לילה טוב לכולם!
כמובטח, לפני שבוע ביליתי את זמני בבהייה בתקרת החדר שלי בבסיס. נקראתי לכמה ימי תורנות עציץ (תורנות שהיתה קלה ביותר, אבל בשלב מסויים נהיה קשה לראות סרטים). האוכל שהוגש באותם ימים קשים לא הקל עלי, להיפך. הוא גרם למערכת העיכול שלי להתאמץ יתר על המידה כדי לנסות לעכל את מה שמאיר שלו תיאר שאוכל שאפילו חיידקי קומפוסט לא מוכנים לאכול (ובמילה יפה יותר – מצה). בארוחה של שישי בערב אמנם אכלנו בצלחות נורמליות (בניגוד לשנה שעברה, שהסתפקנו בכלים חד פעמיים מהודרים), אבל האוכל עצמו הוגש בכלי פלסטיק שהפכו את מלאכת ההעברה מיד ליד לבלתי אפשרית (בייחוד הכלים שהם הטביעו ברוטב). ללא ספק, פסח בבסיס הוא חוויה קולינרית מהמעלה הראשונה.
השבת הזאת אמורה להיות השבת האחרונה שלי בצה”ל. אני מודע לכך שזו תהיה השבת האחרונה רק כשיגזרו לי את החוגר, אבל כרגע, לפי התכנון ולפי איך שהדברים נראים, אני אמור לבלות בבית את כל סופי השבוע עד אמצע יולי (ומשם – את כל השבוע). בנוסף לסיום השבתות בצה”ל, הסתיים לו התנאי שקיבלתי במשפט לפני חצי שנה. הורשעתי אז בהתרשלות בתפקידי וקיבלתי עונש של שבוע בכלא על תנאי למשך חצי שנה. לשמחתי, מאז נמנעתי מהתרשלות בתפקיד ונשארתי מחוץ לכותלי בית הכלא הצבאי.
בנוסף להנאות הקטנות שנותן הצבא, גם מדינת ישראל האזרחית מספקת סיבות לחגוג. בעוד פחות משעתיים מחיר הדלק יעלה בעוד יותר מעשרים אגורות, בדיוק לפני שהאוטו שלי אמור להגיע. לפי כל הערכות המומחים, מחיר הדלק ימשיך לעלות עד איזור השמונה שקלים, שם תתעורר עוד מחאת אזרחים שלא תעזור בכלום ומחירי הדלק ימשיכו לעלות. רק באיזור ספטמבר, אחרי שהפלסטינים יכריזו על מדינה ויפתח עוד סכסוך כלל-איזורי, מחירי הדלק יפסיקו לעלות ויתחילו לטוס למעלה. בסופו של דבר, אחרי שממשלת נתניהו תסיים סוף סוף את פעולתה ומספר הנסיעות והטיסות בישראל ירד משמעותית, מחיר הדלק ירד חזרה. בחמש אגורות.
בשבוע הקרוב יש לי שתי תורנויות רס”ר הכנה ליום הזיכרון (מסתבר שהצליחו להכניס גם סמלים ראשונים לזה, אסון) ורביצה ארוכה בשאר הזמן. אני כבר לא יכול לחכות שהשבוע הזה יגמר.
נתראה בשבוע הבא.
יום טוב.
שלכם,
nadavs