המשקל הלאומי

צהריים טובים לכולם!


קוראים יקרים, אני לא יודע אם ראיתם את זה (כי העיתונים, בחוצפתם, לא עשו מזה כותרות ראשיות). מדובר בחדשות החשובות של השבוע, ואולי האירוע המרכזי של דצמבר כולו. צבי שליט, סבא של גלעד שליט, התקשר לנתניהו ובישר לו שנכדו חזר למשקל הרגיל שלו. אני מקווה שלא נפלתם מהכיסא, כי מדובר באירוע מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל והעולם כולו. לפי העין הלא מקצועית שלי, השוואה בין תמונות של שליט לפני השבי ואחריו מראה שהוא היה צריך להעלות לפחות קילו וחצי כדי לחזור למשקל הרגיל שלו, דבר שבטח לא היה לו קל לעשות בלי החומוס שאליו הוא הורגל וודאי חסר לו בבית.


לפי אותו דיווח היסטורי, נתניהו הבטיח לצבי שליט פגישה איתו (ובהבטחה הזאת הוא יעמוד, אני משוכנע). המשיכו לעקוב, יכול להיות שבקרוב נצליח סוף סוף לקבל את המתכון לפסטה שאותה ביקש גלעד שליט אחרי השבי.


החדשות המסעירות לא נגמרות כאן. כולם כבר שמעו על נבואת סוף העולם של דצמבר 2012, אבל עכשיו קבוצת חוקרים מודיעה שהנבואה הזאת היא סתם טריק שיווקי (מה, באמת?) ובני המאיה לא השאירו שום סימן או טקסט שמצביע על חורבן העולם. מזל שהם הודיעו את זה עכשיו ולא בתאריך קצת פחות הגיוני, כמו ה-22 בדצמבר 2012. בני המאיה, שהיתה להם תרבות מאוד מתקדמת (עד שבאו הספרדים ועצרו את ההתקדמות), עצרו את לוח השנה שלהם בתאריך הזה כי בו נגמרה תקופה מסויימת והם לא חשבו שצריך להכין לוח שנה חדש אלפי שנים לפני שהישן נגמר.


ובנושא אחר, בני משפחתו של משה קצב ביקשו מהשר לבטחון פנים להכריז על ביתו של קצב ככלא ולאפשר לו לרצות את תקופת המאסר בביתו. אהרונוביץ’ דחה את הבקשה והכריז שקצב ישב בכלא אמיתי החל מיום רביעי. טוב לדעת שיש לפחות שר אחד (גם אם מיותר) שמשתמש בסמכותו כמו שצריך.


אחרי הכל, אין שום סיבה שקצב ישב בבית שבע שנים. כלא הוא לא רק מקום שלא יוצאים ממנו, הוא גם מקום עם מיטה לא נוחה, אוכל לא משהו ושעות מעצבנות. עם הרשעה כמו שלו, אין שום סיבה שהוא יהנה מבישוליה של אשתו בשבע השנים הקרובות.


מי שקורא עיתונים (ואת הבלוג הזה) בזמן האחרון בטח שמע על אליקים לבנון, הרב הגאון שאמר שעדיף לעמוד מול כיתת יורים ולא לשמוע שירת נשים. לדעתי, צה”ל צריך לקבל את האתגר של לבנון. יעמידו אותו ואת חייליו מול כיתת יורים ולצידם זמרת שהיא מפקדת כיתת היורים. במצב הזה, אני רוצה לראות אפילו אחד מהם לא מתחנן בפניה שתשיר להם כל היום.


צבא הטבילה לישראל לא מוריד לרגע את הכיפה מראשו. לאחד מבסיסי חיל האוויר נתרם מקווה שאמור לשמש את נשות הטייסים ולעזור להן להתקרב לחבר הדמיוני שלהן. המקווה היה אמור להיחנך בטקס בנוכחות שלל אנשים בכירים, אבל אחרי חשיפת האירוע וכל הבלאגן שצה”ל ייצר בזמן האחרון בנושא דת, הוחלט לבטל את הטקס. היסטוריונים שמתמחים בצבא כבר ציינו את האירוע הזה כהחלטה הנכונה הראשונה של צה”ל לשנת 2011.


ולסיום, אירוע מרגש. בדיוק חודש אחרי שחזרתי הביתה מהמילואים קיבלתי את התשלום עליהם מהביטוח הלאומי. מדובר ב-518 שקלים, לא רע בשביל עשרים וארבע שעות.


בנוסף, גיליתי משהו מעניין. אם אני יוצא ליומיים של מילואים כל שלושה חודשים ולא עובד בזמן הזה, אני מקבל מהביטוח הלאומי יותר ממה שאני משלם להם. ללא ספק, מדובר בעסקה משתלמת.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

3 מחשבות על “המשקל הלאומי”

  1. "בני משפחתו של משה קצב ביקשו מהשר לבטחון פנים להכריז על ביתו של קצב ככלא ולאפשר לו לרצות את תקופת המאסר בביתו."
    __יצירתיות היא לא מילה גסה 😀 😀

    518/24 = 21.5 , שזה בערך המינימום.

    1. זה אמנם 21.5 שקלים לשעה, אבל אל תשכח ששמונה שעות מתוך זה ישנתי (יותר מ-160 שקלים כדי לישון? איפה נרשמים?) והזמן שבו ממש עשיתי משהו לא עבר את החמש-שש שעות.

      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה