שודדי דרכים

צהריים טובים לכולם.


שנת 2012 הגיעה, ואיתה הגיעה גם התוכנית הנוראית של ממשלת ישראל לסחיטת כסף מהאזרחים. ועדת טרכטנברג האנמית לא שינתה יותר מדי (העלאת מיסים מצד אחד והקלות מצד שני), אז הממשלה פנתה למיסוי על מה שכולנו חייבים לעשות. לא אוויר (זה יגיע בעתיד), לא מים (ניסו ונכשלו) ולא חשמל (רשות החשמל דואגת לזה). מדובר בתחבורה.


לפני 13 שעות עלו מחירי התחבורה הציבורית בכמה אחוזים. מדובר בריטואל חצי שנתי שבו מתרצים את העליה במחירי התחבורה הציבורית בגלל עליה במחירי הדלק, שעליהם הממשלה אחראית. מהתחבורה הציבורית הממשלה לא מרוויחה שקל. להיפך, היא מפסידה המון מהסבסוד הזה. החליבה העיקרית בנושא התחבורה מתבצעת מהנהגים.


על מיסי הדלק, הרכב ואגרות הרישוי למינהן כולם שמעו. על תוכנית משרד התחבורה להברחת האזרחים לא כולם שמעו, אבל הם בקרוב ישמעו עליה מצויין דרך הדואר. בשנה שעברה הקים משרד התחבורה עשרות מצלמות (עם עוד מאות מתוכננות בעתיד) שכל מי שיעבור בהן את המהירות של 120 קמ”ש (או אפילו פחות, לא ברור) יקבל אוטומטית דו”ח של 750 שקלים. מי שינסה לערער יגלה שהדו”ח צמח ל-1,125 שקלים, כי ממשלת ישראל אוהבת את אזרחיה. בעיקר את הכסף שלהם.


זה לא הכל. הוצבו ויוצבו גם מצלמות רמזור חדשות. בדרך כלל אין שום דבר רע במצלמות רמזור, אבל כשהן גם מודדות מהירות (לפי גלובס, סף הקנס בהן הוא 70 קמ”ש!) הן משמשות כמסחטת כספים. המצלמות האלה מסוגלות גם לזהות מישהו שחוסם את הצומת ולקנוס אותו בסכום נאה.


ואיפה הוצבו המצלמות האלה? בכבישים דו סיטריים עם המון תאונות והרוגים? כמובן שלא. הן הוצבו בכבישים ראשיים – כביש החוף, כביש מספר 1 וכביש מספר 4, כי שם אנשים נוסעים מהר. מספר התאונות שנגרמו שם בגלל מהירות? זניח (לפי סטטיסטיקה רשמית, לא לפי הדמיון הפורה שלי). אחוז הנהגים שעוברים שם את המהירות של 120 קמ”ש? מעל שלושים. מספר ההרוגים שהמצלמות האלה ימנעו? אפס.


האח הגדול הוא לא רק שם של תוכנית טלוויזיה טיפשית. זו המציאות שאנחנו חיים בה. מדינת ישראל מכריחה את הנהגים לנסוע לאט (רכב חדש יכול לנסוע במהירות 120 קמ”ש ולהיות הרבה יותר בטוח מרכב ישן במהירות 80 קמ”ש) וקונסת אותם כל פעם שהם עוברים אותה (גם אם בטעות. ברכבים חדשים לא מרגישים מהירות כזאת). במקום להעלות את המהירות המותרת איפה שאפשר לנסוע מהר, משאירים אותה נמוכה וסוחטים כסף מכל מסכן שקנה או קיבל רכב.


עכשיו נהגי ישראל יוכלו לבלות את זמנם בפקקים שיגרמו בגלל המהירות הנמוכה שנכפתה עליהם, ובזמן הזה להרהר מה הדרך הכי מהירה וזולה לנתב”ג. הם גם יוכלו לנהוג בבטחה בעודם מסתכלם בחרדה על הספידומטר במקום על הכביש. לשרי הממשלה זה לא מזיז, כי פקקים הם לא פונקציה בשבילם. אולי זה יתחיל להזיז להם אם עם ישראל המטומטם יפסיק להכניס לקלפי את אותן האותיות שדופקות אותו שוב ושוב.


בפעם הבאה שמישהו מתלונן על בריחת מוחות, נסו להזכיר לו שאי אפשר לזוז במדינה הזאת. רכב עולה פי שניים ויותר מהמחיר האמיתי שלו, הדלק עולה פי שניים ויותר מהמחיר האמיתי שלו, כל חריגה מינימלית מהמהירות המותרת עולה כמעט אלף שקלים ואין שום סיכוי למצוא חניה נורמלית ליד מקומות העבודה (חניה שמחירה הוא משכורת יומית לא ממש נחשבת נורמלית). וכמעט שכחתי – בהרבה מקרים, גם אין אלטרנטיבה נורמלית לרכב.


אם תהיה מחאה רצינית בשנה הקרובה, היא צריכה להיות בנושא הזה. הפכו אותנו לפרה חולבת ונראה שאנחנו נהנים מזה. כנראה גם בבחירות הבאות נכניס את הפתקים “דפוק” ו-“אותי” למעטפה ולא נבין למה זה מגיע לנו. מצד שני, לא זכור לי שראיתי פתקים שכתוב עליהם משהו אחר.


לפחות בכביש 6, שמוביל לנתב”ג, אין מצלמות. אני אוכל להגיע לשם בלי לקבל קנסות.


סעו בזהירות והיזהרו מהאח הגדול.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

4 מחשבות על “שודדי דרכים”

  1. אתה מצחיק, מבדר ומשעשע!
    רק עצה אחת: באימא ’שך חלק לפיסקאות! מינימום שורה אחת רווח.

    בשבילי זה ’פיגור נורמאלי’: מדובר באנשים שלא מסוגלים להניע את עצמם, אז הם בוחרים בכוונה במה שיכריח אותם להישאר במסגרת בה הם "עושים" (עבודה שכירה).

    למשל: כשמכניסים למעטפה בכוונה את המוכר מאתמול שנחשב לבטוח > עליית המיסים יוצרת מצב של אין ברירה > הם לא מפסיקים לעבוד.
    כלומר העם בוחר בכוונה את מפלגת ’דפוק אותי’ כדי שהקנסות (הגבוהים) יניעו אותו ’לעשות’ מחוץ לביתו, וכך הוא לא ימות משיעמום.

    "מצד שני, לא זכור לי שראיתי פתקים שכתוב עליהם משהו אחר": אתה חלק מהם, כי לא יתכן שאותיות שמעולם לא נכנסו לכנסת (לא בטוחות / לא מוכרות מאתמול / שיילכו לאיבוד) גם הן בהכרח על"ק.

    1. אחרי כמעט שבע שנים, אני חושב שאני אשאר עם הפסקאות הצמודות.

      האותיות שמעולם לא נכנסו לכנסת שייכות למפלגות של מטרה אחת, כמו הגמלאים לדוגמה. הם עשו את שלהם וכולנו משלמים על זה עד היום.

      המפלגות הגדולות, אלה שבאמת יכולות לעשות משהו, מציעות פחות או יותר את אותו הדבר עם פרצופים שונים.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה