בוקר טוב לכולם!
לפני עשר שנים, בשניים בספטמבר 2001, נכנסו כמה משוכני האוהלים בתל אביב ליומם הראשון בכיתה י”ב. רוב התלמידים של אותה שכבה, כמו כל שכבת י”ב, לא ידעו שעבדו עליהם בעיניים במשך אחת עשרה שנים (תשעה ימים לאחר מכן, בין לאדן הצליח לעבוד על כולם). הם חשבו כמו כולם שאם הם יקבלו 85 ולא 95 במתמטיקה השמיים יפלו. הם חשבו שציון נכשל בספרות יהפוך אותם למצורעים וינדה אותם מהחברה. כמו כולם, הם היו בטוחים שתעודת הבגרות שהם עומדים לקבל כעבור שנה שווה משהו.
שנה לאחר מכן הם התגייסו, וגילו שכל מה שהם למדו במשך שתיים עשרה שנים לא הכין אותם לטמטום וחוסר היעילות שבצבא. בני המזל בינהם (יותר נכון בנות המזל) הצליחו לצאת משם כעבור שנתיים, וחסרי המזל בעלי כרומוזום Y המשיכו לשנה שלישית. קצת לפני השחרור, כשהם התחילו להתעניין בלימודים גבוהים, הם גילו שלמרות החרישה האינסופית שלהם ומיליון היחידות במדעי הדשא (ואל תגידו לי שבגרות בבישול זו בגרות רצינית), שום אוניברסיטה לא תקבל אותם בלי פסיכומטרי.
הם חרשו לפסיכומטרי כמו שהם לא חרשו מימהם. למדו מה זה איצטגנין ושלחופה, שיננו את הריבועים של 1 עד 20 וקראו מילונים וספרים באנגלית יותר משקראו במשך יותר מעשרים שנות חייהם. הם ניגשו למבחן פעם, פעמיים, שלוש או יותר ובסופו של דבר הצליחו להשיג את הציון המיוחל שיכניס אותם לפקולטה שהם רצו.
באוקטובר לאחר מכן הם התייצבו בשערי האוניברסיטה (או המכללה) ובמשך שלוש או ארבע שנים למדו על נושא מסויים, שעניין אותם יותר או פחות, ולבסוף, בטקס מרגש, קיבלו תעודה שאומרת שהם בעלי תואר. ואז, כשהם בשיא האופוריה, הם גילו את האמת המרה: התואר הזה לא שווה את הנייר שהוא מודפס עליו.
מכאן הכל רק התדרדר. הם גילו שמעסיקים דורשים תואר כמו שיש להם, אבל לכולם יש תארים. לכן הם נאלצו למצוא עבודה שלא מתאימה להשכלה שלהם (וזאת בהנחה, לא תמיד מוצדקת, שהם באמת רכשו השכלה אקדמית). לאחר שהם כן מצאו עבודה מתאימה הם גילו שהיא נמצאת במרכז, ששכר הדירה שם בשמיים והם לא מסוגלים לשאת בהוצאות. מכאן נשאר רק דבר הגיוני אחד לעשות: לעבור לגור באוהל ברחוב באמצע יולי.
המסלול הזה, תלמידים יקרים, הוא המסלול שאתם עוברים ברגע זה. מערכת החינוך הישראלית, הבייביסיטר היקר בעולם, לא מכינה אתכם לשום דבר. לא לאוניברסיטה, לא לעבודה ולא לחיים שאחרי. כמה תלמידים למדו בבית הספר על ביקוש והיצע? כמה יודעים באמת למה מחירי השכירות בתל אביב כל כך גבוהים? כמה תלמידים מתוך שני מיליון יודעים איך עובד כרטיס אשראי? כמה מבינים (ולא רק מצטטים מספרים) מה המשמעות של דמוקרטיה? כמה תלמידים יהודים יודעים לדבר ערבית כמו שהם יודעים לדבר אנגלית? כמה יודעים לכתוב חיבור כמו שצריך? הניחוש שלי: לא הרבה.
בתי הספר הם חממה אחת גדולה שלא השתנתה במשך מאות שנים. היא תמיד היתה מורה מול תלמידים שמרצה להם ומטיל עליהם כל מיני מטלות משונות. התלמידים לא נדרשים לטיפת חשיבה ויוצאים מבית הספר כשהם חסרי יכולת חשיבה, מלאים בפטריוטיות ארסית מכל הקצינים שמסתובבים שם ובלי שום הבנה בעולם הפיננסי שהם הולכים להיאבק בו כל חייהם.
הבעיה מחמירה באוניברסיטה, כשהתלמידים ההמומים נדרשים להכין עבודה לא מועתקת. הדרישה הזאת כמובן לא ברורה להם, והם מעתיקים על ימין ועל שמאל (כי לחשוב ולכתוב זה קשה מדי). אחת הדרכים להילחם בתופעה היא דרישה להרצאה עם שאלות מהקהל לאחר מכן. מי שלא הכין את העבודה, לא יהיה מוכן כמו מי שכתב אותה בעצמו. אבל הדרישה הזאת מעמיסה על המרצים, והם מעדיפים לקבל את המשכורת שלהם ולחלק תארים שלא עוזרים יותר מדי מחוץ לאקדמיה.
מה נדרש לעשות? לשנות את המערכת. להפוך אותה ליותר תחרותית ופחות שיוויונית (כי שיוויון הוא תמריץ שלילי מאוד חזק לשיפור). ללמד מכיתה א’ חיבור, ערבית, כלכלה ושימוש נכון במחשבים (משימוש בסיסי בכיתות הנמוכות ועד תכנות ומחקר באמצעות האינטרנט בכיתות הגבוהות יותר) ולבחון אילו מקצועות אפשר להוציא ממסגרת שיעורי החובה, או לצמצם את היקפם. והכי חשוב – להחזיר את החשיבה לתעודת הבגרות.
כל הבגרויות כרגע (החשובות, לא הבגרויות בשח מט או חקלאות) לא דורשות חשיבה בכלל (גם המקצועות הריאליים). כדי לעבור בגרות ואפילו לקבל ציון טוב כל מה שצריך זה זיכרון טוב או חרישה מסיבית. אין שום צורך ביכולת ניתוח או הבנת הנקרא – רק זיכרון. אולי כדאי להפוך את הבגרויות לעבודות הגשה שצריך להרצות עליהן ולענות על שאלות (בכימיה היה לי פרוייקט כזה, ואני זוכר אותו מצויין עד עכשיו), ובאותה נשימה גם לצמצם את מספרן (להגיש מעל עשרים עבודות כאלה נשמע לי באמת קצת קשה). ברגע שהבגרויות יהיו שוות משהו יצומצם הצורך בפסיכומטרי (למרות שקשה לי להאמין שהאוניברסיטאות יוותרו על מכרה הזהב הזה) ומבחנים קשים (אך הוגנים) לתארים אקדמיים יהפכו את התואר למצרך מבוקש, לא נייר עם כמה חתימות. ומה עם מי שנכשל בלימודים ולא הצליח להשיג תואר? אני מקווה בשבילו שהוא הקשיב טוב בשיעורי הכלכלה.
ומה איתי? אחרי שתיים עשרה שנים במטחנה, החלטתי שבאוניברסיטה אני אלמד משהו שמעניין אותי (תודה לכל יועצי הלימודים, אבל רפואה והנדסה הם לא הכיוון שלי) ואמצא אחר כך עבודה לפי מידת העניין ולא רמת השכר (כי דאגתי לעצמי עוד לפני הצבא למשכורת). עוד 13 חודשים נותרו עד לחזרתי ללימודים. את הכיוון אני כבר אמצא עד אז.
לכל התלמידים שחוזרים היום לבייביסיטר – שיהיה לכם בהצלחה. תמיד תחשבו מחוץ לקופסה, נסו לגלות את שטיפת המוח (גדעון סער דאג שיהיו הרבה כאלה) ולהילחם בה לטובת כולם, למדו את עצמכם את מה שמעניין אתכם ואל תיתקעו על חומר הלימוד של משרד החינוך (לרוב הוא נורא משעמם). הכי חשוב – דאגו לעצמכם מבחינה כלכלית כבר עכשיו. הלימודים שלכם לא שווים יותר מדי והביטוח הלאומי הוא לא חבר שמשלם קצבאות, הוא גנב. האנשים היחידים שאתם יכולים לסמוך עליהם מהבחינה הזאת הם אתם עצמכם. אם לא תעשו את זה עכשיו, תמצאו את עצמכם עוד עשר שנים באוהל בתל אביב באמצע יולי.
בהצלחה לכולם!
יום טוב.
שלכם,
nadavs
מסכימה איתך 99%!
אבל בנוגע לעבודות באוניברסיטה:
השפה העיברית, הרעיונות האקדמיים, והמילים הן לא ה"קאפיטאל" האישי של אף אחד. לכן, אני מאמינה שבחור שהעתיק ת’עבודה, אבל הבין אותה = בחור שלמד, הבין, והחכים.
כדי ללמוד, צריך אחרי הכל להקשיב לאלו שכתבו על הנושא בעבר, צריך ללמוד מהזקנים כמו שאומרים.
overall, פוסט מאוד טוב וחכם.
ברור שצריך להסתמך על אחרים, אחרת היינו צריכים להמציא כל פעם הכל מחדש. לא נשמע רעיון טוב.
מי שהעתיק והבין (הצליח להרצות ולענות על שאלות), כל הכבוד לו. מגיע לו 100. רוב האנשים לא יצליחו לעשות דבר כזה.
nadavs
כל כך נכון, וכל כך עצוב.
אתה יודע שאין באמת תקווה. לא לשנים הקרובות, לפחות. נכון?
בוא נקווה שלפחות לחלקנו יש אזרחויות זרות שתאפשרנה לנו ללמוד במקומות נורמליים.
אתה אחלה אתה.
קובי
אין תקווה כי כל מי שנכנס עכשיו לפוליטיקה עבר את אותה מערכת גרועה. צריך מישהו אמיץ כדי לעשות שינוי, אבל הטרנד החזק היום הוא להיכנס בעשירים, אז זה כנראה לא יקרה.
nadavs
מסכימה איתך לגמרי. וגם עם קובי.
באמת שאתה צודק, למרות שהאמת הזו די גורמת לי לקפוץ מהגג הקרוב. העתיד שלי במדינה נראה לי גהנום כרגע
*לרצות לקפוץ מהגג
בינתיים לפחות:P
כנ"ל!
אני כל כך חושבת על זה בזמן האחרון,בזמן שכולם אומרים לי את רק בת 21
(עוד כמה ימים) יש לך עוד הרבה זמן לחשוב
אין שום סיבה לקפוץ מהגג. ישראל לא ייחודית בתחום הזה. בכל העולם יש אינפלציית תארים וכולם מגלים פתאום שכל המאמץ שהם השקיעו במהלך 16 שנות הלימוד שלהם לא מביא איתו משכורת בת שש ספרות.
nadavs
מסכימה לגמרי.
אני בטוחה לגמרי שאני לומדת הרבה יותר מחוץ לבית הספר מאשר בשיעורים עצמם.
ובאמת שעזוב את זה שהם לא מלמדים,
הם לא יכולים ללמד גם אם ירצו כשיש 40 ילדים דחוסים בתוך כיתה אחת.
צריך לשנות לגמרי את שיטת הלימוד, ובכללי את בתי הספר בישראל.
גם עם 50 תלמידים בכיתה אפשר ללמד. כל מה שצריך זה לדאוג שהם ישבו בשקט. אבל במערכת הנוכחית, שהתלמיד הוא הדמות החזקה, זה לא יקרה.
nadavs
באמת שמילים כדורבנות!
