החורבן הבא

בוקר טוב לכולם.


כמדי שנה, בעיצומו של הקיץ מגיע יום החורבן. לא מדובר על חורבן בית המקדש, אלא חורבן לוח השידורים. הערוצים המסחריים לא משדרים שום דבר שעלול בטעות להעלות חיוך וחמור מכך, ערוץ 6 (הוט קומדי סנטרל) נפתח רק אחרי שמונה בערב. הכל כחלק מההשתלטות הדתית על מדינת ישראל.


היום פתחתי את גיליון ישראל היום של אתמול (הוא פשוט היה על השולחן כשאכלתי, אני בדרך כלל לא קורא עיתוני תעמולה) ואחרי תשבוחות לכלכלת ישראל בעקבות הנפילה בבורסה הגעתי לעמודי הספרות. שם מצאתי את המשפט הדתי הידוע “מה איכפת לכם, זה רק יום אחד”. בוודאי. זה רק יום אחד לחשבון נפש. מתוך שלוש מאות ומשהו ימים בשנה (בלוח העברי יש שש אפשרויות למספר הימים בלוח השנה), מה איכפת לכם לנוח יום אחד ולא לבלות.


מי שחי בישראל יותר מיומיים בוודאי חווה כרגע דה ז’ה וו. בספטמבר בשנה שעברה, קצת לפני יום כיפור, גם נשמעו הקריאות הרגילות – “מה איכפת לכם לצום, זה רק יום אחד”. בנוסף, בכל פעם שעולה נושא התחבורה הציבורית לכותרות, נשמעת הקריאה “מה איכפת לכם, זה רק יום אחד בשבוע”. ואיך אפשר לשכוח את הסיפור של פסח – “מה איכפת לכם לא לאכול לחם שבוע”.


בואו נעשה חשבון קצר – בשנה (לועזית, אין לי סבלנות להסתבך עם הלוח העברי) יש 52 שבתות, יום כיפור אחד, תשעה באב אחד ואינסוף חגים עם חוקי שבת או הגבלות אחרות (בנוסף יש גם את תענית אסתר, י”ז בתמוז, י’ בטבת וצום גדליה). מדובר בערך בשבעים ימים (יותר מחודשיים בשנה!) שבהם אסור ואסור ואסור. בגלל זה, איכפת לי. מאוד איכפת לי.


באופן אירוני, מנהיגי הצמים הם אלה שהביאו את החורבן – קנאים דתיים. על מנת לשמר את המסורת הם לא חודלים משנאת החינם שלהם. השנאה שלהם כלפי הגויים לא נחשבת (הם לא יהודים, ומבחינתם ספק אם מדובר בבני אדם). השנאה שלהם ליהודים קצת יותר מורכבת, אבל נסו לשאול אותם על חילונים, שמאלנים או חסידים מחסידות אחרת ותראו יפה מאוד מה הרבה מנהיגים חובשי מגבעת חושבים כאן.


בימים מודרניים אלה, שאין לנו בית מקדש להחריב, מתעסקים מיטב הרבנים בהחרבת מוסדות אחרים, כמו הדמוקרטיה הישראלית. בשביל מפלגות כמו ש”ס, הדמוקרטיה היא רק כלי להעברת כסף מהציבור הכללי אל הציבור שלהם וכינון מדינת הלכה. על הדרך, הם מנסים גם להחריב את הכלכלה הישראלית (למרות שיש לציין שהם לא לבד בזה) על ידי קצבאות ומענקים. בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, והכלכלה הישראלית (והגלובאלית, למי שלא שם לב בזמן האחרון) תיחרב בגלל אוכלי חינם.


אמנם הצלחתי לסחוב את הצום הזה לזמן שיא של שעה וחצי, אבל זה היה בגלל שאכלתי מוקדם ולא הייתי רעב עד מאוחר. אני צם רק בהוראת רופא. אמנם אומרים על אלוהים שהוא מרפא חולים, אבל עד שהוא לא ילבש חלוק ויתן לי נייר חתום על ידו שמורה לי לצום, אני לא סוגר את המטבח.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

2 מחשבות על “החורבן הבא”

  1. כל אחד והבחירה שלו, אני מכירה לא מעט אנשים שצמים לאו דווקא בגלל חורבן בית המקדש אבל בסופו של דבר איש באמונתנו יחייה
    יום מצוין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה