כנס משנוררים

ערב טוב לכולם!

היום ביליתי יותר מדי שעות בכנס היחיד שחיילים רוצים להשתתף בו – כנס משתחררים. צבא הבלאגן לישראל הצליח גם הפעם להפוך משהו שכולם מחכים לו לאירוע שכולם מנסים רק למצוא את הדרך לצאת ממנו כמה שיותר מהר.

נתחיל מהבעיה החמורה מכולן שגיליתי היום – אין חניה ברכבת בנתניה. הייתי צריך לחנות באיזור התעשיה ולהתפלל שהאוטו יהיה שם כשאני אחזור (הוא היה, לא לדאוג). האלטרנטיבה היתה לעבור לצד השני ולחנות שם בתשלום, אבל רק המעבר לצד השני של התחנה היה עלול לעלות לי בפספוס הרכבת, שגם ככה איחרה (בשעה אחת עשרה וחצי!).

האדם המוכר הראשון שראיתי ביציאה מהרכבת היה האחרון שרציתי לראות. לשמחתי, הוא לא נשאר לדבר (כנראה הוא זוכר שאני מעדיף שלא לדעת על קיומו). במהלך ההמתנה לכמה מחברי מהבסיס פגשתי כל מיני אנשים מהטירונות ומבית הספר. ללא ספק, הצבא מארגן פגישות מחזור יזומות (אבל מפריד בין הבנים לבנות).

בכניסה למתחם הכנס יש המון שלטים ורעש, אבל אין שום סימן לכך שצריך להיכנס לביתן הראשון ולהירשם. רק אחרי שדחו אותנו בבוז מאחד הביתנים האחרים גילינו את האמת המרה. אחרי שהצלחנו להידחף בתור (בשמש) ולהיכנס פנימה בלי להרוג את המאבטח, נשארנו להרצאה מרתקת בנושא מציאת עבודה והתנהלות בנקאית נכונה.

אני מאוד בעד חינוך פיננסי, אבל לא בעד הזוועה שראיתי היום. שתי חברות שהצליחו לעשות את עסקת חייהן ולהעביר את ההרצאות האלה פשוט פרסמו את עצמן בלי הפסקה. עכשיו אלפי חיילים יודעים שעבודה מחפשים באולג’ובס וחשבון בנק, כרטיס אשראי והלוואה לוקחים בלאומי, שנותן הטבות מדהימות (אחרי שהוא לקח את כל העמלות מאחרים). גם תוכן ההרצאות היה בעייתי, וקשה לצפות אחרת כשבנק שמרוויח מכל עסקה בתשלומים וכניסה למינוס מעביר אותן. החסרונות של הכלים האלה כמעט הועלמו והוזכרו במשפט קטן. חינוך פיננסי לא היה שם.

ההרצאה השניה היתה על זכויות החיילים המשוחררים, ושם מתגלה אחת העלויות הנסתרות הגדולות של הצבא – מענקים, הטבות והנחות. משרד הביטחון מוציא המון כסף על חתונות, עסקים פרטיים, הכשרות מקצועיות, דירות, הלוואות, לימודים ועוד המון הוצאות שונות ומשונות. המרצה אפילו התלוננה על זה שכל שנה חוזרים שלושים מיליון שקלים לקופת המדינה כי חיילים לא ניצלו אותם. מעניין אם הכסף הזה הולך לכבישים בהתנחלויות או הגנה על התנחלויות.

לבסוף הגענו לחלק המעניין באמת – החברות והצעות העבודה. כל מי שיצא מהביתן הזה נראה כאילו סיים שופינג בניו יורק. כבר בכניסה מתנפלים כל מיני סוכנים של החברות ומאיצים בחיילים המסכנים להירשם. בזמן שהיינו שם, לימדתי את חברי מהבסיס שהסתובב איתי איך לנפנף אותם מהר: “פסיכומטרי? עשיתי. קורס ברמנים? סיימתי בהצטיינות. מנוי לבלייזר? יש לי ארכיון משנת 72′” (ניסו לשכנע אותו לעשות מנוי לבלייזר תמורת בקבוק וויסקי). גם אגד ואל על ניסו לגייס שם עובדים, ואפילו שירות בתי הסוהר והמשטרה (דבר די משונה, בהתחשב בכך שהכנס הזה נועד גם לשוטרים. אולי בגלל זה הם היו די בודדים). אני לא מצאתי שם שום דבר מעניין. כשאני אדע במה לעבוד אני כבר אמצא את הדרך לעבודה הזאת.

קצת יותר ארגון, סדר והרצאות מעניינות יותר היו יכולים להעלות את הכנס הזה לרמה של “מעניין”, אבל זה צה”ל. הקשבתם, לא הקשבתם, לא מעניין אותם. הם את שלהם עשו, והתחת שלהם מכוסה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs