ערב טוב לכולם!
אחרי מאמצים רבים ויותר מדי ימים בהם השקיעה בי מדינת ישראל יותר מדי כסף, הגיעה סוף סוף שנת 2011, השנה בה אני אגיד לצבא “להתראות, נתראה אולי בשנה הבאה”. אמנם יש עוד מספיק זמן עד הרגע המיוחל, אבל ברגע שהמספר הימני בתאריך הפך ל-2011 הרגע הזה נראה קרוב מתמיד. אחרי המלחמות שהיו לי על השלושים בדצמבר והשמירות שהצליחו לתקוע לי לכבוד סוף השנה, כבר נהיה קצת קשה לחכות לאוגוסט.
את המאבק על השלושים בדצמבר אתם ודאי זוכרים (אם קראתם פה באדיקות בדצמבר). בגלל שהיה אמור להיות טקס סיום תקופה באותו יום לא אפשרו לי לקחת חופש ביום הזה. בסופו של דבר אישרו לי להיות בבית ביום חמישי, אבל לצערי הטקס נדחה, כך שאני אצטרך להיות נוכח בו בכל מקרה ולראות איך הגף שלי הפך למעצמת תלונות (קצת גם בזכותי).
השמירות שקיבלתי בגלל הרס”ר הגאון (שמשום מה החזירו לו את ניהול התורנויות) היו שמירות סוף שבוע וכך פספסתי בשבוע אחד את ההזדמנות לא לעשות שמירות סוף שבוע בכלל בכל 2010 (ועם זאת, עדיין עברה שנה בין שתי שמירות סוף השבוע שעשיתי). לשמחתי שמרתי עם מישהו שאני מכיר ובשעות נוחות (שש עד עשר), ככה שהשמירות עברו די מהר. כמות הקפאין שהכנסנו שם לגוף באמצעות תה וקולה בטוח עברה כמות חוקית כלשהי, ועל כך יעידו האסלות במשרד הסמוך לעמדת השמירה.
עם כל הנוחות שהיתה בשמירות האלה (עד כמה ששמירות יכולות להיות נוחות), אין דברים טובים שבאים בחינם. בין השעות שש לעשר, כמו בכל בסיס ורוב מקומות העבודה, מגיעים כולם. מכיוון שהייתי צריך לבדוק רכבים בקושי הייתי בעמדה בשעות הבוקר, דבר שמאוד הקשה עלי באכילת הסנדויצ’ים. לשמחתי לא היו תאקלים מיוחדים וביום שני בעשר בבוקר, כמו שסיכמנו, אחד מחברי לגף לקח את הציוד שלי כדי שאני אוכל לצאת הביתה בהסעה שהגיעה מיד לאחר מכן. יצאתי לחופשת סוף השנה קצת ישנוני, אבל ידעתי שבסופה אני כבר אוכל לכתוב בסוף התאריך 2011.
מלבד הסיום הנהדר של השמירות, היו עוד כמה אירועים חשובים השבוע. הראשון הוא הפיכת ישראל למעצמת ייצוא דיבורים על גז. מול חופי חיפה התגלה מאגר גז יותר גדול מחייל אחרי חמין צבאי ומיד התחילה כל התקשורת וההנהגה לבחוש בעניין. מיד עלה שוב נושא התמלוגים, המיסים והועדה עם השם המוזר ששינסקי לבחינת התמלוגים. היה נראה שכולם שכחו פרט אחד קטן: הגז יתחיל לצאת משם רק אחרי סוף העולם של 2012. תנו לחברות לעשות את עבודתן, כבדו את החוזים שנחתמו איתן ואל תדאגו: כולנו נהנה מהגז הזה.
האירוע השני הוא כמובן הרשעת הנשיא השמיני באונס. הרבה שמועות רצו לגבי תוצאת המשפט הזה, אבל אני חושב שלא היו הרבה שחשבו שהשופטים יהיו פה אחד להרשעה כוללת. אמנם קצב יערער (והערעור לא יעזור לו), אבל תוך שנה הוא ימצא את עצמו עומד בספירות בוקר עם מדי שב”ס. כל הכבוד למערכת המשפט הישראלית שהצליחה להתמודד גם עם האירוע הלא פשוט הזה. לפחות יש עדיין מערכת אחת שמתפקדת כמו שצריך כאן.
האירוע השלישי הוא שריפת הרכבת. רכבת ישראל שוב מוכיחה שאין שום סיכוי שכל הקווים יפעלו יותר משבועיים ברצף. הקו לירושלים הולך להיות מושבת במשך שלושה שבועות, הקו לבאר שבע יושבת לשבועיים ותחנת רמלה תיסגר למשך כל השנה בגלל כמה קברים. הפעם אני לא מוכן שיהיו פאשלות ואני אוודא להופיע בכל סרטון סלולרי שמוכיח על ידי הרכבת שיש מקומות יותר צפופים מרצועת עזה. לפחות לבסיס אני אצליח להגיע מחר, אלא אם יחליטו לסגור עוד כמה קווים.
השבוע הקרוב הולך להיות שבוע סטנדרטי של כלום ושום דבר. אין כמו חזרה לשגרת הכלום כדי להתחיל שנה חדשה.
שתהיה לנו שנה נהדרת!
יום טוב.
שלכם,
nadavs