ערב טוב לכולם!
השלושים ביוני תמיד היה יום חשוב בשבילי. בבית הספר היסודי זה היה התאריך שסימן את תחילת החופש הגדול ובתיכון זה היה התאריך שסימן את תחילת החופש עבור תלמידי היסודי ואת תחילת הספירה לאחור לקראת החודש הנורא מכולם, ספטמבר (איכשהו תמיד לחודש הזה יש קונוטציות שליליות). בשנתיים שעברו הוא סימן את סוף יוני ותחילת הגיהנום של יולי. השנה זה התאריך שבו אני יוצא לחופש הכמעט גדול, חופשת השחרור.
יצאתי לחופשה הזאת כמעט חודש וחצי לפני השחרור בגלל שילוב של מספר גבוה של ימי חופש וכמה תאריכים שבהם אני בכל זאת צריך להתייצב בבסיס לקצת כלום עם שום דבר (לצערי, החופשה לא חייבת להיות רציפה). בכל זאת, אני כבר כמעט בחוץ. לא קוראים לי לבסיס בשביל עבודה שחורה, אלא בגלל תכנון לקוי שהוביל, בפעם האלף, למצוקת כוח אדם שאני חייב לעזור בה.
ביום רביעי הקרוב יתקיים כנס משתחררים, דבר שיכריח אותי להשתמש שוב בשירותיה הנהדרים של רכבת ישראל. בכנס הזה אני אברר מה גובה המענק שהצבא נותן אחרי שהוא עשק אותי במשך שלוש שנים, מה גובה הפיקדון, מה העבודות המועדפות (את התירוצים לא לעבוד בהן כבר יש לי) ומה האפשרויות שלי ללימודים. לפחות את נציגי הפסיכומטרי המעצבנים אני אוכל לנפנף מהר. לפי מה ששמעתי, מדובר בחיסכון אדיר בזמן.
התוכניות לחופשת השחרור לא כוללות יותר מדי תעסוקה, והן כוללות בעיקר דאגה לעתידי הפיננסי ומצבי הגופני (עבודה) והחזרת היכולת לישון. בעבר יכולתי לישון במשך שעות בלי הפסקה, היום אני מתעורר אחרי שמונה שעות, בהנחה שאין הפרעות. אם מישהו מדבר לידי, אני לא מסוגל לישון. במהלך החודש וקצת הקרובים אני אנסה פשוט לשחזר את היכולת לישון בלי הפרעות שאני כל כך מתגעגע אליה.
לבסוף, עוד דבר אחד שנותר לי לעשות הוא לתכנן את הטיול של אחרי השחרור. צריך לבחור תאריך (ספטמבר?) וצריך לבחור יעד (ארה”ב?). שום דבר עוד לא ברור, אבל הדבר היחיד שברור הוא שאני צריך להתרחק קצת מישראל.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
מזל טוב (:
בהצלחה עם כל התכנונים
תודה רבה!
nadavs