ערב טוב לכולם!
ליד תחנת הרכבת תל אביב מרכז הוקם מאהל הפראיירים – אלו ש”נושאים בנטל” – שירתו בצבא, משרתים במילואים, שולחים את הילדים לצבא ולא מבינים למה תלמידי הישיבות מקבלים שוב פעם הארכה של הפטור שלהם מגיוס לצה”ל. המאהל הזה מראה שפראיירים לא מתים וגם לא מתחלפים. הם נהנים להיות פראיירים של כולם, אבל מכסים את עצמם בסיסמאות כמו “שוויון בנטל”.
נתחיל קודם כל מסיסמת השוויון, שנראית די מגוחכת. בבית הספר, בישראבלוג ובפורומי מתגייסים שונים ראיתי שמיניסטים שבוכים שבגלל שאחרים לא מתגייסים, הם צריכים לעשות יותר. אפילו בביטאון ש”ס אפשר למצוא יותר אמת מזה (ומסתבר שזו משימה לא פשוטה בכלל). לפי נתוני צה”ל ההיסטריים, רק חצי מכל מחזור גיוס לובש מדים. האם מישהו היה צריך להילחם בשביל שניים או לשרת שש שנים במקום שלוש? אני בספק. הדבר היחיד שיכול להיות הוא שכמה חיילים היו צריכים לעלות לעוד שמירה או לעשות עוד תורנות מטבח. אם כל הזעם הגדול הוא בגלל שטיפת כלים, מדובר ללא ספק בהיסטריה.
יש משהו שצה”ל לא מגלה לציבור, והוא שיש עודף חיילים. הקריה מוצפת במאות ואלפי חיילים מובטלים שרק מחפשים דרכים להעביר את הזמן, ובכל בסיסי צה”ל מסתובבים כמה חיילים המתגאים במקצוע “עובד כללי”, שמשמעותו מובטל באופן כללי. אלפי החיילים האלה לא באמת עושים משהו ומכלים את זמנם בשיטוט בבסיס בזמן שהם נושאים את קלסר הפטורים שלהם.
במידה ויגייסו את כל מחזור הגיוס (שכולל גם ערבים, אבל אני לא רואה שהפראיירים דורשים את הגיוס שלהם) עם אפס פטורים ואפס משתמטים, מה יקרה? הצבא יוצף בעוד אלפי חיילים מיותרים. אף אחד לא ישרת שנה וחצי ואף חייל לא יילחם פחות. הצבא ימשיך להתנהל כמו שהוא התנהל עד עכשיו, אבל התקנים בו יצמחו בצורה פראית. יצטרכו עוד קצינים ועוד נגדים כדי להתמודד עם כל תוספת החיילים הזאת ומדובר בהוצאה אדירה.
בנוסף, חרדים בצבא נוטים לאנוס את המערכת לצרכיהם וכך נמצא את צה”ל צריך להתמודד עם רב לכל פלוגה, ולא לכל גדוד. הצבא ייקח שלוש הפסקות ביום (שחרית, מנחה וערבית), יבשל במטבחים רק בשר חלק (ויקר) ויאסור גם על החיילים החילונים להשתמש במכשירי חשמל בשבת. וזה עוד בלי לדבר על הערבים שיצטרכו לקבל הקלות מיוחדות למשך כל חודש הרמאדן.
גיוס של כולם גם יגרור עלויות תקציביות אדירות שיתבטאו בהעלאת מיסים מטורפת. כולם יישאו בנטל הצבא אבל לא יצליחו לעמוד בנטל המיסים (שגם ככה גבוה מאוד). הפראיירים במאהל מתחילים בתור פראיירים שמתגייסים למרות הקלות שבה הם יכולים להתחמק, אחר כך הם דורשים להעלות לעצמם את המיסים בשם השוויון. הפראיירים אפילו לא מתחלפים.
כל חסידי הרצון הטוב אומרים “אין בעיה, שיעשו שירות לאומי”. מדובר בגרסת העבדים במדים, אבל בלי המדים. מדהים איך אנשים שמתנגדים לעבודה מרצון בשכר מוסכם (עובדי קבלן) מעודדים רעיון של עבודה כפויה תמורת דמי כיס. לא הבנתי מי בדיוק קבע שלמדינה יש זכות לכפות עלינו עבודה מסויימת, וזה עוד פחות ברור בלי תירוץ הבטחון הקבוע.