Comeon, 50 student in a class.
You are a great DEMAGOG, and shooter, but please start THINKING..
זה נכון מאוד ועצוב מאוד. זה מה שגורם להרבה ראשים צערים לרדת מהארץ, ולכל אלה שלא עשו זאת להאבק על דברים בסיסיים. היום אני עולה לי"א, אני זוכרת את המאמץ והשמחה עם כל תעודת הצטיינות שקיבלתי ביסודי ובחטיבה, והגעתי לתיכון והבנתי שהכול שטויות. שלא משנה כמה אני אצליח, בלי פסיכומטרי אין לי כלום ושכל העבודה הקשה והלחץ כמעט ולחינם.
הדבר שנוראי בכל הסיפור הוא שאני לא מבינה איך אפשר לסלול לעצמך דרך בטוחה באיזשהו אופן, ועוד הרבה אחרים לא מבינים.
כאילו כל ניסיון לבניית חיים צעירים בארץ הזאת נמוג. עם כמה שאני אוהבת את הארץ שלי ואת האנשים בה, אני לא רואה את החיים הבוגרים שלי כאן כמו שאני רואה אותם בחו"ל.
אף אחד לא יודע איך לסלול דרך בטוחה. אם היו יודעים, כנראה לא היו מארגנים הפגנה ענקית מחר.
nadavs
באמת חבל שבית הספר מעלה לנו את רמת המשכל קצת אבל לא מכין אותנו לחיים.
היה קשה לקרוא את שכתבת בגלל שזה כל כך נכון ועצוב.
יאללה, הפגנת המיליון מחר
אין צורך להיכנס לדיכאון. יש לך עוד הרבה זמן במערכת, ואני בטוח שההורים שלך ישמחו לעזור לך עד היציאה.
nadavs
כמו כולם, גם אני חושבת שאתה צודק.
סיימתי י"ב לפני שלושה חודשים (באופן רשמי), ומרבית התלמידים ציפו שהמורה תאכיל אותם בכפית.
בכיתה י’, למדנו ספרות, עד אז, בחטיבה המורה לספרות הייתה מתמוגגת כל פעם שפתחתי את הפה. למה? כי נתתי את הפרשנות שלי לסיפור, כי חשבתי עליו וחשבתי אותו ופתאום הגעתי לתיכון והמורה אומרת לי ש"לחשוב לא יגרום לך להצליח לבגרות, מותר לך להוסיף למה שאני כותבת" וכו’ וכו’. אישית, החלטתי שאני לא מקשיבה לה, אני כותבת את מה שהיא כתבה, אם הפרשנות מתאימה לי, לרב, כתבתי את מה שאני חושבת. אז קיבלתי ציון לא משהו בספרות, אבל אני בניגוד לאלו שכן קיבלו מאה, מסוגלת לחשוב ולפרש את מה שאני קוראת. בנוסף, אני גם קוראת, כותבת ומפרשת שירה להנאתי.
אני חושבת שלכולנו יש את הסיפור הזה, של המורה לספרות והמורה ללשון (שאגב, עד היום אני לא באמת זוכרת את התבנית שהיא למדה אותנו בעניין "איך לכתוב נכון", מהסיבה הפשוטה שלדעתי, כל עוד אני כותבת טוב, רהוט ולעניין אף אחד לא צריך להגיד לי איך צריך או לא צריך לכתוב).
והמשך-
בקשר לעבודות,
העבודה הגדולה הראשונה שנדרשתי להגיש הייתה בכיתה ה’ וגם אז, כמו ברב העבודות שבאו אחריה, כמעט ולא השתמשתי באינטרנט. ישבתי עם הספרים על הברכיים, קראתי וסכמתי מכולם, חבל שלצערי אני לא זוכרת הרבה מהעבודה הזו.
ודבר אחרון,
בשנתיים האחרונות אני חושבת ברצינות להיות מורה, אני מקווה שלפחות הכיתות שיעברו תחתיי ילמדו איך לחשוב ולא רק איך להעתיק.
גם המורה שלי כזאת, זה מזעזע אותי.
כל העניין בספרות זה הבעה אישית, חשיבה חופשית ופרשנות לפי איך שאני רואה את הדברים בייחודיות שלי, מערכת החינוך פשוט כולאת את החשיבה שלנו בקופסא ומכוונת אותנו לפי התדריך שהמורה לספרות קיבלה, זה פשוט מזעזע אותי שאני מביעה דעות בכיתה ופרשנות לסיפור או שיר, והמורה ואמרת לי "לא נכון"
כתבתי את הפרשנות שלי במבחן, קיבלתי 65. חברה שלי בכיתה מקבילה עברה מבחן בספרות עם פאקינג חומר פתוח (!) קיבלה 70. אז גם אם אני מעתיקה מהמורה וגם אם אני חושבת בעצמי, הציונים לא משהו. אתם צוחקים עליי, מערכת החינוך?
זה בהחלט מזעזע, וגם המורים שמודעים לכך ורוצים לשנות את זה לא באמת יכולים.
היה שיעור תנ"ך שבו המורה אמרה שאם תפקידה לא היה להכין אותנו לבגרות, השיעורים היו נראים אחרת לגמרי.
חבל שהבגרויות תופסות כל כך הרבה מקום בתיכון, מקום שהן בהחלט לא ראויות לו.
גם לי קרו מקרים דומים. אני, בטיפשותי, לא קראתי את הסיכומים בהיסטוריה ולכן תמיד גירדתי איכשהו את ה-80. כשקראתי מבחנים של אחרים, גיליתי שהם כתבו בדיוק אותו דבר. כשכתבתי במבחן ציטוטים של הסיכומים, הציונים השתפרו פלאים.
nadavs
האמת, שאצלנו בהיסטוריה לא נאלצנו לצטט את הסיכומים, אבל אני מבינה מה אתה אומר. המורה כמו אומרת שלא משנה מה נכתוב, לא משנה אם זה נכון, גם לא משנה אם זה בדיוק מה שהיא אמרה רק במילים אחרות. כל עוד אלו לא המילים שלה- התשובה לא מלאה דיה, או לא נכונה, או השד יודע מה.
מצד אחד נכון ומצד שני בלתי אפשרי "לעשות סדר" במקצוע הומאני מבלי "לכלוא" את החשיבה בדפוסים שנקבעו בשבילך. בגדול, בתור התחלה (גם בריאלי, ואולי יותר בריאלי) את מוכרחה "לכלוא" את השכל שלך לתוך התבניות שבנו גדולי התחום ורק לאחר שהבנת אותם היטב את יכולה להבין גם מה בסדר ומה לא בסדר בהם ומשם להמשיך (לקבל או לדחות, לשפר או לזנוח).
אני מסכים שבמקצועות ההומאניים הכללים לא נוקשים כ"כ אבל כל לימוד בתחילה הוא התרגלות למעין שפה חדשה: כשאת לומדת שפה חדשה אין עניין של "חשיבה יצירתית" ו"פרשנות שלי" – יש אך ורק את החוקים הספציפיים המרכיבים אותה. כל למידה היא ניסיון הבנה קודם כל ולא ניסיון לחשוב איך הדברים אמורים להיראות מבחינתי. לאחר ההבנה נכנסת היצירתיות (שיכולה אגב לבוא לידי ביטוי גם בלימוד אחרים).
אין ספק שזה עניין של שפה חדשה, אבל תסכים איתי שאף אחד לא הגיע לתיכון בלי שלמד משהו בהיסטוריה או ספרות ובלי שלמד פחות או יותר איך צריך לנתח סיפור או שיר.
אותי באופן אישי לימדו מגיל קטן לחשוב על כל דבר וכל פרט ביצירה,
לחשוב מה זה אומר לי? מה זה מזכיר לי? למה זה דומה? (בגיל קטן, כן?) ועם הזמן גם פתחו את זה הלאה.
כך שאולי אני דוגמא פחות טובה, אבל זכורים לי מהיסודי והחטיבה לא מעט שיעורים בהם המורה למדה אותנו איך צריך וראוי לנתח ואף הכתיבה לנו ניתוחים כאלו ואחרים.
ספציפית לספרות אני לא מומחה גדול אבל אני מתאר לעצמי שברגע שתתחילי ללמוד לתואר בספרות תראי שיש עוד עולם ומלואו בתחום (מניסיון בתחום אחר). היסטוריה… קצת קשה לי לומר במה יש צורך בתחום הנ"ל כי רובו מבוסס על זיכרון טוב בשילוב עם הגיון (קישור ממצאים לאירועים מסוימים ופרשנותם וכו’).
אם לומר את האמת אני בטוח שאפשר להספיק ללמד הרבה יותר ממה שמספיק בית הספר אבל זה כבר נושא שלם לדיון בפני עצמו. בשורה התחתונה רציתי להדגיש את העובדה ששינון וחזרה הם חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה גם אם כבר הגעת עם ידע בתחום. בית הספר נותן לך רק את הבסיס ומשם את בוחרת את הכיוון שלך (ומגלה עד כמה הידע הבית ספרי הוא בסיסי). כמות הידע היא אדירה (וזעומה בו זמנית): יש לאן לשאוף ואחוריים יציבים, עקשנות וצמא לידע בהחלט עוזרים. מי שיודע לקחת מבית הספר את מה שהוא נותן ללא ספק מרוויח. ואגב, מי שצמא לידע בית הספר בהחלט לא יעצור בעדו: הוא יהווה בשבילו קרש קפיצה התחלתי (כך שיש גם צד אופטימי).
זה נכון אבל זה קצת מדאיג. אני בכיתה י"א לומדת בממוצע 8-9 שעות ביום, מגמה דיי קשה שדורשת גם לשבת המון בבית. וחמש יחידות אנגלית וביולוגיה וגם ארבע יחידות מתמטיקה… וכל זה לחינם?
בנוסף אני מאוד מעוניינת בביולוגיה ואני לא חושבת שיש לזה הרבה ביקוש בארץ, אני חושבת שבסוף אני אמצא את עצמי באוסטרליה או משהו.
בכל מקרה ננסה לעבור את בית הספר והצבא בהצלחה, גם אם אני לא אקבל מזה משהו חומרי, בטוח אני אצא משם בוגרת יותר 🙂
פוסט חשוב, שמחתי לקרוא אותו 😉
זה לא לחינם. אם את אוהבת את המקצוע, את תזכרי הרבה ממנו. אני לא מכיר מקומות עבודה עם דרישה לתואר בביולוגיה, אבל אני די בטוח שעיון קצר בעיתון יכול למצוא כמה כאלה.
nadavs
אין שימוש מעשי כמעט לתואר ראשון בביולגיה בארץ, רוב העבודות הם מתואר שני והלאה, לכן הרבה עושים את המסלול המואץ וכו’.
מסכימה איתך לחלוטין , יש בתי ספר בודדים בארץ שכן מעודדים חשיבה והבנה, ולא לשנן חומר ולהקיא אותו כמו תוכי בלי להבין מה משמעותו..
הם כנראה בתי הספר הפרטיים המפורסמים, שלא כפופים למרותו של משרד החינוך.
nadavs
ועדיין מקבלים ממנו מימון, ושעולים כל כך הרבה שרק ילדים מבתים מבוססים יכולים להגיע אליהם. אה, ושלושה תלמידי מלגה כדי שלא יגידו שזה חינוך לעשירים.
