שבעה שבועות

ערב טוב לכולם!


בעוד כשעתיים יתחיל חג השבועות, אחד החגים השפויים יותר הקיימים בלוח השנה. אמנם הוא חג דתי על כל המשתמע מכך (הצבא נכנס לכוננות שבת, הדואר סגור כבר מאתמול), אבל הוא לא מביא איתו סט חדש של איסורים (כמו החג הנורא מכולם – פסח). מכיוון שהוא אחד משלושת הרגלים, יש כאלה שעולים לרגל לירושלים, ובשנים האחרונות אנחנו רק מתחילים להבין את הגאונות שברעיון הזה: לפני החגים יש כל כך הרבה פקקים, שעדיף כבר לעלות ברגל.


אחת ממקורות השם לחג הוא שבעת השבועות שסופרים מליל הסדר ועד החג (ועל הדרך גם מפתחים סלידה עמוקה מסכיני גילוח). גם במשרד החינוך חשבו להפעיל ספירה כזאת שתימשך מהאחד ביולי עד ה-26 באוגוסט, אבל יותר מדי אנשים התלוננו שזה יפגע להם ביכולת להתלונן על האורך של החופש הגדול, ובסופו של דבר האיש שהביא את ילדי ישראל עד עיר האבות נאלץ לסגת.


עד לפני שלוש שנים הייתי נגד כל יוזמה להוריד שניה מהחופש, בעיקר בגלל שהייתי צריך כל תירוץ אפשרי לא להתקרב לבית הספר. אבל מאז עברתי שני חופשים גדולים מחוץ למערכת, וחמור מכך, ברכבת. נסיעה ברכבת בימי ראשון היא אף פעם לא חוויה חיובית, אבל מסוף יוני ועד ספטמבר מדובר בסבל שלא הייתי מאחל אפילו לועד העובדים של הרכבת. היא פשוט מלאה בילדים קטנים. אין לי שום בעיה עם ילדים קטנים, אלא אם הם רצים וצועקים בזמן שאני מנסה לישון. כאן מתעורר הרצון שלי לעשות קיצור של החופש הגדול לשבוע (רצוי השבוע של הדממת אוגוסט) או לחילופין יציאה מהחלון תוך כדי נסיעה (עם עדיפות ליציאה של הילדים).


בצבא חוגגים את החג הזה עם חופש שהתחיל אתמול ויסתיים, לצערי, ביום ראשון הקרוב. אחרי שביליתי כל הדממה אפשרית בבסיס (חוץ מהדממת חנוכה 2008), הגיע הזמן לקצת חופש ארוך. אמנם מזמן לא היה משהו מעצבן באופן מיוחד בצבא, אבל אני בטוח שזה רק עניין של זמן עד שימצאו משהו.


עוד אירוע חשוב שיחגג בקרוב הוא השמירה האחרונה שלי. אחרי כל התורנויות המעצבנות שנאלצתי לעבור, נשארה רק עוד אחת, של 28 שעות. הרעיון הוא פשוט: להגיע לתדריך, לראות את עצמי בפעם הראשונה והאחרונה בסרטון שמירה, לשקר לכולם כדי להשיג שעות טובות ולעלות לשמור בשש בערב. הביצוע עלול להסתבך בגלל כל מיני חוכמולוגים שיש להם שטות שנקראת “פטור 6-10” שאומר שהם חייבים לשמור משש עד עשר. את הפטור מקבלים על ידי הרופאה לפי קריטריונים לא ברורים או על ידי ליקוק מסיבי של המפקדים לקצין שאחראי על השמירות. הדרך הנכונה להתמודד עם הפטוריסטים האלה היא לתקוע אותם בעמדה הכי מעצבנת או לעכב את התדריך ולדרוש שעות טובות. זה כנראה לא יעזור, אבל זה כיף למי שאמור לשמור משתיים עד שש.


מלבד שמירה, בשבוע הבא מתוכננת גם מסיבה לפתיחת הקיץ הכוללת ארוחת ערב בגיגית של הבסיס (או כמו שהרס”ר קורא לה: “בריכה”). לשמחתי השנה לא ביצעתי תורנות רס”ר בריכה, וכך נחסכה ממני האפשרות לעשות עבודה חסרת תכלית תוך תקווה שהרס”ר ידגים לנו את הביטוי “כורת את הענף שהוא יושב עליו”.


ולסיום, אחד ממשפטי החיילים המפורסמים ביותר הוא “נשארו לי עוד שלושה שבועות: שבועות של השנה, שבועות של שנה הבאה ושבועות של עוד שנתיים”. אני שמח להגיד סוף סוף שכל מה שנשאר לי הוא שבועות של עוד שעתיים.


יום טוב וחג שמח!


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 5 לשבעה שבועות
  • T a m
    07/06/2011 ב19:08

    שיהיה לך חג שבועות שמח 🙂

    הגב
    • nadavs
      07/06/2011 ב19:09

      חג שמח גם לך!
      nadavs

      הגב
      • T a m
        07/06/2011 ב19:31

        אני אישית לא מבינה את כל האיסורים של החגים לגביי המאכלים,
        עובדה שעד שכמה שבועות הוא חג נחמד גם בו יש איסור כלשהו-  דגש לאכול חלבי

        הגב
        • nadavs
          07/06/2011 ב21:53

          זה כבר מנהג, לא איסור. לא ידוע לי שיש משהו נגד בשר בחג הזה.
          nadavs

          הגב
  • cool_nickname
    22/06/2011 ב14:52

    בלוג שנון =]
    אז איפה אתה משרת?

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.