הפתרון, לדעתי, כמו שחזרתי וכתבתי, הוא צבא מקצועי. מי שירצה לשרת בצבא בתור לוחם יקבל משכורת יפה ופנסיה מרשימה כל עוד הוא לוחם. מי שירצה לשרת בתפקיד מנהלתי יקבל משכורת מקובלת במשק ופנסיה רגילה, אם בכלל יהיה צורך בתפקיד שלו. לא יהיה צורך במש”קיות ת”ש ומש”קיות חינוך (הצבא צריך להגן על הגבולות, לא לחנך ולא להיות קייטנה), הטבחים יהפכו לחברת קייטרינג שתביא איכות הרבה יותר גבוהה במחיר הרבה יותר נמוך (אם הצבא יבצע משא ומתן כמו שצריך), החיילים המובטלים יעופו מהר ותהיה ענישה משמעותית בצה”ל – פיטורים. ריתוק, עם כל הכבוד למיטה בחדר בבית, הוא לא עונש רציני.
באותה נשימה, צריך לבטל את כל קצבאות הבטלה למינהן. מי שרוצה ללמוד תורה יעשה זאת על חשבונו ומי שפוטר מהעבודה ימצא עבודה אחרת ולא יקבל כמה חודשי חופש על חשבון הביטוח הלאומי. כל לומדי התורה למינהם עובדים גם ככה בשחור (כי אי אפשר באמת להתקיים מהקצבה המסכנה שהם מקבלים). אם לא ירחף מעליהם איום ביטול הקצבה בגלל עבודה, גם רשויות המס יקבלו את חלקן.
ובנושא אחר, ביום שלישי הגעתי לאולפני הרצליה לצילומי התוכנית מצב האומה (שתשודר היום). בעוד הצילומים לתוכנית של יום רביעי היו לקראת סיום, ראיתי בחוץ את חבר הכנסת מיכאל בן ארי, פסיכופת עם קבלות. אחרי הכניסה לאולפן התברר שהייתי היחיד שזיהה אותו (לא קשה במיוחד, רוב הקהל הורכב מתלמידי תיכון) ושכמעט היו מכות בצילומי התוכנית הקודמת. בנוסף התברר שגורי אלפי משוגע באולפן הרבה יותר מבתוכנית ושצילומים של התוכנית הם מתכון לשעתיים של כאבים באיזור הפה בגלל צחוק כמעט לא פוסק. אם מישהו רוצה לראות את הגב שלי, הוא מוזמן לחפש את הכיסא השמאלי העליון בתוכנית של היום (ממש בפינה).
רונית תירוש, חברת מועדון ההיגיון של הכנסת, הציעה להציב מנורה כחולה מהבהבת מעל מצלמות מהירות על מנת להרתיע נהגים. מסתבר שכנסת ישראל והממשלה מתחרות מי יבזבז יותר כסף לריק. המצלמות החדשות נועדו להרחיב את הכנסות המדינה, ותירוש מנסה לקחת מהן את התפקיד הזה ובמקומו לתת להן תפקיד מרתיע. אם הופכים את המצלמות ללא יעילות, אפשר פשוט להציב עמודים עם מנורה כחולה מהבהבת בנקודות אקראיות בכבישי ישראל ולהרתיע. אפשר, וזו הצעה מהפכנית, למקם את מחלבות המהירות האלה בכבישים מסוכנים באמת (רמז: כביש החוף וכביש 4 הם לא כבישים מסוכנים).
ולסיום, מילה טובה על משטרת ישראל. ביום שני נפגשתי עם מישהו בתחנת האוטובוס של צומת בית ליד. כשיצאתי מהתחנה ורציתי לפנות ימינה ברמזור, עמד שם שוטר שבדק מי נדחף לתור והורה לו להפסיק להידחף, לצאת מהתור ולהסתובב בצומת הבא. השוטר הזה אמנם לא מנע אפילו תאונה אחת, אבל הוא הצליח להעלות חיוך על פני (ואני בטוח שעל פניהם של עוד כמה נהגים), ועל כך – כל הכבוד.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
1. הצבא משמיט: *אני* לא חויילתי רק כי לא נולדתי עם הידע איזו שפת גוף לשדר למראיינת בראיון העבודה הראשון שלי אי-פעם. היא כתבה "להפנות לקב"ן " ומאותו הרגע עשר שנות עירעור בכל השיטות הידועות לאדם הנבון לא עזרו לי.
ואני מוגדר ’יהודי חילוני’.
2. שירות לאומי הוא הזדמנות ליצירת קשרים בשירות הציבורי. לא זכיתי לעשותו כי נפתח לבנים שבועיים אחרי שמלאו לי 21. עד היום אני בטוח שזה בכוונה אישית נגדי.
3. הבעיה בצבא זה לא ’עודף’ אלא ניהול נכון: הקצונה הזוטרה אחראית על לעשות את העבודה השחורה, והחל מסא"ל אנשים אחראים *באופן רשמי* רק על הקידום של עצמם.
כולם יודעים שהצבא משחרר אנשים לפי קריטריונים כאלה ואחרים, ועדיין כל המתלהמים קוראים להם משתמטים. הם חושבים שבגלל שהם שירתו שלוש שנים, כולם צריכים לסבול.
שירות לאומי הוא הזדמנות לניקוי המצפון לאנשים שחושבים שעבודה בחינם תחת מעטה של "תרומה לקהילה" היא בסדר.
הבעיה בצבא היא עודף שנובע מניהול לא נכון. בגלל תורנויות וגיוס החובה שיוצר בעיות מלאכותיות (גימלים, פטורים וכו’) כולם מתלוננים שחסרים להם חיילים, ואז מתעוררים יום אחד עם המון חיילים שאין להם באמת מה לעשות.
בתפקיד שלי, היו ימים שפשוט ישבנו ופתרנו תשחצים כל היום, וגם אם היתה עבודה כלשהי לא היו צריכים את כולם. אבל כשהיינו צריכים לבצע את התפקיד, היו תורנויות ואז היו בוכים על מחסור.
nadavs
באופן כללי אני מסכים עם הרעיון של צבא מקצועי, אבל יש דבר אחד שמטריד אותי: אנחנו לא מדינה גדולה במיוחד. זה לא כל כך תלוש מהמציאות שנמצא את עצמנו עם צבא קטן מדי. מה עושים עם זה?
בקשר לאבטלה: באופן כללי אין מישהו שחושב שצריך לתת לאנשים "חופשה" על חשבון המדינה (גם הסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים), אבל הנה עובדה שגדולי הנאו-ליברלים מסכימים עליה: אם לא תהיה אבטלה בכלל, קבוצת עובדים תוכל להתאגד ולהודיע לבוס שלהם שעד שהוא לא נותן להם ככה וככה הם לא עושים כלום. כשיש אבטלה, המעסיק יכול להראות להם את הדרך החוצה ולגייס עובדים חדשים. כשאין אבטלה, אין לו בררה והוא חייב לשלם לעובדים מה שהם רוצים כל עוד זה לא יגרום לקריסה של העסק, אבל כן שהמשכורת שלו תהיה קטנה יותר משל העובדים שלו.
בקיצור – צריך אחוזים מסוימים ונמוכים של אבטלה. בגלל שאנחנו לא רוצים שכל מי שמפוטר ייזרק לרחוב, צריך לתת למובטלים מעט כסף על מנת שיוכלו להתקיים ולמלא את חלקם הפסיבי בשיטה.
החלק שאסור שיהיה קטן מדי בצבא הוא החלק הלוחם, וכדי להגיע לגודל הרצוי שלו משתמשים באותו כלי שמשתמשות בה כל חברות ההייטק כדי לגייס עובדים – משכורות.
אם תציע משכורת מכובדת ללוחמים, אנשים יבואו. השתמשו בשיטה הזאת נהדר עד היום כדי למשוך נגדים וקצינים (משכורת, פנסיה בגיל צעיר) ואין סיבה שזה יפסיק לעבוד עכשיו.
אחרי הכל, כדי להיות לוחם אתה צריך להיות אדם בריא, לא הרבה מעבר לכך. לא צריך תואר שני בהנדסת חשמל כדי להיות לוחם, וצריך לדאוג שהצבא יציע משכורת שתהיה גבוהה במידה כזאת שהמגזר הפרטי לא יוכל להתחרות בה על אותה רמת השכלה ודרישות.
אם לא תהיה אבטלה ועובדים יתחילו לסחוט את מקומות העבודה שלהם, מהר מאוד עסקים יתחילו להיסגר והאבטלה תעלה. הביקוש וההיצע (של כל דבר, כולל עובדים) תמיד שואפים לשיווי משקל תחת התנאים הקיימים.
כדי שמפוטר לא ייזרק לרחוב צריך להוריד את יוקר המחיה, לא לתת למפוטרים כסף. חוץ מזה, אני בטוח שחברות ביטוח יקפצו על ההזדמנות ליצור ביטוח אבטלה (עם תנאים יותר נוקשים) שגם ישלם הרבה יותר טוב מהפירורים של הביטוח הלאומי.
nadavs
בקשר לצבא המקצועי – אני מקווה שאתה צודק. צריך לזכור שהרבה מהנגדים והקצינים הם כאלו בגלל החינוך מגיל 0 לשירות צבאי ובגלל שהם לא חושבים שהם יגיעו למשהו יותר טוב בחיים.
באשר לאבטלה: בגלל זה אמרתי שהם יוכלו למתוח את החבל עד לגבול שבו העסק לא מפסיד, אבל הוא גם יגיע למצב שבו המעסיק חייב להיענות לכמעט כל בקשה של העובדים.
איך הפחתת המסים למובטלים תעזור להם? איזה מס לוקחים למובטל בדיוק? ממה יש לקחת לו? בסופו של דבר הכסף בחסכונות נגמר, ולא תמיד אתה מוצא עבודה בזמן.
אגב, מעניין אותי מה דעתך על הטענה שחרמות צרכנים שנערכו כאן בחודשים האחרונים העלו את האבטלה, בהתחשב בעובדה שזה פחות או יותר הכלי היחידי שהליברליזם מותיר לצרכן בהיעדר פיקוח.
מובטלים משלמים את המע"מ של המוצרים שהם קונים, מס הכנסה של העובדים של החברות (שכירים לא משלמים מיסים באופן ישיר, החברה משלמת ומעלה את המחירים בהתאם) ובחלק מהמוצרים משלמים גם על חוסר תחרותיות (דיור, בנקים, חשמל, מים ועוד רבים וטובים).
אם למישהו נגמר הכסף לפני שהוא מצא עבודה, הבעיה שלו היא לא אבטלה אלא התנהלות לא תקינה, ושום קצבה לא תפתור את זה (ובחלק מהמקרים, רק תחמיר את הבעיה).
אני בספק אם החרמות שהיו בקיץ הזיזו יותר מדי לחברות. אמנם תנובה הורידה מחירים בהתחלה, אבל המחאה דעכה והמחירים חזרו למקומם.
אם מישהו מחליט למחות נגד חברה מסויימת או להחרים אותה, הוא צריך להביא בחשבון שיכול להיות שיפטרו עובדים. לא ערכתי שום סקר ולא חקרתי את הנושא, אבל לפי תחושת בטן שלי את רוב האנשים זה לא מעניין.
ובנוסף, חרם הוא לא הכלי היחיד – קיימת גם תחרות. אם אני חושב שחברה כלשהי מתנהלת בצורה לא לרוחי, אני תמיד יכול לנסות לפתוח חברה שמתחרה בה.
nadavs
גם תחרותיות זה סוג של חרם: אם מישהו יקר מדיי אני אקנה אצל המתחרה שלו ולא אצלו. הוא יצטרך להוריד מחירים ושוב הוא עלול להגיע למצב שהוא מפטר עובדים.
ככה עובדת תחרות, וכך אנחנו, הצרכנים, מקבלים תמורה יותר טובה לכסף (החברות צריכות להתייעל ולהוריד מחירים כדי שנקנה מהן ולא מאחרים).
האלטרנטיבה, שקיימת עכשיו, גרועה הרבה יותר.
nadavs