ערב טוב לכולם!
שנת 2011 נגמרת ממש עוד מעט, ואם מסתכלים עליה טוב טוב, אפשר לגלות משהו אחד מיוחד – אנשים לא הפסיקו לירות לעצמם ברגליים. ממסמך גלנט והבית המפואר שעלו לו במשרת הרמטכ”ל, דרך המחאה החברתית שעבדה מצויין ובקרוב כולנו נרגיש איך היא חונקת אותנו ועד החרדים הקיצוניים שהחליטו להתבלט במיוחד בזמן האחרון וקוממו עליהם את כל התקשורת. כולם רצו שינוי והוכחת כוח, וכולם גילו שהם קוברים את עצמם עמוק יותר.
אז מה קרה לנו השנה?
1/1 – רכבת ישראל פותחת את 2011 עם השבתת קווים ושריפה. אומרים ששנה ממשיכה איך שהיא מתחילה, ואכן רכבת ישראל כיכבה במיוחד בשנה הזאת.
15/1 – אין מפקדים? יש משחקים.
29/1 – התגלה ה-DVD המוחק שהרס לי את השבת בבסיס.
13/2 – החלפת שמירות זה לא כיף גדול. מנסיון.
21/2 – שש שנים לבלוג. שש!
26/2 – נרשמתי לפסיכומטרי, ובאותו הזמן הגאון התורן גדעון סער החליט לשלוח תלמידים לסיורים בחברון.
4/3 – פיינטבול עם חברים. הובלנו בהתחלה, הפסדנו בסוף.
11/3 – היפנים מפתחים ידידות אמיצה עם אורניום, ואני טועה בגדול בהערכות שלי.
18/3 – עשרים ואחת שנים על כדור הארץ.
2/4 – מדינת ישראל אוסרת על ארגון משחקי פוקר. תמיד ידעתי שכיף לחיות פה.
9/4 – שבת לפני אחרונה בצה”ל.
17/4 – העונש הגדול ביותר של תלמידי ישראל, הפסיכומטרי.
18/4 – חג הטמטום (פסח) תשע”א.
23/4 – שבת אחרונה באמת בצה”ל. פיתות, חומוס ושניצלים הצילו אותי מהמטבח הכשר לפסח של הבסיס.
3/5 – האוטו שלי הגיע כשמחירי הדלק היו בשיא כל הזמנים.
2,4/5 – גריפת אבנים כהכנות ליום הזיכרון.
10/5 – מדינת ישראל חוגגת 63 שנים שבהן היא איכשהו לא התפרקה.
17/5 – סוף סוף התפרסמו תוצאות הפסיכומטרי.
21/5 – סוף העולם לא הגיע. נחכה לדצמבר 2012.
23/5 – בגרות במתמטיקה עם תלונות מינימליות. גדעון סער צריך לעבוד יותר קשה ולהפסיק לחשוב על קברים.
7/6 – חג שבועות אחרון בצה”ל.
12-16/6 – שמירות אחרונות. כמעט.
19/6 – שמירה אחרונה באמת עם אורחים מפתיעים בשער.
23/6 – מעירים אותי בלילה ללא סיבה טובה. בפעם האלף.
30/6 – חופשת שחרור (עם תכנונים שקצת נדחו).
4/7 – האמריקאים חוגגים 235 שנות עצמאות ואני מתכנן איך אני עף מפה.
6/7 – כנס משתחררים (עצה למי שמגיע לשם – לא להירשם לכלום!).
13/7 – כנסת ישראל מתכוננת לפגרה ומתחילה להפציץ בחוקים אנטי-דמוקרטיים.
15/7 – מחאת רוטשילד מתחילה ברגל ימין.
31/7 – הכנה לחיים האזרחיים עם ביקור במשרד הפנים.
3/8 – כצפוי, המחאה החברתית מתחילה לדרוש דרישות מוגזמות.
9/8 – תשעה באב, יום כאב הראש הלאומי.
11/8 – לאחר טקס מרגש של גזירת חוגר, השתחררתי מצה”ל.
12/8 – שתיים עשרה שעות לאחר שגזרתי את החוגר הגעתי לנתב”ג.
19/8 – חזרתי מגרמניה. היה תענוג.
28/8 – פעם ראשונה (ובתקווה אחרונה) בביטוח הלאומי.
1/9 – עוד פוסט שהגיע למומלצים ושבר שיאים בתאריך הזה. ושוב, מערכת החינוך המופלאה.
3/9 – דרישות המחאה עולות על נייר, ולשמחתי רובן גם נשארו שם.
11/9 – ישראל וטורקיה במשחקי אגו.
15/9 – עליתי על מטוס לבלגיה.
19/9 – חזרתי לארץ החום והלחות.
28/9 – שנת תשע”ב מתחילה עם ועדת שנורנברג.
7/10 – סליחות לתשע”א.
11/10 – בנימין נתניהו קיבל החלטה.
18/10 בנימין נתניהו ביצע את ההחלטה והחזיר את גלעד שליט.
25/10 – התברר לי שהצבא לא השתפר עם עזיבתי והם רוצים אותי למילואים.
30-31/10 – חגיגות עם האוטו בבסיס.
5/11 – מחמוד אחמדינג’אד חוזר לכותרות.
7/11 – עופר עיני מפגין שרירים ומשבית את המשק לארבע שעות שלמות.
19/11 – הגשם יורד ואיתו המדינה נופלת. כמו כל שנה, הצפות, הפסקות חשמל וקריסת ביוב.
20/11 – מתברר שהביטוח הלאומי צריך תשעה ימים כדי לענות לאימייל.
27/11 – יום שישי השחור.
30/11 – חודש אחרי המילואים, הכסף הגיע.
1/12 – גלעד שליט חזר למשקל התקין שלו.
7/12 – קצב פגש את בניזרי במעשיהו.
10/12 – פרופסור דן שכטמן מקבל פרס נובל בטקס יותר משעמם מסיום תקופה בצה”ל.
13/12 – הטרור היהודי עולה לכותרות (ויורד מהן מהר מאוד).
18-19/12 – שישים שקלים לחניה. גנבים.
31/12 – סוף סוף נגמרת שנת 2011.
ללא ספק, 2011 היתה שנה מעניינת ו-2012 נראית אפילו מעניינת עוד יותר. התחזיות בעיתונים לא צופות מלחמה או אירוע מיוחד (כי זו שנת בחירות בארה”ב ושנה לפני בחירות בארץ), ככה שהגיע הזמן להכין את המקלטים.
השנה מעמד הביניים הבין שדוחפים לו צינור. בשנה הבאה (למען האמת, החל משתיים עשרה בלילה) הוא יבין איך ועדת טרכטנברג הגדילה את הצינור ודחפה אותו עמוק יותר.
שתהיה שנה מצויינת!
יום טוב.
שלכם,
nadavs
עוד שנה בחירות?!
כמה מנדטים יקבל יחשיך גפרור?