זה קרה

לילה טוב לכולם!

ביום שלישי זה קרה. אחרי שבוע ארוך ומתיש של דיונים והשערות, ביום שלישי בבוקר התיישבה יונית לוי (או יונית רוזנבלום?) בכיסא המגיש באולפן החדשות ושלחה את דני קושמרו לכרם שלום להתייבש. כנראה שירח הדבש נדחה למועד אחר, בו לא חוזרים חיילים חטופים הביתה.

כל משדר החזרה של גלעד שליט לביתו היה מופע אחד ארוך של דיליי שלא היה כמותו מאז המאה הקודמת. יונית ישבה באולפן וניסתה לזגזג בין מיליון עמדות השידור של הערוץ כשברור שלאף אחד אין מה להגיד. בין מוקד אחד לשני היה עיכוב של כמה שניות שגרם לכולם לתהות אם לחברת החדשות יש כבלים איטיים או עובדים איטיים. בסופו של דבר כל אחד השחיל כמה מילים והעביר את הכדור בחזרה ליונית שדאגה להעביר אותו למוקד שידור אחר ששום דבר לא השתנה בו. רק אחרי יותר מארבע שעות מתחילת השידור הזה הגיעו תמונות ששודרו כמובן בלופ אינסופי עם פרשנות שחזרה על עצמה.

הראיון במצרים הראה מה גלעד שליט לא למד בשבי: אנגלית. המתרגם שישב שם לא ידע עברית וכך נוצר מצב שהמראיינת שואלת שאלה אחת, המתרגם הופך את זה לשאלה אחרת וגלעד שליט ענה על שאלה שונה לחלוטין (בדיפלומטיות ראויה לציון). בשלב הזה הוא כבר היה בישראל, אבל בדובר צה”ל התייחסו לזה בזלזול והודיעו על כך רק כמה שעות לאחר מכן.

לאחר ההתעללות במצרים עבר שליט להתעללות בצד הישראלי. הלבישו אותו במדי דקרון חונקים עם דרגות רס”ל, הטיסו אותו במסוק שגרם לו להרגיש לא טוב והפרצוף הראשון שהוא ראה בתל נוף היה של נתניהו. את הפרצוף של שליט בחיבוק עם נתניהו (מסכן) ובהצדעה (שלא היתה צריכה להתקיים) אי אפשר לפספס (בעיקר כי הם היו מרוחים בכל העיתונים ובכל ערוצי הטלויזיה). הוא היה מבועת. חיוך לא היה שם.

בסרטים לאחר מכן אפשר לראות את קצינת המנהלה הבכירה ביותר (לפי מידת המדים אפשר לדעת כמה היא בכירה), אורנה ברביבאי, מסתירה פעם אחת את ברק ופעם אחת את עידו נחושתן ומתבקשת לזוז הצידה.

בסופו של דבר, אחרי דיונים שדובר עליהם כאילו מדובר בדיוני התקציב, הוחלט כי שליט מסוגל לטוס לצפון (מסתבר שהוא עבר ממש מעל הבית שלי). לאחר הנחיתה הוא נכנס לרכב של המשטרה הצבאית (בלי לקבל דו”ח על גילוח) ועשה היסטוריה – בפעם הראשונה זרקו פרחים על ניידת משטרה צבאית. והכל מצולם.

מאז שחזר הביתה מנסה שליט לחזור לחיים הרגילים, ולפי הדיווחים הנרגשים שיוצאים ממצפה הילה נראה שהוא מצליח לא רע. מסתבר שהוא יצא מהבית! רכב על אופניים! דיבר עם חברים! אכל ספגטי! נסע לים! אפילו הרס”ר שלו ביקר אותו היום והביא לו תיק של היחידה. באותה הזדמנות הוא כנראה סיפר לו שהוא לא הצדיע כמו שצריך והיה לא מגולח על מדים, ועליו להתייצב למשפט בפני מפקדו.

מה שכנראה מסתירים ממנו (ומסתירים טוב, גם בתקשורת) זה שברגע שיגיע אוטובוס למצפה הילה ויוריד משם את כל העיתונאים הוא יצטרך להתמודד לבד עם כל הדברים המעצבנים של החיים בישראל. מס הכנסה וביטוח לאומי לא יוותרו לו. האוניברסיטאות לא יכירו בחמש שנים שבי כנקודות אקדמיות ויחייבו אותו בפסיכומטרי. כשהוא ירצה לצאת מהבית ולקנות או לשכור דירה משלו הוא יגלה שהמחירים בשמים. כשהוא ירצה במבה עוד חצי שנה (כי הוא לא אכל ממנה ביום שלישי) הוא יגלה שהיא כשרה לפסח וטעימה כמו חול. ישראל כמעט ולא השתנתה בחמש השנים האחרונות, וגלעד שליט, כמו כולנו, יחוש את זה על בשרו.

ועכשיו כשהוא בבית, הגיע הזמן לדבר על נושאים קצת יותר גדולים, כמו המבנה של צה”ל. כרגע חוקי מדינת ישראל נותנים לאדם בגיל 18 שתי אפשרויות: הראשונה היא להתגייס עם פוטנציאל (נמוך) לשבת בכלא בעזה או לבנון והשניה היא לא להתגייס עם פוטנציאל לשבת בכלא הישראלי ולהיות חצי מנודה מהחברה הישראלית. עם כל התלנות של האסירים שהשתחררו, הכלא הישראלי נראה לי יותר מושך.

כרגע, בגלל שהצבא הוא חובה, גם אם הממשלה תנסה להתנער מאחריותה כלפי החיילים בטענות שהם חיילים והם נשבעו להגן על המדינה גם במחיר חייהם, זה לא יעבוד. בגלל שהמדינה מחייבת גיוס, הציבור רואה בה כאחראית לחיילים. הפתרון הוא פשוט מאוד בתיאוריה, אבל דורש מנהיגות חזקה לביצוע. מדובר כמובן בצבא מקצועי.

המשמעות הראשונה היא כמובן שהצבא, בניגוד לעכשיו, יהיה מקצועי. החיילים בצבא יתאמנו כמו שצריך ויהיו בכושר טוב (ומי שחושב שהם עכשיו בכושר טוב מוזמן לצפות בבוחן כושר בחיל האוויר). בשעת חירום הם ידעו בדיוק מה לעשות ולא יצטרכו לאלתר. מעל הכל – הם יהיו מיומנים. מי שמתאמן עשר שנים ידע בדיוק מה לעשות בשדה הקרב. מי שמתאמן בקושי שנה, כמו גלעד שליט, לא יהיה לוחם גדול בשעת חירום ויש לו סיכוי גדול יותר לנפילה בשבי.

המשמעות השניה היא שאלת “המחיר” בכל עסקת שבויים. ממשלת ישראל תוכל להגיד באמת שהחיילים התנדבו מרצונם החופשי לצבא ולקחו במודע את הסיכון לנפילה בשבי. ממשלת ישראל תוכל להגיד שהיא לא מנהלת משא ומתן עם טרוריסטים (למרות שזה שקר) והציבור לא יהיה מוכן לרוקן את בתי הכלא תמורת חייל אחד.

אבל מדובר בפנטזיה. מדינת ישראל שייכת לצה”ל. יש יותר מדי אנשים שמרוויחים מגיוס החובה והם לא יוותרו על זה כל כך בקלות. אולי בעתיד יהיה מנהיג שמוכן לקחת על עצמו פרוייקט כזה, אבל לא נראה לי שיש כרגע מישהו שיכול.

יום טוב.

שלכם,

nadavs