ערב טוב לכולם!
אחרי שנים של קיפאון, עם ישראל נזכר סוף סוף מי הריבון האמיתי בדמוקרטיה (למרות שיש כאלה שמנסים לחסל אותה): האנשים. ולאנשים נמאס. הם מרגישים שנהיה כאן נורא יקר, שהם עובדים בלי סוף רק כדי להפוך דף בלוח השנה ולעבוד עוד יותר. הם לא מתקדמים. וללא ספק, נמאס. באופן מפתיע, המחאה שלהם מחזיקה כבר יותר משבוע, למרות שהם החליטו לפתוח בה באמצע יולי, זמן לא סימפטי לכל הדעות.
אני בסיפור הזה תומך בשני הצדדים. מצד אחד, יוקר המחיה בישראל גבוה מאוד. הדבר היחיד שאין עליו מס הוא האוויר (בעצם על מי אני עובד – ביטוח לאומי לוקחים כסף גם על אנשים שרק נושמים כל היום). מחירי הדירות גבוהים בגלל מחסור בדירות באיזורים המבוקשים ולא בגלל העלות הגבוהה של אריחי האמבטיה. בדיוק מהסיבה הזאת אני תומך גם בבעלי הדירות. אם היתה לי חורבה עם תור של אנשים שמוכנים לשכור אותה במחירים אסטרונומיים, לא הייתי מוריד שקל. כל עוד מישהו מוכן לשלם עבור הזכות המופלאה לישון בתל אביב, המחירים לא ילכו לשום מקום.
הפתרון הוא היענות לביקוש. מי שהסתכל טוב בתמונות בעיתונים בוודאי ראה בניינים עם שלוש קומות מאחורי שדרת האוהלים. אם היו מאשרים בניה לגובה בשדרות רוטשילד, היו נוספות שם מאות דירות. בתנאים כאלה, כל מי שיבקש עשרת אלפים שקלים לחודש (אני לא ממציא) יידחה בבוז על ידי שוכרים שיהיו להם אלטרנטיבות.
בנוסף, גם פיתוח התחבורה (לאו דווקא תחבורה ציבורית, גם מקומות חניה יכולים להיות התחלה טובה) יביא לירידת מחירי הדירות. אם אני יכול לגור ב”פריפריה” שכל כך אוהבים להתגאות בה (והיא בעצם שם קוד לחור מוזנח שאליו זורקים אוכלוסיה חלשה) ולהגיע תוך זמן סביר למרכז (ולמצוא חניה), אני לא אגור במרכז. ירידה בביקוש תביא ירידה במחירים. זו הדרך היחידה להוריד מחירים. כל דרך אחרת (דיור מסובסד, משכנתאות מסובסדות ושאר נפלאות) תוריד את המחיר לכמה זוכים מאושרים ותעלה את המחיר לכל השאר שיצטרכו לממן להם דירה (ודירות לאנשים שאני לא מכיר נמצאות מאוד גבוה ברשימת “דברים שאני לא רוצה לממן”, קצת אחרי התנחלויות, לימודי קודש ומובטלים).
כאן נמצא הפחד הגדול שלי – שממשלת ישראל תגזים בתגובתה, תחליט שהגיע הזמן לטפל בקפיטליסטים החזירים ותגביל אותם בכל מיני צורות. גם דיור בר-השגה ושטויות כמו “הזכות לדיור” עלו בימים האחרונים ומעוררים דאגה. צריך להוריד את מחירי הדירות בלי להעלות מיסים לכולם, ואת זה עושים רק על ידי טיפול בהיצע והביקוש.
מלבד המחאה, השבוע גם חזרתי לבסיס ללילה אחד בגלל צורך בהשלמת פערים. בגלל התכנון המופלא של צבא המפגרים לישראל לא הסמיכו מישהו לבצע את התפקיד שלי, ולכן אני צריך לבצע אותו תוך הפרעה לחופשת השחרור שלי. עוד שבועיים וחצי, כשאני אשתחרר, הם כבר לא יוכלו לקרוא לי יותר לתפקיד, אבל אז כבר באמת לא יהיה איכפת לי. אם מכריחים אותי לעשות מילואים בתפקיד הזה, אני לוקח את הפטור שמגיע לי בשנה הראשונה ומנצל אותו עד תום.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
קודם כול, לא רק המחירים במדינת תל אביב הם גבוהים ויקרים, אלא בכל מקום, כן – גם בפריפריה, הם נודדים לעלויות שזוג צעיר, סטודנטים, או כל אחד שעוזב את הקן של הוריו , פשוט לא יכול כבר לממן, ובינינו, דירת מטר על מטר זה לא בדיוק תענוג.
המחאה, היא לא רק על המחירים של הדירות, אלא על העיקרון שלחיות בארצנו היפה, זה כבר לא משתלם כ"כ.
ולדעתי, כן צריך להגזים, כי ככה באמת מוחללים מחאה אמיתית, כי תכלס, כל אנשים יודעים להתלונן מהספה, אך אם הם ירכיב ולעצמם אוהל, הם לא באמת יעשו משהו משמעותי כדי לחולל מהפכה…
ממש ארצנו היפה, הקטנה והיקרה.
המפגינים כן צריכים להגזים, ונראה שהם גם הצליחו בזה אתמול עם חסימת הכבישים והמעצרים. הממשלה היא זו שלא צריכה להגזים, אחרת הסיוט הזה רק יחריף.
nadavs