אני מעדיפה ללמוד משהו שמעניין אותי, שאני באמת ארצה להשקיע ולהתקדם בו, גם אם זה לא המקצוע הרווחי ביותר (אבל לפחות הוא לא דורש פסיכומטרי P: ) במקום חרישה וסבל בשנים הטובות של חיי על מקצוע שבסופו של דבר גם הוא, בניגוד לדעה הרווחת, לא מבטיח לך שום דבר.
זו בסופו של דבר השאיפה של כולם. אם תצליחי להגשים אותה – הצלחת יותר מרוב האוכלוסיה.
nadavs
מזכיר לי קצת את מה שכתוב ב"אבא עשיר אבא עני " הכל נכון מכימה לחלוטין !
מערכת החינוך לא משמשת הכנה ממשית ~ היא דוגלת בדברים לא רלוונטיים לחלוטין . לצאת בלי תעודת בגרות ולהצליח זה לא נס .
הביהס אפילו לא מכין אותנו לחשיבה מספיק יצירתית .. רוב הלימודים הם כמו תוכים ….
למדו למדו ועוד למדו ! אבל לא כמו תוכים למדו כמו שאתם אוהבים .. למדו מה שמעניין אתכם .. לצד זה למדו כלכלה בסיסית …
השנה אני נכנסת לשנה הראשונה בתיכון .. אני מקווה שאמצא את המיטב שאוכל להפיק ….
בוודאי שזה דומה ל"אבא עשיר, אבא עני" – הפוסט הזה בהשראת הספר. הוא נכתב לפני 12 שנה וחזה במדויק את כל מה שקורה היום – חוסר הרלוונטיות של החינוך הממשלתי ומשבר החוב.
בהצלחה בתיכון!
nadavs
אוף, אתה כ"כ צודק שזה עצוב. כאוטודידקטית, למדתי מויקיפדיה הרבה יותר משלמדתי בכל השנים שלי בבי"ס. השיטה שלי היתה לא להכנס לכל השיעורים כמעט, ללמוד את החומר למבחנים בין חצי שעה ליום לפני, תלוי במה חומר היה מדובר, ויש לי ממוצע של 104 בגרות. הדבר היחיד שאני זוכרת מהלימודים שלי, חוץ מכמה סוגיות תושב"ע, זה הביוטופ. אין מה לעשות, כשנדרשים לעשות מחקר בהיקף כזה, כולל ניסוי שעושים לבד, מבינים את החומר באמת ולא רק משננים אותו כמו תוכי. הייתי מדריכה במד"א והדבר שהכי עצבן אותי היה שהחניכים לא באמת הבינו את החומר. כל מה שהם ידעו היה לשנן, ועבדתי מאוד קשה כדי להסביר להם שאת החומר הזה הם צריכים לדעת באמת כי במקרה חירום, השינון שלהם לא יעזור, כי זה לא בצפר אלא החיים האמיתיים. אם יהיו לי ילדים אני בספק אם אשלח אותם לבי"ס, אני אעדיף שהם ילמדו לבד בבית ויפתחו את עצמם פי 100 מאשר במסגרת החינוך הזוועתית שלנו.
אבל בית ספר, למרות כל החסרונות במערכת החינוך, הוא לא רק מקור ללימודים, וילד שלומד בבית לא יפתח כישורים חברתיים ויכולות חברתיות כמו ילד שלומד בבית ספר.
זה נכון, אבל עם גן הסוציוטיזם שמסתובב לו במשפחה שלי, יכול להיות שעדיף ככה
I rest my case.
nadavs
מסכימה עם כל מילה. בתור מישהי שרק עכשיו מתחילה את השנה העשירית ללימודיה, אני יכולה להעיד על כך שבית הספר לא מכין אותנו לחיים עצמאיים שיהיו לנו לאחר הצבא, בין אם נרצה ובין אם לא.
זה לא אומר שאי אפשר ללמוד לבד. זמן הלימודים לא מוגדר כזמן בית הספר. אפשר ללמוד הרבה מאוד גם לבד, בבית.
nadavs
אפשר להתחתן איתך ?
אתה לא מבין כמה טוב עשית לי
לקרוא את הפוסט שלך
בדיוק בעיתוי הנכון
שאני באיזה התקף לחץ
תודה
ושיהיה המון בהצלחה
אתה אינטיליגנט
באמת שאין אנשים כמוך [או שעדייין לא הכרתי אותם]
חתונה? לא בזמן הקרוב. דברי איתי עוד כמה שנים.
אני שמח שעזרתי לך. ותודה על המחמאות!
nadavs
אני רק בן 16 וכבר שנתיים אני מרגיש ככה.
כל דפוק שטרח מספיק בשביל לשנן את מוטיב התפוח יכול לקבל בגרות.
אבל זה לא אומר כלום. בגרות כבר לא שווה כלום.
יותר אנשים מוציאים בגרות, אבל זה לא אומר שהם ראויים לכך.
יש הבדל בין להיות חרשן לבין לדעת לחשוב.
אבל לחשוב זה לא משהו שמעודדים בבתי ספר כיום,
כי המדינה מפחדת שהאזרחים יחשבו יותר מדי. וזה מסוכן לה.
תודה רבה. 🙂
לפעמים נחמד מאוד לקרוא מאמרים שמסדרים לך את המחשבות בראש שלא הצלחת לסדר.
לגמרי… לא מבינה מה יעזור לי לשנן חומר לא מועיל שגם ככה אני אעשה עליו "דליט" שנייה וחצי אחרי הבגרויות,יותר מעניין ללמוד דברים שבאמת אבל באמת נצטרך בחיים.
מתמטיקה, אזרחות, אנגלית והיסטוריה (ולשון א’, לשון ב’ הצליח לבלבל אותי) אלו המקצועות היחידיים שלמדתי מהם משהו ואני אקח את זה איתי הלאה בחיים.. מעבר לכך אני לא מרגישה ששאר המקצועות תרמו לי בחיים.
כל מי שקיבל תעודת בגרות ראוי לה. השאלה היא מה זה אומר על תעודת הבגרות.
nadavs
אז אתה מפגין?
לא. אני לא מסכים עם דרישות המחאה (חוץ מצדק חברתי, אבל זה מושג קצת מופשט).
nadavs
ממש לא מסכים עם שום דבר ממה שאתה אומר. המטרה של מערכת החינוך היא לא לפתח את הראש ולתת כלים לחיים, המטרה היא להקנות ידע שנתפס כידע בסיסי שכל ישראלי חייב לדעת. אם משרד החינוך היה חושב כמוך תלמידים היו מסיימים 12 שנות לימוד כשהם יצירתיים אוטודידקטים ומולטי לשוניים, שאולי יודעים איך עובד כרטיס אשראי ובקיאים בהיסטוריה של האימפריה הרומית, אבל במהלך הלימודים האוטודידקטיים שלהם שכחו לעבור על השואה ועל השירים של ביאליק.
ואל תגיד שהבגרויות הן כולן קלות ולא דורשות שום מאמץ. לא סתם הארץ מלאה במכונים להשלמת בגרויות וזה די נדיר למצוא אנשים שהוציאו 100 בחמש יחידות מתמטיקה.
הבעיה עם מתמטיקה היא שתלמידים לומדים לשנן תבניות של שאלות, וברגע שהם מקבלים שאלה שחורגת קצת מהתבנית הם מתחרפנים ולא יודעים מה לעשות.
כשאני עשיתי את הבגרות ב-5 יחידות באחד השאלונים הייתה בעיית הספק קלה בטירוף – להציב בנוסחה וגמרנו. תלמידים לא הצליחו לפתור אותה כי שאלו על שלושה ברזים שממלאים בריכה, והם למדו על שני ברזים שממלאים בריכה. וגם היה את המקרה שתלמידי 5 יחידות התלוננו על בגרות שבה היה צריך לחשב נפח תיבה, והם לא הצליחו כי זה לא מופיע בנוסחאון.
בזה אתה צודק, אני סיימתי 3יחידות בקושי וזה פשוט קשה מדי, התרגילים כל הזמן משתנים והניסוח שונה, הם עושים את זה בכוונה משרד החינוך בשביל שיהיה להם יותר עבודה
דבר ראשון, אין דבר רע באנשים אוטודידקטים, יצירתיים ומולטי לשוניים.
דבר שני, לא קראתי לאי לימוד השואה ושירי ביאליק, אלא להוספת מקצועות חשובים וצמצום כלשהו באחרים. חשוב מאוד ללמוד על השואה, אבל נראה לי שאפשר לדלג על התמורות בחיי היהודים בארצות הברית בזמן המשבר הכלכלי של 1929.
nadavs
לא טענתי שיש בזה רע, אבל עדיף תלמיד ישראלי ממוצע שיודע איפה הוא חי מתלמיד אוטודידקט שלא.
השאלה אילו תכנים ללמוד ואילו לא היא שאלה מאוד מסובכת ומורכבת, אי אפשר לענות עליה כאן, ומן הסתם שתמיד יהיה משהו לשפר… בכל מקרה הקו המנחה אמור להיות להקנות לילד את הידע הבסיסי שכל אדם בישראל צריך לדעת. כישורים אחרים זה כבר אופציונלי.
היום היה היום השני שלי בי"א,אני אגיד לך דבר כזה : אין לי הגדרה לטוב ולרע לגבי מטרת החומר של משרד החינוך,אני רק יודעת שהם מבקשים להעלות את 15 היצירות לבגרות בספרות ל 20 ובקושי את ה15 כולם מספיקים ואת החומר בהיסטוריה שלא נדבר על מתמטיקה לא מלמדים עד הסוף בכל בתי הספר פשוט כי אין מספיק זמן,שלא נדבר על הזמן שצריך שיהיה לתלמיד לזכור את הכל יחד עם 5 בגרויות נוספות.אבל בקשר להיבט הכלכלי אתה מאוד צודק.באמת אין לי שמץ איך להשתמש בקרדיט קארד ואין לי מושג איך משלמים את המיסים וכל החשבונות מהביטוח לאומי כתובים בשפה של עורכי דין [וזה כי פעם שאלתי את המורה שלי לספרות פירוש של מילה אחת והיא אמרה שזה משהו שמשתמשים בו עורכי דין (ואותה מילה הייתה בשיר שנכתב לפני 60 שנה)] וכשאמא שלי מבקשת שאני אתרגם לה את הג’בריש הזה אני מרגישה כמו מפגרת ונתקפת פחד לעתיד שלי,שלא נדבר על זה שבחדשות כשמסבירים את כל הבעיות במדינה כולם מדברים בשפה שאינה מובנת למרבית בני ה 20 ומטה ביחס לפוליטיקה,כלכלה והרבה פעמים גם ביטחון כשזה תופס 90% מהמבזקים.
מה שלא יודעים ומעניין, צריך ללמוד. אם טרחת ובדקת את משמעות המילה שלא הבנת, כבר הראית צעד בכיוון הנכון.
nadavs
מה שאני מנסה להגיד זה שהיה טוב אילו היו מסבירים לנו איך באמת לחיות אחרי צבא ואוניברסיטה עם כל ההרצאות שלהם במקום הרצאות על איידס וסמים כי בסופו של דבר כל מי שלא זהיר חולה ומי שסתם דפוק מתמכר – ככה זה עובד גם בלי ההרצאות.
בבית הספר שלי הבהחלט צריך יכולת ניתוח והבנת הנקרא ואת זה מלמדים אותנו והרבה, והקטע של שאלות בכיתה קורה אצלנו ברוב השיעורים
אולי זה בגלל שאני בבית ספר בין לאומי ולא ישראלי
אז מלמדים אותנו ללמוד ולא להעתיק
אם אלה הדברים שיש לכם בבית הספר, הרווחת. לא כולם זוכים לזה.
nadavs
בהחלט מבאס לקרוא דבר כזה כשרק התחלת כיתה י’…
אוף תודה על העידוד באמת!
כי זה מה שרציתי לקרוא 🙁
לדעת שאני סתם לומדת כל יום 9 שעות
ומלאאא שעות פיזיקה ומלאא שעות מתמטיקה ומלא שעות אחרות של דברים כדי לדעת שבהמשך רוב הסיכויים שאני לא אצטרך אותם 🙁
אין מה להתבאס. הלימודים לא נגמרים כשיוצאים מבית הספר – אפשר ללמוד בבית ואפשר לנסות להקשיב ממש בכיתה ולהעמיק בחומר.
ואם לא זה – בית הספר הוא מקום מצויין לפתח כישורים חברתיים. את זה לא מלמדים בכיתה, את זה לומדים לבד.
nadavs
תשמע, קראתי את הפוסט בנשימה אחת, ואנ יכולה להגיד לך רק דבר אחד.
וירבו כמוך!
כל כך פקחת לי את העיניים,
באמת שינית לי את התפיסה לגבי דברים בפחות מדקה וחצי.
בין כול הלחץ והחרישות למבחנים ובגרויות לא מוצאים זמן להעשיר את
עצמינו בתחומים שהם מחוץ ללימודים ובכך בעצם להתפתח אישית, עצוב לא?
היה תענוג לקרוא אצלך, שיהיה סופ"ש נעים!
תודה רבה, וסופ"ש נעים גם לך!
nadavs
דיי חבל לי שכל ה12 שנים האלה מתבזבזות על כלום,אני רק בכיתה ט’.אבל אני רוצה ללמוד,להשפיע והצליח בחיים שלי..
במתמטיקה אני מסוגלת להוציא 80 בערך (אני בהקבצה א+,מצויינות) אבל אני עדיין לא מבינה דבר מין החומר למשל.
ובכיתה ז’ שלמדנו בספרות הייתי משתעממת מהשיעורים .. קוראת סיפורים אחרים,יום לפני חוזרת רבע שעה על החומר ומקבלת 100 כשהציון השני הכי גבוה היה 70 בערך.
אין שום היגיון וחוכמה בזה.
אני רוצה להיות עם ידע כללי ולהבין דברים,אבל זה נראה לי קצת מאוחר לשנות את כל מערכת החינוך למשהו מועיל.
הן מתבזבזות רק אם לא מנצלים אותן כמו שצריך. אפשר גם ללמוד ולהתפתח מחוץ לכותלי בית הספר. הלימודים לא נגמרים כשיוצאים מהכיתה.
nadavs
אני לא מסכימה שכל המקצועות הם נטו זיכרון וחרישה, הריאליים הם הדוגמא הטובה ביותר, שהם ללא ספק דורשים הבנה. להגיד לך שזה מעניין אותי ושארצה לעסוק בזה בחיים? לא, אני בכלל רוצה להיות פסיכולוגית, אבל גם מגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה היא מגמה שדורשת הרבה מאד הבנה.
אני באופן אישי לא מתייחסת לזיבולי שכל מיותרים ("שנת הכוון לבגרויות", כבר עכשיו התחילו לחפור לנו על זה, ואנחנו רק בשבוע הראשון ללימודים ויש עוד זמן) מצד אנשי ה"חינוך" כביכול (:
הבנה? למדתי שלושה מקצועות ריאליים, ובשלושתם ההכנה לבגרות כללה מיליון שאלות מכמה סגנונות מרכזיים. כל ההכנה לבגרות היתה שינון של תשובה לכל סוג שאלה. בבגרות פשוט כתבנו את מה שאימנו אותנו, ואכן הציונים היו מרשימים ביותר.
חשיבה מינימלית (הבנת סוג השאלה), לא יותר מזה.
nadavs
אוח איזה מילים יפות יוצאות מהמקלדת שלך,
החינוך בבעיה, בעיה קשה, והמורים מודעים אליה, וכולם מודעים אליה.
החינוך מקבל תקציב גדול כל שנה.
אבל בתור תלמיד אני בא ושואל, איפה כל זה בא לידי ביטוי?
למה היום יש לי הרבה חברים שנעזרים במורים פרטיים?
למה לבגרות בתנ"ך אני צריך להעתיק תשובות מהספר של פלורה?
למה אחוז הנכשלים בבגרות באזרחות הוא הגדול ביותר?
זה נראה לכם הגיוני?!
אם גם אתם מרגישים כמוני אני כותב עכשיו פוסט על מחאת הנוער, מצפה לשמוע שאנחנו לא לבד במאבק הזה 😉 עד שננצח!
תודה רבה.
nadavs
כוכל כך צודק!
תודה רבה!
nadavs
מסכימה איתך מאוד ומאוד תומכת בטענה שלך,ולמעשה – בתור תלמידת תיכון בשנה האחרונה שלה,אני יודעת על מה אתה מדבר כבר 6 שנים מיותרות [שאני מבזבזת על חומר ש99% ממנו יישכח ממוחי אחרי הבגרות].משרד החינוך מנסה להקנות לנו ערכים,מנסה,לא באמת מחדיר.הוא לא מנסה להעביר שום ערך חינוכי וישנם מקצועות שאפילו אפשר לוותר עליהם בקלות,כי הם פשוט מפגרים [באמת,שבתור אחת שמבינה מה יעילותם של המקצועות,יש כאלו שבאמת לא שווים את הזמן].
אבל לגבי ערבית ואנגלית – תראה,באופן אישי,אני לא אוהבת ערבית ובחרתי לוותר על זה בתיכון.אני חושבת ששפות זה בחירה.תהיה בטוח שרוב הנערים בגיל שלי יודעים אנגלית כל כך בסיסית,שזה כמעט נוראי.זה שהם יודעים ביטויים ולשיר שירים באנגלית [של ליידי גאגא,לצערי] לא אומר שהם מבינים את הפירוש.
אני חושבת ששפות זה דבר גמיש,ופה בארץ לא חושפים אותנו לתרבויות אחרות חוץ משל הערבים – אז נכון,הם מאוד קרובים לתרבות שלנו והם חיים לנו מתחת לאף,אבל לעזאזל – זו לא התרבות היחידה בעולם,ושפה מעבירה תרבות – למה לא ללמד אותנו צרפתית כמו פעם? מבחינתי שינסו ללמד יפנית – רק שפה כלשהי שחושפת אותנו לתרבות אחרת.לא מחנכים נכון בבתי הספר וזה פשוט נוראי.יש כל כך הרבה אנשים מצליחים בחוץ,בחו’’ל ובארץ שהצליחו בחים בלי תעודת בגרות,בלי ידע שהם רכשו,אלא עם החוכמה שלהם,דברים בסיסיים וחשובים של החיים.את זה אף אחד לא מלמד אותנו.
ואז – באמת מה הפלא שסטונדטים היום יושבים באוהל?
יש בתי ספר שמלמדים צרפתית,אני למדתי (ולומדת).רק שהתלמידים לא שיתפו פעולה עם המורה והיא פשוט לימדה אותנו שנה שעברה על התרבות הצרפתית כי ילדים בקושי קיבלו עובר (היינו 3 תלמידים שלומדים בערך,לשלושתנו יש 100 ולשאר יש .. פחות,הרבה פחות)
רמת האנגלית שאנשים יודעים היא בסיסית ונוראית, אבל היא מספיקה להם כדי לתקשר פחות או יותר עם אדם אחר שיודע רק אנגלית.
רמת הערבית שאנשים יודעים היא אפס, והיא לא מספיקה לכלום. בפעם האחרונה שבדקתי, בישראל יש מעל מיליון וחצי ערבים, ומעבר לגבולות ישראל נמצאים אנשים שדוברים ערבית. להרחיב שפות מעבר לכך זה נהדר (לצאת מבית הספר עם ארבע שפות נשמע לי רעיון נהדר), אבל את הבסיס למחיה בארץ ותקשורת כלשהי עם העולם צריך ללמוד.
nadavs
שאלה- האם שווה לי, כתלמידה מן המניין, להשקיע בלימודים בדברים שחשוב לי להשקיע בהם, ובאמת להבין את החומר (כי ככה אני לומדת בבית הספר שלי, סוג של), או שעליי פשוט לחשוב על העתיד כפתרון שלי?
חד משמעית כן. למרות הפוסט שיכול לדכא קצת, המשפט הנדוש "תעודת בגרות פותחת דלתות" עדיין נכון.
בנוסף ללימודים בבית הספר, כדאי לבדוק מה אפשר ללמוד מחוץ לבית הספר – דברים שמעניינים אותך או דברים שאת חושבת שיעזרו לך לאחר מכן.
nadavs
תעודת הבגרות היא כרטיס הכניסה שלי לאוניברסיטה/אקדמיה, למרות שגם הדרך שבה משיגים אותה (מספר מבחנים קובעים וגדולים, במקום מבחנים קטנים יותר לאורך השנה אשר באמת מכסים את כל החומר) היא לא טובה.
אני תמיד עושה דברים גם מחוץ לבית הספר, בעיקר מתוך הנאה אישית (ריקוד, שירה וכו’).
למרות שבצורה מקרית, דווקא בתי הספר שאני למדתי ולומדת בהם מלמדים את העיקרון, ולא דורשים מאיתנו שינון תמידי.
וואו זה כלכך נכוון, תכלס מלמדים אותנו כמו תוכים הרבה פעמים רק לזכור ולא לעשות שום חשיבה.
מצד שני יש מקצועות שבהם זיכרון לא מספיק, כמו מתמטיקה (אין לי מושג בכמה יחידות היית, אבל אני בחמש בתוכנית החדשה והיא קשה. אין צורך לזכור שום דבר אף פעם) ויש מקצועות שכן שואלים בהם שאלות של חשיבה, הקטע שבדרך כלל דעתך לא מעניינת אלא הצורה שענית.
זה טיפשי מאוד, ואני בשנה ה-11 של המסטיק הזה. ואתה ממש צודק.
אני לא יודע מה זו התוכנית החדשה, אני עשיתי חמש יחידות מתמטיקה, ואת הציון שלי אפשר למצוא בארכיון (אי שם בספטמבר 2008). היינו צריכים לדעת קצת מתמטיקה, אבל בעיקר שימוש בדף הנוסחאות.
בבגרות באזרחות (לפי מה שאני למדתי), רוב התשובה זו הצורה שבה עניתי. הפרטים עצמם כמובן מגיעים מהשינון האינסופי.
nadavs
בא לי לבכות, זה כאילו אתה מבשר לי מה יקרה בעתיד שלי.
את האמת… סחתיין, אני אתחיל לחשוב עכשיו על הכל
אין מה לבכות. עכשיו כשאת יודעת מה עלול להיות בעתיד, את יכולה להתכונן לזה.
אני שמח שאת מתחילה לחשוב על הכל. תישארי בבית הספר, אבל בינתיים תתחילי ללמוד גם מה שמעניין אותך ויכול לעזור לך בעתיד.
nadavs
<a href=http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=707688&year=2011&month=9http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=707688&year=2011&month=9</a>
איך דאגת לעצמך למשכורת ליפני הצבא? ואיך נדאג לעצמנו מבחינה כלכלית כבר מעכשיו?
ואני לגמרי מסכימה עם הפוסט ,עכשיו התחלתי את י"ב וכל מה שלמדתי מהבית ספר עד עכשיו זה- איך לשנן חומר ולזכור בעל פה(יום אחרי הבגרות בהיסטוריה לא זכרתי כלום מהחומר, אז בשביל מה ללמוד את זה עם גם ככה בהמשך החיים שלי אני לא אזכור את זה ולא אוכל להשתמש בידע הזה), לא מלמדים אותנו איך לחשוב. לדעתי צריכים לשנות את כל שיטת הבגרויות האלה,בארצות הברית בכלל אין בגרויות והם גם לומדים היסטוריה והשהאר בצורה הרבה יותר מעניינת שבה הם גם זוכרים את החומר, ואצלנו לומדים משהו רק בשביל ציון טוב בבגרות.
איך דאגתי למשכורת? בשביל התשובה הזאת תיאלצי להמתין קצת בסבלנות.
(למרות שאם תחפשי קצת בארכיונים באיזור סוף 2007 עד יוני 2008 יש סיכוי שהזכרתי את זה במילה או שתיים).
nadavs
כן אולי באמת תגלה לנו במה עבדת ומה אתה לומד, סיקרנת אותי 🙂
אני מסכימה עם הפוסט שלך מאוד, תמיד אמרתי שצריך ללמד בבית ספר גם דברים שיועילו לאחר כך, להמשך החיים. עכשיו סיימתי י"ב ואני מרגישה חסרת ידע וחסרת אונים בכל הנושאים הכלכליים – כרטיס אשראי? צ’קים? איפה אמורים לחתום? ארנונה? חוזה שכירות? טאבו? וכו’ מזל שכרגע אני עדיין גרה אצל ההורים והם יעזרו לי להבין את הנושאים האלה, אבל היה הרבה יותר טוב אם הבית ספר היה מעביר איזשהו קורס במקום שיעור תעבורה (אחד המיותרים).
ערבית לדעתי הוא אחד המקצועות החשובים, אבל השנים שלמדתי אותו בבית ספר (4 שנים) היו פשוט ביזבוז כי לא באמת למדנו לדבר, הלימוד היה ברמה נמוכה ולא מספיק אינטנסיבית ככה שכל מה שלמדתי שם פשוט נמחק. עצוב.
מה שלומדים לפסיכומטרי הוא די נחמד וחשוב יותר מהרבה שיעורים שמעבירים לנו בבית ספר – עברית (חבל שאני ותלמידים רבים הגענו למצב ששלושה חודשים לפני הפסיכומטרי אנחנו צריכים ללמוד מחדש את השפה העברית, זה לא משהו שהיינו אמורים לדעת כבר מבית הספר?), שאלות הגיון ואנגלית ברמה גבוהה
אני ממש מסכימה איתך – יש בעיה קשה במערכת החינוך ובאיך שהיא עובדת…
יש לי סיפור ממש טוב שיכול להסביר את זה:
בסוף שנה שעברה, כשעוד למדתי בבית הספר, חבר טוב של אחי הקטן (שלומד גם הוא בבית הספר) אמר לי שלום בזמן שחיכינו לאוטובוס שמחזיר אותנו הביתה, ושם התחלנו לדבר. אחי הקטן הוא סוג של תותח בפיזיקה וחבר שלו התפלא שאני לא למדתי פיזיקה ושלא התעניינתי בנושא כמוהו."אח שלך הוא מדהים," הוא אמר בהתלהבות, "כשהמורה נותנת תרגיל, שהוא תמיד ממש הקצה של הקופסא, אחיך פותר אותו ואז מנתח אותו.. הוא מנתח את הקופסא, בודק את הגבולות שלה ובכלל רואה את הקופסא בכללותה."
פשוט הסתכלתי עליו בעיניים, חייכתי ואמרתי:
"אבל נועם, אין קופסא."
יופי של סיפור.
nadavs
אתה כל כך צודק,יוצא לי לחשוב על זה הרבה בזמן האחרון ואני "רק" בת 21,אבל החיים בארץ נראים לי בלתי אפשריים כרגע ואני לא ממש רואה עתיד טוב בשבילי פה בארץ,אני לא הוצאתי בגרות,ברוב המקצועות אני תמיד הרגשתי שמנסים רק לגרום לנו לזכור את החומר ולא להבין באמת ואם זה לא עניין אותי לא למדתי ורוב הזמן לא נכנסתי לשיעורים,אנגלית למשל כן אהבתי למרות שגם לא נכנסתי (אולי פעמיים בשנה) ולפני כל מבחן למדתי קצת והוצאתי ציונים טובים והייתי ב5 יח’
חשבתי לעזוב לגרמניה וללמוד שם (יש לי שם משפחה) אבל העובדת סוציאלית הכניסה לי לראש שתעודה מחו"ל לא ממש שווה יותר מתעודה בארץ,זה להתחיל הכל מהתחלה,ללמוד שפה ולהשתלב..היא ממש הורידה לי את הבטחון..אני עדיין חושבת ששם אני אסתדר יותר
ד"א אם הייתה לך אפשרות להשאר בארה"ב למה החלטת לחזור לארץ?
חוסר בגרות הוא לא סוף העולם. כולם שמעו סיפורים על אנשים שלא גמרו כיתה ט’ ויש להם חיים נהדרים, והחדשות מלאות בסיפורים של אנשים שיש להם בגרות ותואר אבל לא נרדמים בלילה מחשש שלא יהיה להם איך לשלם חשבונות.
לא היתה לי אפשרות להישאר בארה"ב, ובגלל זה חזרתי.
nadavs
ברור שזה לא סוף העולם,אבל עדיין יש הרבה מקומות שלא יקבלו אותי..את האמת? אני לא יודעת אם שווה להשלים או לא..
יש לי אפילו דוגמא אישית מהבית:
אבא שלי..הוא למד בחו"ל הוא סיים בית ספר אבל אין לו תואר והיום הוא עובד במפעל ומקבל את כל ההטבות עם ביטוח פנסיוני וכו’..
אני חושבת שבסופו של דבר אני אעדיף ללמוד מקצוע ולא לרכוש אישהו תואר לא מועיל..
בקשר לנסיעה לגרמניה..מה אתה חושב על זה? שווה לעשותהדבר כזה? אני פשוט ממש בהתלבטויות ואתה נראה לי אחד שמבין קצת.
מצטערת לשמוע שלא היתה לך אפשרות אבל אני בטוחה שתצילח גם בארץ..
כן, עצוב שכיום אני וכל מי שרוצה ללמוד באמת, עושה את זה מחוץ לבית הספר.
ואני בכלל מתעניינת בנושאים שלא יעזרו לי בחיים כמו פילוספיה ומחלות נפש,
למישהו יש עצה איך זה לעזאל יעזור לי?
העתיד שלי ממש מלחיץ אותי.
מחלות נפש הן תחום פסיכיאטרי, ונראה לי שבתחום הזה יש עבודה. אין לך מה לדאוג.
nadavs
יש נקודות במאמר שאני חושב שאתה קצת מגזים, אבל חוץ מזה – פוסט מעולה.
כל הכבוד. גם אם אני מסכים איתך וגם אם לא (ואני חושב שאני מסכים), צריך מדי פעם מישהו כמוך, שיגיד גם מה שלא כל כך פופלרי להגיד, או יותר נכון את מה שפחות נעים לשמוע.
אני מקווה שאנשים באמת יפתחו קצת את הראש בעקבות מה שכתבת.
יפה אמרת
אני מודה שאני נוטה להגזים לפעמים, אבל זה בעיקר כדי להעביר נקודה מסויימת.
אני מאוד מקווה שאנשים (ובמקמות הנכונים) יפתחו קצת את הראש.
nadavs
וואוו, אתה באמת חושב שפטריוטיות זה דבר שלילי ?
זה באמת רע לאהוב את המדינה שלך ?
או שאתה באמת לא מבדיל בין פשיזם לפטריוטיזם?
כששר החינוך רוצה שתלמידי תיכון יאמצו קברים של לוחמים, יש בעיה. כשיו"ר המזכירות הפדגוגית רוצה לקצץ בלימודי האזרחות (המצומצמים ממילא) ולהקדיש חצי מהם ללימוד ציונות (למרות שיש שיעורי מורשת שאותם לומדים כמקצוע חובה מהחטיבה, ולא רק בי"ב), יש בעיה. כשמשכתבים את ספר הלימוד באזרחות כי "יש בו יותר מדי ביקורתיות", יש בעיה. וכשמפטרים מישהו שלא מסכים עם הגישה הזו וממנים במקומו מישהו מהמכון לאסטרטגיה ציונית, יש בעיה.
גם לביקורת יש גבול, מפתיע עד כמה שזה ישמע.
לעניין מורשת: תודה באמת שטורחים ללמד מעט את הבסיס לתרבות שלנו וגם בזה מחפפים – הרבה יותר מאשר באזרחות (אני למשל זוכר הרבה פחות מכל אותם "שיעורי מורשת" שנפסקו אחרי כיתה ט’ מאשר משיעורי האזרחות). ואגב, הייתי ממליץ למשרד החינוך להחליף את ספר הלימוד באזרחות אם הם רוצים שמישהו באמת יזכור משהו מהמקצוע (עושה שימוש מוגזם "במשפטי כלכלנים": משפטים שנמשכים על פני כמעט פיסקה ומסתובבים סחור-סחור מבלי לומר דבר).
ועוד דבר: נראה לי שהמגמה שאתה מתאר (במידה והיא נכונה) באה כתגובת-נגד לתופעת איבוד הערכים יותר מאשר כמגמה עצמאית של שטיפת מוח.
פטריוטיות היא לא דבר שלילי, אבל אובר-פטריוטיות שמפמפמים בלי סוף בבית הספר כבר מתחילה לגלוש לצד הפחות נעים של הפטריוטיות.
nadavs
כתבת את כל מה שרציתי להגיד ולא ידעתי איך. או חלק מזה, בכל אופן.
שמח שיכולתי לעזור.
nadavs
אני חושבת שבכללי גם שיטות הלימוד כאן גרועות ויש המון מקצועות מיותרים.שיטת הלימוד האקסטרנית שהיא למעלה ללמוד מקצוע אחד זמן מסויים היא הטובה ביותר,מכיוון שהראש ממוקד רק בדבר אחד ואחוזי ההצלחה מאוד גבוהים.
יש המון עומס מיותר,בחירות לא נכונות,ובמידה ואם משרד החינוך היה שוקל האם צריך למשל להכניס את מקצוע התנ"ך לבגרות(לא אומרת שלא צריך ללמד,אבל בגרות בתנ"ך זה באמת מיותר כי מעטים הם אלו שזוכרים) ,לקצץ חומר בלשון,לקצץ חומר באזרחות(המקצוע בין הקשים שיש ובין החשובים),למקד מתמטיקה כמו שצריך ולא להעמיס על אלה שלא רוצים לעסוק במספרים בעתיד(3 יחידות של י"ב..סיוט אמיתי),אנגלית,פשוט להפסיק להעמיס על התלמידים-כי בתכלס שום דבר לא נזכר,לא נותנים כלים,וכמו שרשמת..ההכנה לאוניברסיטה היא כלכך קלושה.
מכל הרשימה הזאת (ועם כל אהבתי למתמטיקה), אזרחות הוא המקצוע היחיד שצריך להרחיב. כל עוד ישראל היא דמוקרטיה, אנשים צריכים לדעת מהי דמוקרטיה, ולא רק את ההגדרה הפורמלית.
nadavs
בחיים לא ראיתי בהמלצת העורכים בלוג שמדבר על נושא לא חרוש מהתחת שמדברים עליו בכיתה ז’ כל יום כל היום…ושלא כתוב בצורה עיוורת לחלוטין….תקשיב..הפוסט הזה…יוצא דופן…הוא כ"כ נכון, כל פעם שאני פותחת את הנושא ומתריסה נגד מערכת החינוך כולם מסביבי מחליטים שאני טועה…שמערכת החינוך אמנם לא כזאת טובה…אבל בביה"ס לומדים, ויוצאים ממנו עם השכלה… אני מסכימה איתך וגם מקצינה…בביה"ס של היום, לא לומדים כלום, מבחינת הזמן שמבזבזים על לימוד כל השטויות האלה זה נחשב לכלום מבחינתי. במקום לעודד אנשים לחשוב, ליצור, להיפתח לנתיבים שלהם, חוסמים את המחשבה…מלמדים את כולן חומר שינוני זהה…מלמדים אותם לחשוב באותה התבנית המפגרת- כאילו אין להם מוח, הם לא יכולים לחשוב בעצמם…פשוט זלזול באינטיליגנציה האנושית… בקיצור, בזבוז אחד גדול של זמן.
שמחה שהעלת תנושא, יום טוב:)
תודה רבה על המחמאות.
לחשוב, ליצור ולהיפתח לנתיבים אחרים אפשר גם מחוץ לבית הספר. אל תיתני לו להגביל אותך!
nadavs
תלוי מה את לומדת… לא הייתי אומר שאין מקום לחשיבה בבית הספר: חלק מתהליך הלמידה הוא החזרה והשינון (אצל כל אחד נמשך פרק זמן שונה לפי היכולות האישיות) על הבסיס. בבית הספר כל מה שיכולים להספיק (וגם זה רק בקושי) הוא בדיוק העיקרים הללו – רק אחרי שתביני אותם היטב ותמשיכי הלאה תגלי שבעצם כל מה שלמדת הוא בסיס הבסיסים, הא"ב של התחום (ואולי פחות מכך). היכן תרצי להכניס יצירה בא"ב? (לעניין של דרכים יצירתיות להעברת החומר – מסכים, אבל הכוונה הייתה ליצירתיות של התלמיד)
לעניין החשיבה עצמו: תלמיד שרק מעתיק ומשנן ללא הפעלת חשיבה לעולם לא יצליח להבין את הנלמד לעומק, כך שמי שבאמת רוצה להבין ולהתעמק (ובכך בעצם מראה התעניינות בתחום) לא יוגבל (תלוי במורה הספציפי, זה לעניין הסגל, שגם הוא לא נבחר כראוי בהרבה מקרים, ולא לעניין התוכן המועבר). למידה אמיתית בהכרח דורשת חשיבה כלשהי מהתלמיד: שימוש בבסיס הנלמד לא מתאפשר ללא חשיבה מינימלית כלשהי המאפשרת לקשר בין הבעיה לחומר הנלמד, כמובן שאפשר לעקוף ע"י שינון והעתקה אבל זה כבר עניין של התלמיד. זה כבר לא עניין של התכנים המועברים אלא של הסגל והתלמידים (כשלשניהם חלק בעניין ולא רק לסגל כפי שמקובל לחשוב).
אני חושבת שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא לא לצפות מהבית ספר לשום דבר. את הדברים שבאמת חשוב לי ללמוד אני אלמד הכי טוב בכוחות עצמי, מספרים או מהאינטרנט. בכל מקרה אני מעדיפה ללמוד לבד.
אולי יותר קל לי לחשוב ככה כי אף אחד מהמקצועות שהייתי רוצה לעסוק בהם בעתיד לא דורשים תואר (למרות שאני מניחה שזה יועיל לרושם הראשוני ויעשיר את הידע שלי בנושא…) אז אני לא מרגישה תלויה בבית ספר.
כן חשוב לי להוציא ציונים גבוהים, אבל אני עושה את זה בשביל עצמי ולא כי אומרים שאני אצטרך את זה לאוניברסיטה או שקר אחר שמנסים למכור לנו.
אני רואה את זה אצל חברה שלי, שסתם העמיסה על עצמה עוד ועוד מקצועות, 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית 5 מואץ, מגמה שלישית חיצונית, כי היא מאמינה שזה יעזור לה בעתיד.
לעומתי, שפשוט בחרתי את המקצועות שאני אוהבת כדי שיהיו מקצועות שאני באמת אהנה ללמוד (ובאמת אצטרך בעתיד) אולי בסופו של דבר יהיו לה יותר יחידות בגרות להתגאות בהן, אבל זה באמת שווה את העומס המטורף הזה?
כל הכבוד לך על הבחירה שלך. טוב לדעת שיש עוד אנשים שחושבים ככה ולא מחפשים תעודת בגרות מנופחת ומעמיסים על עצמם רק בשביל הרושם אח"כ.
nadavs
היי, יש לי שאלה לא קשורה לפוסט: למה חזרת לישראל מארה"ב?
בעיות ביורוקרטיות עם האמריקאים – ארכיון 2006 יענה על הכל.
nadavs
מסכים איתך בעניין העצלנות של הרוב והשאיפה של חלק קטן יותר להגיע לאנשהו דרך לימודים אקדמאים ובכך שאפילו תואר לא מסדר מקום עבודה נחשק.
למרות זאת, ישנן כמה הערות:
1. דמוקרטיה נדונה לכישלון גם אם כל העולם ואחותו יפנים אותה (סביר להניח שהפנמה של מספיק אנשים תביא לכך שכמה מהם יעלו על העובדה הנ"ל).
2. בתי הספר נועדו בכדי לתת השכלה בסיסית רחבה, לכן אין טעם לצפות לדרישות גבוהות מדי (למרות שעם כל הכבוד 5 יחידות מתמטיקה זה לא משחק ילדים).
3. חלק מהנלמד אכן עוזר מאוד בהמשך בלימודים האקדמאיים (תלוי כמובן מה אתה לומד).
וקצת נימה אישית:
למרות שאני מסכים איתך לגבי המציאות המפגרת שבה מדען התורם הרבה מאוד מקבל תמורה כלכלית מגוחכת ביחס לכל מיני "יועצים בתחום הכלכלה" וכו’ שעושים הרבה פחות ומקבלים הרבה יותר אני חושב שבאופן כללי אנשים בעלי יכולות ורצון צריכים להיות מקודמים ולא לחשוב על איך לשרוד (כלומר, כלכלה צריכה להיות התחום האחרון שבו הם צריכים להתמחות). באופן כללי הדגש המוגזם על תחום הכלכלה לפחות לי יוצר מעין דחייה ממנו: אין הרבה הגיון בדרישה שכל אחד, ללא התחשבות בתחום עיסוקו, יהיה מוכרח להבין בזה כאשר יש מומחים שכל עיסוקם בכך. כנ"ל לעניין השלטון ("דמוקרטיה" וכו’). ישנם הרבה שינויים שיש צורך לעשות ואחד מהם הוא המקצועיות שמשום מה נראה כאילו מודברת…
אני כרגע התחלתי כיתה ח’ .
הבנתי כל מה שכתבת, וישלי עמדה ודעה על כל אחד מהנושאים האלו .
בוודאות כל השכבה שלי (6 כיתות זה לא מעט), פרט ל3-4 יוצאי דופן, לא מבינים.
אני מסכימה איתך מאוד על חוסר היעילות של מערכת החינוך.
אני לא לומדת כבר 3 שנים שום דבר שאבא שלי לא לימד אותי מגיל 7. (חוץ ממתמטיקה, שהיא מקצוע משונה נורא לכל הדעות.)
הלוואי שמקבלי ההחלטות יבינו ויסכימו איתך.
מחכה לפוסט הבא ^^
מה משונה במתמטיקה?
אם את לא יודעת לרקוד, זה לא אומר שהרצפה עקומה 🙂
מסכים עם הרוב.
תלמיד י"ב מתחיל, אני מגנה את מערכת החינוך כבר כמה שנים טובות.
אני יכולה להיות בחורה שמצליחה בלימודים אבל יש לי אופי שנוא – אני אומרת את דעתי יותר מדי. כבר הבנתי שאין טעם להגיד את דעתך בדיקטטורה הזאת אבל קשה לי לשנות את האופי שלי רק כי אני לא חיילת.
הבנתי שאני אדפק הרבה בחיים בגלל התכונה הזאת, פעם ברצינות שקלתי לעזוב את הבית ספר בכיתה י"א כי הבנתי שתעודת הבגרות הזאת לא באמת תעזור לי.
בסופו של יום לתלמידים אין שום אופי והרוב לא באמת יזכרו את החומר שהם שיננו (שמישהו אמר שכל ישראלי צריך לדעת – נו אז מה? הם ישננו את זה וישכחו למחרת) אז בשביל מה בדיוק אני מבזבזת את הזמן שלי?
עצוב כזה שהפוסט הזה נכון
אני אוהבת לקרוא פוסטים שמצליחים לעצבן אותי. (כי כמעט כל מה שכתבת היה נכון עד כאב)
תודה.
אני אמנם רק מתחילה תיכון, אבל נגיד מקצוע רפואה במקיף
הוא לא עוזר לשום דבר חוץ מעוד 5-10 יחידות בונוס לממוצע הבגרויות,וגם המורה לאותו מקצוע הסבירה את זה.
הפסיכומטרי זה קטע קצת דפוק. אתה חורש ת’תחת רק בשביל לחרוש אותו עוד יותר עוד 5 שנים באוניברסיטה/מכללה/אנערף.
מתמטיקה- זה זיכרון? לא. מתמטיקה זה להבין איך פותרים תרגיל אחד ולפתור צ’יק צ’ק עוד 20 כאלה. ואנגלית זה רק לזכור כללים פשוטים ובגלל זה זה מקצוע כל כך פשוט לדעתי
כמו שאמרת, יש תלמידים שמגבירים פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, מה שאתה לא רוצה, והכל ביחד במחשבה שיהיה להם זמן וכוח לזה וזה אשכרה יעזור להם בעתיד.
הם לא מבינים שזה רק יתפוס להם זמן ולא יועיל להם אף פעם. אולי רק בכמה קורסים שהם יהיו צריכים לקחת באוניברסיטה במסגרת אותו מקצוע שהם ילמדו.
ויש את התלמידים שיגבירו מה שבראש שלהם, מה שמעניין אותם ולא מה ש"אולי יעזור לי בעתיד". נגיד ילד מתעניין מאוד במחשבים, אז הוא יגביר כמה שאפשר מחשבים. אז הוא ילך לפרויקט שבאמת יכול לעזור לו למחשבים כמו נטע אם אתה מכיר במקרה.
הוא רוצה פסיכולוגיה? הוא יעשה בדיוק את אותו הדבר. והוא ילמד כמה שצריך אם הוא באמת רוצה לעסוק בזה בעתיד.
ו5 יחידות מתמטיקה זה רק אנשים שבאמת יודעים שהם מסוגלים להתמודד עם זה. כי עדיף לקבל 80 ב4, מאשר לגרד את ה60 ב5.
בקיצור יש אנשים שיודעים יפה מה לעשות עם עצמם, גם אם הם מבזבזים את הזמן שלהם בבית הספר. ככה שאין להם מה לדאוג.
בהצלחה לך בלימודים שלך!
צודק , אף פעם לא חשבתי שבית ספר זה דבר יעיל או עוזר ואפילו רציתי לפרוש לפני שנה (י’’א ) וכרגיל הם באו עם האיומים שיקחו אותי למוסד של עבריינים צעירים או את ההורים שלי וכד’ אני עכשיו בי’’ב מתה לסיים עם זה ויודעת שברגע שתיהיה לי תעודת בגרות מלאה היא לא תעזור לי בשיט ושבזבזתי עד עכשיו 12 שנים יקרות מאוד מהחיים שלי .
כמו חלק גדול גם אני רק עכשיו נכנסתי לתיכון, ולא סתם, לכיתת נחשון!
חרישות, 9 שעות ביום, זבל שפשוט יגרום לי לבזבז את החיים,
ואני אומנם אוהבת את כל המקצועות הביולוגיים האלה שלומדים בכיתה הזו,
אבל בתכלס? אני אוהבת מוסיקה, ואני ארצה לעסוק בזה כשאהיה גדולה.
אמא כמובן נגד, והאמת שאם לא היא, לא הייתי הולכת לכיתת נחשון,
או לבית הספר בכלל
אבל ניחה, נלמד, נחרוש, נגרום לאמא להיות מרוצה, ואז נלך ונעשה מה
שבראש שלנו, גם אם זו קריירה מוזיקלית מצליחה, וגם אם זה לגור בחור בת"א ולעשן סמים כל היום.
וואו, אם כמה שזה שוק כל מילה שלך נכונה
המלצתי
(לגבי ההערה על בן-לאדן, אני ממליצה לך לקרא קצת באינטרנט מי באמת אחראי לפיגועים הנוראים האילו… חפש אמת אחרת בגוגל)
רוב בתי הספר בישראל באמת חרא. למורים לא אכפת מהתלמידים והתלמידים שמים זיין על המורים, חלקם. אישית הגעתי מארץ שקודם כל חינוך נכון, ולימודים זה הכי חשוב. אני לא חושבת שצריך ללמד ילדים קטנים בכיתה א’ ערבית וכלכלה, כי הם לא מבינים את זה. איך לעזאזל אתה יכול לבקש מילד בכיתה א’ שלא יודע לקרוא ולכתוב בעברית, שיידע בערבית? ומה ילד בכיתה א’ יודע על החיים? יש לו הורים ל6 שנים הקרובות שיעזרו לו בזה.
לדעתי גם הפסיכומטרי מיותר, אבל כמו שאמרת, לא יוותרו על זה.
בדיוק כמו שילד לומד אנגלית בכיתה א’, הוא גם ילמד ערבית. לא חייבים להתחיל בניתוח טקסטים, אפשר להתחיל, כמו באנגלית, בהכרת האותיות ומילים בסיסיות.
nadavs
מקסים! סופסוף מישהו מדבר תכלס ולא פוחד מהתגובות שהנושא הזה עלול לקומם. אתה צודק במליון אחוזים, התיכון לא מכין אותנו לחיים האמיתיים, ותעודת הבגרות לא שווה בגרוש מאחר וחורשים כמו תוכים ומקיאים הכל בבחינה, אבל תכלס לא באמת למדנו מזה שומדבר…
בעקבות הפוסט שלך ,והתגובות המסכימות [בחלקן המכריע] של כולם,אני חושבת שאולי בהחלט עדיף להתחיל את תהליך הלמידה שלנו כשאנחנו מסתמכים על היכולות הפנימיות שלנו והתובנה שלנו בלבד. לשוטט בויקיפדיה,לקרוא ספרים,ללמוד שפות, ולמצוא את התשוקה שלנו בחיים שנוכל ללמוד ולעסוק בה בשמחה .
אני חושבת שאם הייתה לאדם אפשרות ללמוד מהעולם כולו,מתרבויות שונות ומצורות שונות של למידה,היינו הרבה יותר עשירים ומוכנים כדי להתמודד עם המערכת המסובכת בארץ,ועם הפרשנית הכלכלית בתכנית חיסכון .
הפוסט שלך בהחלט מעודד ונותן חומר למחשבה,וטוב לדעת שהוא מעיר כאן הרבה תלמידים צעירים [:
יישר כוח!
כ"כ מסכימה איתך..
אני בכיתה י"ב דוגרי יש מקצועות כ"כ לא חיונים שמלמדים בכוח
במקום ללמד משהו שבאמת יעזור בחיים
ופסיכומטרי? לא באמת מראה את הרמה שלך כולה מבחן מעפן של המרכז הארצי שגם מבוסס על שינון וגם אם ענית נכון על 90% מהשאלות אל תצפה לציון טוב
אחח, איזה פוסט נפלא ומשעשע, עם תוכן מעולה !
אני מסכימה, יהיה מיותר לומר מה שכבר אמרו.
מסכים עם הרבה שנאמר פה, אבל כל אותם "ילדים צבועים" שאומרים שהבצפר זה בזבוז זמן והוא גונב להם את החיים וכל זה למעשה מתחכשים לעניין ואומרים את זה כמו עדר צאן שת’כלס- לא רוצה ללמוד כמו כל תלמיד ישראלי ממוצע.
העניין מתחיל מחינוך טוב שאני חושב שהוא בעליה. מתונה אומנם, אבל בעליה וצריך לגרום לסטודנטים צעירים ומשכילים לבחור במקצוע ההוראה ולתגמלם בהתאם כי היום בישראל לא שווה ממש להיות מורה אלא אם יש לך אג’נדה לחנך את הדור הצעיר לדור יותר טוב או אם את נשואה וצריכה עבודה כשתהי בהריון וכד’..
רוצים מורשת ארץ וכאלה? לכו לבצפר צבאי והוא ירעיל אתכם על המדינה. בדר"כ גם החברה שם היא מתחתית החברה בישראל ואז תבינו ותכירו את החברה שלנו ותתפתחו באמת.
חשוב לדעת מסביב שטויות של העולם המודרני כמו כרטיס אשראי, שימוש נבון בפייסבוק ועוד שלל רחב של דברים, אבל בסופו של דבר….
הבגרות האמיתית ניתנת עם הגיל ועם פקיחת העיניים שהצבא עושה לרובנו הגדול ועד אליו כולנו סתם עוד תלמידים דגיי רקק שממלמלים את ה-א-ב’ בעברית או בכל שפה אחרת שירצה.
ותזכרו דבר אחרון- "אין לי ארץ אחרת"… (לברוח לגור בחו"ל לא יתן לכם פיתרון)
פחח אתה מכיר את בתי הספר הצבאיים בארץ שאתה מרשה לעצמך להפיץ את הבולשיט הזה? אני למדתי בבצפר צבאי, ולא, לא הרעילו אותנו בשיט. שום שיעורי מורשת קרב, המקסימום היה שיעור שמסביר על הדרגות בצה"ל.
"החברה שם מתחתית החברה בארץ"? האומנם? אם תחתית החברה בארץ עושה 10 יחידות באלקטרוניקה ו-5 בפיסיקה, אני גאה להיות חלק מתחתית החברה בארץ.
צאו מהסרט שאתם חיים בו לגבי בתי הספר הצבאיים, בתי הספר הצבאיים בארץ הם לא בתי הספר הצבאיים שמפמפמים לכם עליהם בסרטים האמריקאיים.
אוי ואבוי לי.
אתה מעלה פה בפוסט אחד מיליון ואחת תלונות ששמעתי נזרקות לאוויר על ידי המוני אנשים במהלך חיי ומעולם לא התעכבתי אליהן.
הקטע המפחיד הוא שאתה כנראה צודק.. אני כרגע בגיל תיכון, כיתה י"א ליתר דיוק, בדיוק בשלב בו אנחנו מצווים ללמוד לעשרות בגרויות (שעד עכשיו חשדתי שהן מיותרות אבל המוני וויכוחים עם מורים גרמו לביטחון העצמי שלי בעניין לרדת) וביננו? פשוט טוחנים לנו את הצורה מכל כיוון בצורה מיותרת.
תודה רבה לך שהארת את עיני!
ועכשיו בגללך אני יוצאת עצבנית ליום השלישי שלי ללימודים 😉
נדב לפוליטיקה!!
גאה בך
פוסט מעניין, אגב הפסיכומטרי הוא תוצאה של כישלון מערכת החינוך אין ספק.
האוניברסיטאות יודעות שגם אם מישהו קיבל ממוצע 100 זה עדיין לא מחייב שמשהו באמת זז בקופסא שלו.
לדוגמא : למדעי המחשב כרגע הדרישות זה פלוס מינוס ממוצע 105 ופסיכומטרי ~700
אני בהחלט מסכים איתך שאם תעודת הבגרות תיהיה שווה משהו הדרישה לפסיכומטרי תפחת או משקלה יהיה נמוך בהרבה.
עוד משהו מעניין על תעודת בגרות והקשר שלה ללעשות תואר :
רוב האקדמאים שאני מכיר אין להם תעודת בגרות מלאה.
למה? כי יש להם שכל, בתיכון חבריי היקרים למדו מה שעניין אותם
יצאו בילו עשו שטויות ודאגו לילדות מלאה ומספקת.
סיימו צבא, עשו פסיכומטרי – ושימו לב כאן הפאנץ’ ליין :
עשו מכינה שמחליפה לגמרי את תעודת הבגרות.
(שלוקחת 2 סמסטרים ומקוצרת אפשר לעשות גם בסמסטר אחד)
החינוך אצלנו בארץ הוא יותר קומוניסטי מדמוקרטי.
השאיפה שלכולם תיהיה תעודת בגרות ששווה לתחת – שווה לתחת.
חמש יחידות מתמטיקה – חשוב? או לא חשוב?
אני נאבקת על לעלות הקבצה כל החופש.. אבל אני כל פעם מגיעה למסקנה שזה פשוט קשה ושאין לי חשק.
את חושבת שתרצי ללמוד מקצוע ריאלי באוניברסיטה?
אם כן – תשקיעי. אם לא- עזבי אותך.
וחוץ מזה – תמיד תוכלי להשלים בגרות אחר כך.
יש מצב שהוצאת לי את החשק לחיות.
בכל אופן, פוסטים שכאלה גורמים לי להבין למה אני עוד קוראת את המומלצים.
יש פה ושם משהו שבאמת שווה קריאה.
מסכימה איתך לגמרי.
האמת היא שאני די מתכננת על עתודה. אני בעיצומו של קורס פסיכומטרי והמבחן קרב ובא. אני בכיתה י"ב וכרגע אין לי ציונים נמוכים מ-90 בכל הבגרויות שלי (פרט לשניים- 89 ו-85).
מסלול העתודה יעניק לי תואר ואולי אפילו שניים עד סוף הגיוס שלי (שימשך יותר מהמקובל, כמובן) נוסף לניסיון- משהו שמאוד מוסיף לפיסת הנייר הזו שמוכיחה כי יש בידיי תואר.
מעבר לזה אני לא יודעת על עוד יותר מדי דברים שאני צריכה לעשות כדי לבסס את עתידי. עבודה זמנית כדי להתחיל לחסוך אולי?
פוסט מצויין, אבל לי, תלמידת י"ב שחושבת רחוק מדיי קדימה, זה לא חידש בשיט.
אני מגיל 6 ומטה רוצה להיות רופאה, ואני כבר 8 שנים(ג’-י"א) מכינה את עצמי לעובדה שבית-הספר הוא פשוט לעשות כלום, לשנן כמה לילות ולהעביר הכל מאוזן לאוזן, וזו הסיבה שממש לא הזיז לי כששיבחו אותי על הציונים הגבוהים שיצאו לי.
אני זיהיתי שטיפות מוח בכמעט כל מקום – שיעור חברה, שיעור מולדת(איך לא), שיעור אזרחות(שמונעים מתלמידים להתמרד נגד הסטטו קוו כשמספרים להם שזה נמצא בין חוקי היסוד בישראל כשזה לא), שיעור תנ"ך(שמספרים בו שכל מה שקרה בתנ"ך הוא הוכח ואמת וכל מה שסותר אותו הוא שקר), ספרות(האדונית והרוכל מישהו?) ועוד…
ענק !!!
נו, באמת.
אנו נמצא את עצמנו באהלים גם אם נחרוש על הלמודים .
בין בכפייה בין מרצון.
העניין כאן הוא כלל לא לימודי. ואתה יכול למצוא כלכלנים,עו"ד ושאר ירקות שבחרו באופן חופשי את המקצוע אותו הם ילמדו ובו ישקיעו, צועדים בהפגנת המיליון, כי גם להם קשה עם יוקר המחיה והמצב בשוק הנדל"ן.
קיצער, הוא שאמרתי, העניין הוא מדיני וכלל לא חינוכי-לימודי.
תלמידים-תמשיכו לחרוש…
העניין הזה הוא בינלאומי, לא רק ישראלי. יש המון כתבות בנושא בזמן האחרון.
nadavs
סיימתי עכשיו יב.
במשך 12 קמתי בבוקר ונתתיל לאישה זקנה ומיואשת לבנות לי את הגשר אל העתיד, את כל גורלי נתתי בידיה.
לא למדתי כלום ולא השתפרתי כאדם. איזה בזבוז ואיזה עצוב
היו הרבה דברים שכתבת כאן שאני מסכימה איתם לגמרי, אבל משהו באמירה של להגדיל את התחרותיות ולהפחית מהשויון מאוד צרם לי.
אני מסכימה איתך שבגרויות רבות (לפחות בתקופה שאני למדתי בבי"ס) הן עניין של לשנן ולהקיא, ובבגרויות שכאלה היה לי קשה מאוד, כי אני טיפוס מפנים.
בבגרות בביולוגיה היו לנו דיי ויותר דרכים (כולל פרזנטציה מהסוג עליו אתה מדבר) בהן הבוחן באמת בדק הבנה ולא שינון, ודווקא שם הציונים שלי גבוהים יותר.
המערכת דפוקה, ללא ספק. אבל למה אני, בתור בחורה שמשקיעה באמת הכל כולל הכל – ולא משננת אלא לומדת, מפנימה ופותחת אופקים בחשיבה – צריכה להיענש במערכת עוד יותר תחרותית שתכתוש אותי לאפר רק כי יש לי ADD? לא התתייחסת כלל אל החריגים בחברה. החריגים האמיתיים, לא התחלמידים העצלנים שעשו מעצמם מכונות ציונים ללא קשר לדרך. אני רוצה ללמוד, אני עושה כל מה שאני יכולה – אבל כשהתחרותיות תגבר, כמעט בהכרח אני והחריגים האחרים נעוף אחורה. הויכוחים על ההתאמות או הסיוע ללקויי למידה יבערו שוב, כאילו היינו חבורת בזזנים או שקרנים, או לכל הפחות מועדפים (ע"פ תפיסה מעוותת כלשהי).
ההילוך הגבוה שאתה מדבר עליו, הוא מסלול שהופך את פני המערכת לקרים יותר, ומגיע גם לנו הצ’אנס להוכיח את עצמנו.
אני בחורה חכמה מאוד, שלא תטעה חלילה בגלל הליקוי הזה, ויש לי מוסר עבודה גבוה וצורך אדיר להתפתח, אבל בשביל זה, יש לעודד סובלנות מצד המערכת. תחרות היא בדיוק ההפך מזה.
הכוונה בהפחתת השוויון היא יותר בכיוון של הפרטת בתי הספר. אם קראת את מוסף ממון האחרון של יום שישי, בוודאי ראית שם כתבה על תיכונים שעוזרים במיוחד לאנשים עם קשיי למידה. הם לא חלק ממערכת החינוך הציבורית שמתמודדת עם כל התלמידים באותה צורה, ובגלל זה הם מצליחים יותר.
nadavs
זאת אומרת, אתה תומך בחינוך טוב רק לעשירים?
לא, בזה תומך משרד החינוך הנוכחי.
הגיע הזמן להפסיק עם הדמגוגיה של חינוך טוב רק לעשירים. אם תשונה המערכת הכלכלית כך שאנשים יוכלו להגיע לסוף החודש עם רווח, אני בטוח שהם יסכימו להשקיע 1,000 – 2,000 שקלים בחודש (אם זה מה שאנשים יוכלו להרשות לעצמם, אלו גם יהיו המחירים) בבית ספר טוב לילדים שלהם.
לבתי הספר כרגע משלמים רק 1,000 – 2,000 שקלים בשנה, אבל להורים אין שום שליטה על רמת המורים ועל התוכן הנלמד בבית הספר. להורים שמשלמים את שכר המורים יש את כל הסמכות לבחור אותם.
nadavs
פטריוטיות ארסית? טוב אחי. יותר בכיוון של "האנשים שמחזיקים את המדינה מחפשים דור המשך"
מסכים עם כל הדברים שאמרת בפוסט למעט מה שכתבת לגבי זה שכל המקצועות היום לבגרות לא מצריכים מחשבה. תסלח לי אבל זה ממש לא נכון. בגרויות כמו פיזיקה 5 יחידות מתמטיקה 5 יחידות ומדעי המחשב 5 יחידות מצריכות חשיבה מתמטית. אולי לא ברמה של אוניברסיטה או כל מוסד ללימודים גבוהים. מעניין אותי איזה בגרויות עשית שאתה מתייחס למיקצועות הריאליים בזילזול. אני אישית לא עשיתי בגרות בכימיה וסביר להניח שגם עשית בגרות בביולוגיה, גם כן מה שאני לא עשיתי. ולדעתי הפרספקטיבה המזלזלת בשאר המקצועות הריאליים נובעת מהמקצועות החפרניים שאתה למדת. שיהיה לך יום נעים.
התגובה שלך ממש הצחיקה אותי, אז אני חייב להגיב בצורה הבאה: פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
עשיתי 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה וכימיה. את המקצועות החפרניים לא סבלתי ובהיסטוריה כמעט נכשלתי.
החשיבה הנדרשת במקצועות האלה היא מינימלית.
nadavs
אני חושב עצם זה שאתה גילת שהלימודים זה שטיפת מוח אחת ענקית ושכל מה שאנחנו לומדים זה מובן מעליו וצריך לזכור את זה כמו טוקים אני חושב שאתה צודק אבל חבל שאתה הגעת למסקנה הזאת רק עכשיו למרות שאתה יודע אני לא בן אדם ששופט אני מסכים איתך הלוואי שעוד אנשים היו יודעים על מה מדובר אבל המדינה שלנו מתמוטטת האמת שניכנסתי לפוסט כדאי לשאול אותך שאלה לגבי ארה"ב האם אתה בפוסט טוען שעדיף לחיות בארה"ב/קנדה לעומת לגור בארץ הולדתינו (ישראל)?
תודה על התייחסות (:
אני גיליתי את זה הרבה לפני – אם תלך ארבע שנים אחורה בדיוק בבלוג תגלה את הפוסט הזה, שגם הופיע במומלצים:
<a href=http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99902&blogcode=7352582http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99902&blogcode=7352582<br />
החיים בארה"ב (לא מכיר את קנדה) יותר קלים מבחינה כלכלית, אבל לדעתי יותר קשים מבחינה חברתית. אני לא טוען שום דבר בפוסט, אינפלציית התארים קיימת בכל העולם, גם בארה"ב וקנדה.
nadavs
צודק ב100%.
פעם, תואר ראשון היה וואו. היום לכולם כמעט יש תואר ראשון ובעבודות מתחילים לדרוש תואר שני ומעלה.
ומה יקרה בעוד כמה שנים?
התואר השני גם הוא יאבד את הערך והאיכות שלו, ואז כל חברה שמכבדת את עצמה תדרוש פרופסורים כמינימום.
ומי שלא התמזל מזלו כפרופסור, יימצא את עצמו מנקה רחובות או איזה בעל חומוסייה במקרה הטוב עם תואר שלישי בהנדסה, בדיוק כמו הרופאים עם הדוקטוקט שיושבים בקופ’’ח כרופאי ילדים על משכורת שאי אפשר אפילו להסתדר איתה שבועיים.
אחד הדברים הכי חכמים שיצא לי לקרוא באתר הזה בתקופה האחרונה.
מסכימה איתך- אבל:
*ערבית, בדגש על מדוברת ולא הספרותית החסרת שימוש שמלמדים בתיכון, מכיתה ב’
*כלכלה מיכתה ה’ או מגיל החטיבה (לפני כן ילדים פשוט לא בשלים להבנה)
*מסכימה בנוגע ללימודי המחשבים, אבל לא בטוחה ששפת תכנות היא כזה דבר חשוב למי שלא רוצה לעבוד בהיי-טק לאחר מכן
*להגדיל את היקף יחידות הלימוד באזרחות
שקרנים! המשך להלחם בטפשים האלו אשר הורסים את חיי! מעולם לא יצא לי לרכוש דירה שכזו במגדלי הדירות האלו בתל אביב מפני שהם שם רק על מנת למשוך אנשים לנסות להגשים את החלום הזה שלהם אלא שהוא מתברר כחיים מחורבנים למדי וגם זה שהשיג דירה בעמל של זעם ומרמה כבר לא נהנה בה ברום שנותיו כאשר הוא קירח בעל חליפה ותיק וסחוט… חברה ארורה שמעולם לא חשבה לחייך או להתלהב סתם וללא סיבה… למעשה, כי זו אינה סיבה! זה חלק מהאמצעים בהם הגוף משיג את כל הדברים האלו כגון פרנסה ושאר שטויות דפוקות אחרות… שהן רק בונוס לכל מה שדרשתי מכם! צאו, תבלו, תרקדו, כל הארץ וכל העולם הזה פתוח בעבורכם!!! תפסיקו לסבול!!! תבלו יותר!!!
בתור תלמידת כיתה ט’ , פתחת לי את העיינים . וזה מתסכל שצריך להצטופף בכיתה עם ילדים שמוטיבציה הלימודית שלהם שואפת לאפס , והמורה מתנהגת אליהם כמו אל בובת חרסינה כי היא לא רוצה שההורים שלהם יאיימו על בית הספר ועל מקום העבודה שלה .
והגישה שלי השתנתה אחרי שקראתי את הפוסט הזה :$
פשוט תודה D:
מסכימה איתך. הלימודים לא מכינים אותנו בשום צורה לחיים.
הבעיה היא שאין לנו כ"כ איך להילחם בזה. סביר להניח שכמו כולם נעשה תואר, ואח"כ באמת נעבוד באיזה משהו שלא תכנו (כמו שיווק באינטרנט או כל מיני המצאות של הדור האחרון לאלו שלא מצאו עבודה במה שהם למדו)
ומותר לשאול אותך מה אתה מתכנן ללמוד בשנה הקרובה? ועברת את הפסיכומטרי כבר?
אין לי מושג מה אני מתכנן ללמוד בשנה הבאה (בשנה הקרובה אני לא מתכוון להתקרב לשום מוסד אקדמי). פסיכומטרי עשיתי באפריל.
nadavs
כל יום בחירות ההורים מצביעים עבור "בייביסיטר זול",
וכל יום בחירות ההורים מקבלים "בייביסיטר זול".
"לעשות ילד" זה משהו שצורחים בהיסטריה בשבילו לפני הרופא המטפל, או שהוא מפסיד בתחרות "מי יותר אוטיסט?".