יומיות או לא להיות

ערב טוב לכולם!


שבוע קשה מנשוא עבר על כוחותינו באוטובוסי ארצנו. השילוב הקשה בין השכמה מוקדמת ומשחקי המונדיאל הפכו את השבוע למעייף במיוחד. כל זה בגלל קורס שהתקיים בחולון, מקום עם תחבורה ציבורית לא משהו. לצערי גם התחבורה הציבורית במקום שבו אני גר היא לא משהו, וכך נוצר מצב שביום ראשון הייתי צריך לקום בחמש בבוקר כדי להגיע לשם בשמונה וחצי. לא משהו בכלל.


בימים שלאחר מכן המצב השתפר עם הסעה ביתית עד לתחנה המרכזית הקרובה, אבל מסתבר שאתרי האינטרנט של התחבורה הציבורית לא לקחו בחשבון את הפקקים של הבוקר, וכך איחרתי לקורס בשני (למרות שהייתי עם אוטו), שלישי וחמישי. באופן מוזר, הקורס התחיל כל יום מיד איך שהגעתי.


ביום רביעי הייתי ביום המיותר ביותר בבסיס. הגעתי במיוחד בשביל טקס סיום התקופה, אבל הוא נדחה לשבוע הקרוב. אם הייתי יודע, הייתי כבר מבקש יום חופש. כל מה שעשינו היה לשבת ולבהות בתקרה. ללא ספק, יום חשוב.


השבוע אני חוזר לבסיס לעוד שבוע חשוב של שום דבר ועל הדרך גם סוגר שבת. מכיוון שהקורס מתחיל שוב בראשון הבא, נוצר מצב של בדיוק שבוע בבסיס ואז חזרה ליומיות. יש סיכוי טוב שהיומיות ישתפרו בעקבות שינוי מיקום, אבל אסור לבנות על זה.


ונעבור לנושא כואב יותר: אלעזר שטרן. בעקבות ההחלטה לקבור חייל עריק בבית עלמין צבאי, הזדעקו כל בעלי הדרגות ובעלי הדרגות לשעבר, וכמו תמיד, אלעזר שטרן ניצח בתחרות האימרה המטומטמת ביותר. הפעם הפרס ניתן לו על “בית עלמין צבאי הוא היכל קודש”.


שום בית עלמין אינו מקום מקודש, לא משנה מי קבור שם או מה הוא עשה. חללי צה”ל אינם אנשים קדושים, גם אם נהרגו בקרב על הגנת המדינה. אנשים קדושים קיימים רק בדתות כאלה ואחרות, ואף אחד מהם לא עשה יותר מדי טוב לעולם.


כנראה שצה”ל הופך לדת הרשמית בישראל. עזבו את היהדות, מהיום כולם זובחים לצה”ל. הקרבת הקורבן והתפילה לשלומו יתבצעו בבית העלמין הצבאי (סליחה, היכל הקודש) הקרוב למקום מגוריכם.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

2 מחשבות על “יומיות או לא להיות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה