר ללמוד שיש בישראל 8.2 מיליון תושבים. מכל זה אפשר להבין רק דבר אחד – יאיר לפיד לא מציע שום דבר חדש או מעניין. דמגוגיה ושקרים יש לנו כבר מהפוליטיקאים הקיימים. כל עוד הוא לא רוצה לשנות את השיטה אלא רק להעביר תקציבים לסקטורים שלו, הוא לא שונה בהרבה מכל שאר 120 הגנבים המכהנים כרגע.

אחרי לפיד, מגיע גם תורו של אלי ישי. שר הפנים המופלא שלנו, שמתחרה בחוסר התאמה לתפקיד רק עם ליברמן, שכח כנראה שגם הוריו היגרו מאפריקה. השבוע, אחרי כמה מעשי אלימות של מהגרים אפריקאיים, הציע ישי לכלוא את כולם. מסתבר שבתור מש”ק דת לשעבר ישי מבין מצויין בענישה קולקטיבית. הוא ככל הנראה שכח שבדמוקרטיה (עד כמה שישראל היא דמוקרטית) אפשר לכלוא אנשים רק אם הם נמצאו אשמים בביצוע פשע, וקשה לי להאמין שיהיה אפשר לשפוט את כל המהגרים על אונס בעקבות מספר מצומצם של פושעים. אבל קשה להאשים את ישי. ישראל מוצפת בגזענים שחושבים שמהגרים מביאים מחלות ואלימות ובעקבות כך יש לגרש את כולם או לכלוא אותם. שנאת זרים בישראל מעולם לא היתה נושא רגיש ונראה שהיא מתפרצת במלוא עוצמתה בימים האחרונים.

גם משה כחלון עלה לכותרות השבוע בעקבות המהפך בשוק הסלולר – נכנסו לתחום עוד שתי חברות שבעוד שנתיים יעלו מחירים. כחלון לא הגביר את התחרות ולא עשה שום דבר מיוחד, הוא פשוט רוכב על הרגולציה שלו הישר לצמרת הליכוד. שוק התקשורת בישראל לא חופשי בכלל. אי אפשר לפתוח חברה סלולרית, ערוץ טלוויזיה או אפילו תחנת רדיו בלי אישור ממשרד התקשורת. כל השבחים לכחלון לא באמת מגיעים לו, אלא אם משבחים אותו על כך שהוא פוליטיקאי מצויין שיודע לדאוג לקידום עצמי.

ועכשיו – לנושאים החשובים באמת. לפני כמעט שלושה חודשים, ב-28 בפברואר, ביקרתי באחד המקומות החשובים בישראל, השגרירות הגרמנית. תוקף הדרכון האדום שלי הגיע לקיצו והגיע הזמן לחדש אותו (התהליך יעיל להפליא. קובעים תור, נכנסים בדיוק בתור ויוצאים. גרמניה). אחרי חודשיים, כשהגעת הדרכון כבר באיחור של שבועיים (לא מתאים לגרמנים), התקשרתי לשגרירות כדי לבדוק מה קורה עם הדרכון שלי. התברר שהיתה תקלה במדפסת הדרכונים בברלין במשך שבועיים שבגללה נתקעו המון דרכונים בתור. בשבוע שעבר התקשרתי אליהם לברר מה שלום הדרכון שלי והתבקשתי להמתין עוד שבוע. ביום חמישי קיבלתי שיחת טלפון שנופלת בחשיבותה רק מזו של אראלה ממפעל הפיס ובה נאמר לי שהדרכון שלי הגיע. אתמול, אחרי זמן כמעט כפול מזמן ההמתנה הרגיל, קיבלתי את הדרכון שלי.

ולמה היה כל כך דחוף לקבל את הדרכון? מסיבה אחת ויחידה – אני טס לארצות הברית. ב-11 ביוני אני עולה על מטוס שייקח אותי הרחק, אל קייב. משם יהיה מטוס אחר שיקח אותי לניו יורק לטיול של שלושה חודשים בארצות הברית. ראשית לאורך החוף המזרחי ולאחר מכן החוף המערבי, עם סיום בלוס אנג’לס ולאס וגאס. אתמול, עם חזרתי הביתה, כבר הגשתי בקשה לויזה על סמך הדרכון הגרמני. לאחר שוידאו שני דברים חשובים (שאני לא מופיע במאגרי המידע על הפשע והחשוב יותר, שכרטיס האשראי שהכנסתי ניתן לחיוב) אישרו לי הרשויות האמריקאיות לטוס לארצות הברית. אחרי שלוש שנים ותשעה חודשים, אפילו התחלף הטיימר בצד שמאל של הבלוג.

ולסיום, קצת על נהגי ישראל המופלאים. ביום שלישי הוזמנתי להרצאה מעניינת מפי אדם שטוען שהוא מצא את השיטה הנכונה להשתמש בבורסת המניות בארה”ב. ההרצאה התבררה כנסיון למכור לנו את שירותיו של אותו מרצה, אבל את השיטה שלו הצלחתי להבין גם בלי לשלם לו סכומי עתק. בדרך חזרה הביתה נעמדתי ברמזור היציאה מתחנת הרכבת בנתניה. בכיוון שבו עמדתי יש שני נתיבים: מהימני מותר לפנות ימינה בלבד ומהשמאלי ניתן להמשיך לכל כיוון. אני עמדתי בשמאלי עם איתות לצד ימין. כשהתחלף הרמזור לירוק התחלתי לפנות, אבל הגאון שעמד בנתיב הימני החליט שהוא נוסע ישר. באופן בלתי נמנע, דרכנו הצטלבו. לשמחתי הרבה, שנינו שמנו לב למתרחש לפני שהמכוניות נגעו אחת בשניה. הוא פתח את החלון לצעוק עלי, אני הייתי בהלם ואפילו לא פתחתי את החלון להגיד לו שהוא אידיוט שלא יודע לנהוג. המשכנו בנסיעתנו, כל אחד לכיוונו, כשאני מצטער שלא היה שם שוטר שיתן לו קנס על נסיעה בנתיב לא נכון וסיכון חיי אדם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs