רגישות חברתית מזוייפת

ערב טוב לכולם!

שבוע מעניין עבר עלינו, במיוחד בתחומי התחבורה. ראשית התחילה בעניין עיריית תל אביב בהחלטה שהוציאה את כל המתחסדים וה”חברתיים” מהחורים שלהם וחשפה אותם כפי שהם – אינטרסנטים בעלי תירוצים טפשיים לנושאים חשובים. לאחר מכן הגיעו עובדי רכבת ישראל שהראו לכולם שאם רק רוצים, אפשר להרוס כל מאבק על ידי הצגת חוסר יכולת שתעזור לצד השני.

נתחיל עם עיריית תל אביב, שהחליטה סוף סוף שהגיע הזמן שיהיו אוטובוסים בעיר בשבת. מיד לאחר ההחלטה, הגיבו, כמקובל, כל נציגי אלוהים עלי אדמות. רבנים קראו לחולדאי לא לכבות את נר השבת (למרות שמותר לכבות נרות ביום חול), צעקו על פגיעה בצביונה היהודי של ישראל וזעקו על חילול השם והשבת. עם התירוצים הדתיים אין מה להתווכח (מלבד להגיד להם שאף אחד לא חייב לעלות לאוטובוס). זה מה שכתוב להם בספר ואין שום אפשרות להזיז אותם מעמדתם.

לאחר הדתיים, הגיעו כל השאר, עם תירוצים מטופשים יותר או פחות. ראשונים הגיעו התל אביבים המסכנים שלא רוצים שיהיה להם רעש ביום שבת. כמעט עלו לי דמעות בעיניים כששמעתי על סבלם של האנשים שהחליטו לגור בעיר השניה בגודלה בישראל וסובלים מדי יום מרעש ופיח האוטובוסים. הם כמובן נהנים ממכונית שעומדת בחניה למקרה שהם ירצו לצאת מהבית.

אחרי המסכנים, הגיעו כל החברתיים שדואגים לנהגי האוטובוסים המסכנים שיאלצו לעבוד בשבת. גם כאן הדמעות כמעט ירדו מעצמן. אותם אנשים דואגים ואיכפתיים נוסעים עם הרכב הפרטי שלהם לבתי קפה ומסעדות שפתוחים בשבת, מקבלים שירות על ידי מלצרים שעובדים בשבת ומתדלקים בתחנות דלק בשירות מלא עם עובדים שמתדלקים בשבת. רק עובדי האוטובוסים המסכנים לא יכולים לעשות את עבודתם בשבת.

משום מה, נראה כאילו אותם אנשים איכפתיים חושבים שנהגי האוטובוסים יעבדו שבעה ימים בשבוע או יעבדו בשבת כל שבוע. מדובר כמובן בשטויות. לכל עובד מגיע לפחות יום מנוחה אחד בשבוע, ואם העובד רוצה לבלות עם הילדים שלו בסוף השבוע, הוא יכול לבקש את יום שישי. מלבד זאת, יום מנוחה באמצע השבוע (כמו שלישי או רביעי) הוא דבר נהדר. אפשר להגיע לבנק, לדואר ולקניות ולסיים מהר מהרגיל בגלל התורים הקצרים והכבישים הריקים יחסית. ובקשר לעבודה כל שבת, אני די בטוח שהנהגים יוכלו לסדר את המשמרות כך שהם יקבלו שבתות חופשית מדי שבוע או שבועיים, בדיוק כמו שחיילים מסתדרים בצבא.

הסוג האחרון הוא הסוג המטופש ביותר. מדובר באנשי “אני חילוני, אבל אסור שתהיה תחבורה ציבורית בשבת כי זה מה שמייחד אותנו ושומר על הצביון היהודי של המדינה”. ללא ספק מדובר באידיוטים מקצועיים. הם גרים במדינה שנקראת “ישראל”, שאחת משפותיה הרשמיות היא עברית, מוסדות רשמיים עובדים גם עם לוח השנה העברי וחוגגים בה כל שנה את ראש השנה, יום כיפור (טוב, את זה לא חוגגים), סוכות, חנוכה, ט”ו בשבט, פורים, פסח ושבועות. אני בספק אם כמה אוטובוסים שיעבדו בשבת יוכלו להתעלות על כל זה.

גם השבוע רכבת ישראל הצליחה להוציא את הציבור מדעתו. יום אחרי ההצגה המדוייקת של התנהלות עובדי הרכבת ב”ארץ נהדרת” קיבלנו שרשרת תקלות שמעפילה אפילו על זו של מתקני הגרעין באיראן. רכבות נתקעות, נהגים שטוענים שהרכבת עמוסה מדי וריחות של עשן הופיעו באופן מסתורי ביום שלישי. אם עובדי הרכבת רוצים לשכנע אותנו שאין צורך להעביר את הקרונות למיקור חוץ, הם עושים עבודה נוראית.

ובנוסף, מסתבר שהשר ישראל כץ קורא כאן בבלוג. השבוע ראיתי בכלכליסט את תוכניתו של כץ להפרטת הרכבת שנראית מאוד דומה לזו שכתבתי כאן בשבוע שעבר. עכשיו רק נותר לו להוכיח שהוא לא סתם מדבר ולבצע את התוכנית.

ובנושא אחר, חוק טל שמירר להרבה פראיירים את החיים יבוטל מחודש אוגוסט לאחר החלטת בג”ץ. מדובר בהישג גדול לכל אנשי השוויון בנטל שאוהבים כנראה לשלם מיסים מטורפים ולהתלונן על יוקר המחיה. אני אישית לא רוצה שמד”א, מכבי האש ובתי החולים יוצפו בעשרות אלפי “מתנדבים” חסרי כל מוטיבציה, בדיוק כמו שאני לא מרוצה מכך שצה”ל מוצף בחיילים לא מועילים שרק מזיקים למערכת. יהיה הרבה יותר יעיל אם ישחררו את כל בני ה-18 לדרכם בסיום בית הספר ויתנו להם ללמוד (מה שהם רוצים, על חשבונם) או לעבוד (כשצה”ל, המשטרה, מד”א, מכבי האש ושאר השירותים יהיו מקום עבודה).

בנוסף, אם באמת יחייבו את כולם בשירות לאומי או צבאי, מלבד המשטרה הצבאית יצטרכו להקים גם את משטרת השירות הלאומי, לתת שירותי רווחה נרחבים לכל ה”מתנדבים” (ובמגזר החרדי, שם יש מספר גדול יחסית של נשואים בגיל 18, מדובר בהמון כסף), יקימו מערכי הסעה מיוחדים גם לשירות הלאומי (כי רכבת ישראל לא תוכל לעמוד בעומס) ויתעסקו בהרבה יותר ביורוקרטיה ובלבולי מוח בשם השוויון הקדוש.

רק דבר אחד לא ברור לי – האזרחים החילונים בוכים כבר שנים על הכפיה הדתית בארץ, אבל אין להם שום בעיה עם הכפיה לעבודה של הצבא (ועכשיו השירות הלאומי). נראה שהם עדיין בגישת “דפקו אותי, עכשיו תורכם”.

ולסיום, גם השבוע הייתי במילואים בצבא המטומטם במזרח התיכון. ביום שלישי התקשרו אלי וביקשו שאבוא להדריך מילואימניקים אחרים. הגעתי ליומיים בשביל עבודה נטו של 40 דקות, ולפי חישובים שעשיתי מדובר ב-795 שקלים לשעת עבודה. הבזבוז הזה, של זמן וכסף, הוא פשוט מדהים. את כל האנשים האלה הוציאו מהעבודה ומהלימודים בשביל תרגול מיותר לחלוטין של כמה שעות כדי שיוכלו לסמן וי. גם אנשי הקבע בגף שלי לא מבינים למה היו צריכים את השטות הזאת (ולמה דווקא ביום חמישי).

ראשית, ברצוני להודות לכל משלמי המיסים על הכסף שאתם דואגים להעביר לי דרך הביטוח הלאומי. שנית, אם אתם רואים שצה”ל מאיים בביטול אימונים ומחסור בתקציב, תדעו שמדובר באיומי סרק. יש המון כסף לאימוני מילואים, אבל הוא לא באמת הולך לאימונים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs